לא פעם אני מרגישה את זה ולא משנה

[yeshpitaron]

האמת זה היה פוסט ששלחו לי בפייסבוק

אהבתי את שכתב כי ניסה להעביר כנראה מסר שלפעמים כשילד נהנה זה זמן איכות להורה לראות אותו נהנה. לפני כן כתב שלא עלינו אבד בן ועבד קשה ולא יכל לבלות אתו זמן איכות ולכן לוקח את העונג האפשר להעניק זמן ליהנות. אני לקחתי מה שהתאים לי אבל לדעתי אם זה באמת לא דחוף אז אפשר להמתין.
&nbsp
אגב קראתי פעם כתבה שמשהו כתב: "שים את עצמך במקום הילד ותרגיש" ופה אם זה לא דחוף, למה לקטוע את הילד מהסיפור. הרי זה הדף האחרון. באמת היה הדף האחרון והיה מרותק. שנייה ואם לא ירצה אז אפשר לעצור. זה ההגיון שלי אבל לא אמרתי כלום. הנחנתי להם ללכת....(החינוך שלי היה שונה אבל הם שלהם וגם אם אני מוחה זה לא מולם ולא אליהם).

 

[mykal]

רוצה לומר לך משהו--

אתמול היה תפקידי להוציא נכד מהגן.
הקדמתי בחמש דקות--והייתי ממתינה אותם, לא מיהרתי לשום מקום.
אבל לא היתה חניה, ונאלצתי לעלות על מדרכה, וליצור צפיפות מעבר
לרכבים אחרים, הקשתי על הדלת וביקשתי את הנכד שהאזין לדיסק.
מה לעשות "קרעתי" אותו מההנאה.

אבל אני רוצה בעקבות הסיפור הזה ולאור קריאת דבריך, לומר לך,
שליבי ליבי איתך לכאב, לחוסר נחת מהבן, מהעלבון, מהחויות הלא נעימות
את חווה. אבל יש לך הרבה אפשרויות לפחות להצטער פחות.
קצת להבין שנוצרה מציאות--ואת רק את יכולה לעזור לעצמך,
קצת להתרחק, קצתלעשות פחות השואות לקשר עם הצד השני,
קצת לעזור פחות, להתנצל פחות, שמתקיפים--להתקיף בחזרה,
נכנסתם למעגל--תהיי את החכמה ששוברת אותו.תאמיני לי יהיה לך קל יותר.
בהצלחה.

 

[פרפרי אהבה]

קצת קשה לי עם התפישה הזו, האמת

אני לא חושבת שבהכרח מפסידים את הבן כאשר הוא מתחתן, אני חושבת שבהחלט אם מקפידים על יחסים תקינים בין הכלה לחמות אפשר להרוויח גם את הכלה.
&nbsp
הרי הבן, לא משנה מה, נשאר הבן שלך גם כשהוא יהיה בן 50.

 

[yeshpitaron]

ברור שהבן נשאר אותו בן וההורים אותם הורים אלא מה, החינוך

והאופי של כולם לא שווה.
&nbsp
לא כולן מוכנות להיות נחמדות ולזרום ולא כולן מרגישות בנוח וכמו שיש כלות אנוכיות וקרות ומרושעות אפילו כך גם כלות.
&nbsp
כבדיוק שחשבתי שהנה, היחסים בנינו הם ממש טובים והזמנתי אותה לא פעם לארוחה או קפה בחוץ סרבה. הנחתי לזה. יום אחד הזמנתי את הכלה של אחותי שמאוד מאוד מחבבת אותי. יש בנינו קשר נדמה לי אפילו יותר מבינה לבין אחותי. מיד נעניתי בחיוב ויצאנו ונהננו כמו אם ובת. הבן שלי שמע. מתקשר פתאום ושואל: "למה לקחת את GGG למסעדה ואת אישתי לא? את יודעת שזה מעורר קנאה" אמרתי: "תגידו אתם בסדר? אני גם מולך הצעתי מליארד פעם ושמעת אותה מסרבת. מולך ובלעדיך לא פעם עד שחשתי דחויה וירדתי מזה. אז בגלל שהזמנתי את GG פתאום בא לה?" הוא התעקש שזה לא יפה בכל זאת ואמר : "מה לעשות? זה מעורר בה קנאה". אז מה רציתם הזויים? חשבתי בלבי. האם להתנגן לפי החליל המזייף שלה? פה באמת כעסתי על ההתנהגות המטופשת. אז נו, אישתך לא רוצה אני לא אמשיך להשפיל את עצמי ואתה תתעורר!!! ותבין שזו בעיה שלה להתעקש לא לרדת קצת מהעץ ולזרום...אם היא לא זורמת אני לא יכולה לעצור בעד עצמי. וזה קרה לא פעם. פעם עם הכלה של האחות הזו ופעם עם הכלה של החברה והבן שלי מעיר לי חופשי שזה לא בסדר מצדי מולה כן? הזוי? ברור לי.
&nbsp
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

באמת התנהגות הזויה מצדה.

 

[חיננית1234]

"זה מעורר בה קנאה"

בעיה שלה!
שתתמודד ותשא בתוצאות של הסירוב שלה
היא מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וזאת חוצפה!

 

[yeshpitaron]

כן, ואי אפשר שאתה מקבל המון ולא נותן כלום. גם אם את לא

כלה. ואי אפשר כאמור ליהנות מכל העולמות ולהיות עיוור לאחר.

 

[yeshpitaron]

אגב, זו לא פעם ראשונה ולא מקרה יחיד.

 

[ד ר ל י]

היא נשמעת ילדותית

קראתי כמה דברים שכתבת עליה בשרשור.
נו, נקווה שתתבגר.
אם הבן שלך היה מבין שאשתו ילדותית וצריך להעמיד אותה במקום, זה היה עוזר. אבל כנראה שהבן שלך מושפע ממנה והיא מתמרנת אותו שיהיה תמיד לטובתה.
לא בטוח שהיא רעה, אבל נראה שהיא די מרוכזת בעצמה.
באמת זה מצב מעצבן נורא. לא יודעת אם כדאי להתערב ולריב. מה יצא לך מזה. זה המצב. תנסי להנות מהנכדים בינתיים כמה שאפשר. אפילו אם זה עולה לך בעזרה שלא בא לך לתת לה. מקווה שהנכדים הם פיצוי טוב.

 

[yeshpitaron]

אני דווקא אוהבת את התגובה שלך. להתאמץ למען

המטרה ואני לא מתערבת לפחות מנסה. לפעמים מחליק לי ומתנצלת או מתרחקת. כן מתפלצת בתוכי וזו הסיבה שאני פורקת כאן במקום להטיח עליה ועל הבן שלי. לא מוציאה את הבן שלי נקי ולהיות הכי הגונה בעולם? אולי גם לי יש חלק...מודעת וכל הזמן מנסה לשפר ולעמוד מול הראי. שוב, אחת הסיבות שאני כותבת כאן זה לא מתוך רוע אלא לקבל תגובות ודעות ופורקן שיסיח את זעמי אחרי הכתיבה....

 

[ד ר ל י]

לא מסכימה עם זה

בדיוק ראיתי את הסרט סופת חול. זה מזכיר את התפיסה של חברה פטריארכלית, שלפיה הגבר שווה יותר.
כלה יכולה להיות גם רווח מאד גדול למשפחה והיא לא שווה פחות. מה שאת אמרת מאד פרימיטיבי וכדאי לך לשנות את התפיסה הזאת מהר.

 

[yeshpitaron]

א. אני לא מקבלת פקודות בוודאי לא מאחת שלא מכירה אותי

"לשנות תפיסה מהר" אולי את תשני את דעתך מהר כשאת לא מכירה את העובדות ולו כדי להצדיק את היותך כלה...
ב. כדאי שתביני קודם מה שכתבתי.
ד. אולי את לא מכירה כמוני כלות וחמיות ולא גידלת בנים נשואים.
ה. אנשים לא שווים ובנים לא שווים יותר. בנים ואת יודעת בוודאי פחות קשורים לאימא
ולמשפחה בכלל (תלוי, כן תלוי אבל הרוב המכריע וזה הספיק לי לכתוב מה שכתבתי). כלה יכולה להיות רווח גדול למשפחה אבל גם הפסד ענק ולא כותבת על כלתי את המשפט האחרון הזה אלא יש כלות רעות כשם שיש חמות רעה. אם את מדברת על עצמך להצדיק את נוכחותך ככלה אז כדאי שתכירי שיש גם נשים אחרות שונות ממך. אני זו שבתוך קבוצות של משפחה ספוגה כלות ויודעת שיש כאלה שהן רווח ויש כאלה ששמות פס על החמות. במציאות, לא בפורום. אני זאת שיש לה חברות בנות ארבעים שיש להן חמות והן מספרות לי על החמות שלהן או אחת הגדילה לעשות והחליטה לפני שנה שמשום שהיא מרגישה שחמותה לא ממש מחבבת אותה, היא תנתק את הבן ואכן זה קרה. לפני חצי שנה חמותה התאשפזה ועל ערס דוואי ראתה את הבן והיה בכי וסולחה אבל שנים שלא נתנה לו ללכת לבית הוריו. השבוע היא מתקשרת שהם בתהליך גרושים. לא מהסיבה הזו (כספים) אבל העיקר שהרחקת את הבן מהאם.
&nbsp
אז כאמור, תשני (ברוח שכתבת) מיד את תפיסתך ותביני שהעולם מורכב גם מחוץ לסרטים וגם יש בו אנשים מכל הסוגים. (גם בין אחיותיי כמה שאנחנו דומות יש המון שוני ובכל זאת מעריכים או מסתייגים מדברים אחרים בכל אחת מאיתנו).

 

[ד ר ל י]

זה לא פקודה אלא המלצה

כי משפטים שאנחנו אומרים ומאמינים בהם, משפיעים לנו על התפיסה.
לא הבנתי, את אומרת שיש כלות טובות שהן רווח ויש כאלה שהן הפסד, אז את מאמינה במשפט הזה או לא?
לא קראתי את כל השרשור.
אני פשוט חושבת שזה משפט גרוע, נגיד אם החמות שלי היתה אומרת את זה, זה היה מאד משפיע עלי לרעה ואז על היחסים שלנו. ואז המשפט היה מצדיק את עצמו.
למרות שאני לא מכירה בכלל אנשים וכל החיים שלי לא עשיתי כלום ולא דיברתי עם אף אחד, רק הלכתי לסרט סופת חול ומאז אני חיה בו, על כל דוגמא שאת נותנת למה המשפט הזה כן נכון, אני יכולה לתת דוגמא למה הוא לא נכון.

 

[danakama10]

קראתי חלק, לא את כל השרשור

וזה מה שיש לי לתרום:
תביני שעם כל הכבוד ועם כל הצער, בדר"כ העולם של הצעירים יותר מלא והם עסוקים באלף ואחד דברים ובעיקר במשפחה הגרעינית שלהם. המקום שאת ממלאת בחייהם מטבע הדברים יהיה הרבה יותר קטן מהמקום שהם ממלאים בחיים שלך. זה לא כי הם רעים, אלה אלו הם החיים. את לעולם לא תקבלי מהם את היחס שאת רוצה וחושבת שמגיע לך, כי הם לא מסוגלים להעניק לך אותו. את מציבה אותם בכל מיני סיטואציות מעצבנות כדי להראות שהם לא מתייחסים אלייך יפה. למשל, מדוע את הולכת עם הנכדים ובעלך לקניות ברגל, ממלאה את כל העגלה, ורק אז מתקשרת אליהם שיקחו אותך? כאילו... מה?? מדוע לא נסעתם כולכם באוטו? או שרק בעלך יסע לקניות ואת תהני עם הילדים? אני פשוט לא מבינה את ההתנהלות הזו. כן, כלתך עדיין היתה אמורה לבוא לקחת אתכם עם האוטו, אבל כנראה שאת המשחקים האלו אתם עושים לה לא פעם ולא פעמיים, ונמאס לה מהשטויות האלו. מעבר לזאת, בנך היקר היה יכול להפסיק את העבודה החשובה שלו, ולבוא גם לאסוף. אבל כנראה גם לו נמאס.

מפריע לך שהבת קרובה להורים שלה והם נמצאים שם הרבה. שני דברים. זה טבעי. היא זאת שנמצאת רוב הזמן עם הילדים, וברור שהיא תרגיש הרבה יותר נוח עם אמה מאשר איתך. אמא שלה גם דואגת לה ואוהבת אותה כמו שרק אמא יכולה, ולכן היא עוזרת לה מכל הלב ולא מציבה לה מבחנים מרגיזים כאלו ואחרים.

במקום להעלב ולהתרגז ולהחרים, אני מציעה לך לקבל את דרכו של העולם. לא סתם יש את הפתגם שצוטטת, יש בו הרבה אמת.

תהיי נחמדה אליהם, אל תעיקי בכוונה (כמו הדוגמה עם הקניות), תתני כמה שאת יכולה מכל הלב ואם את לא יכולה תתנצלי בחיוך ותציעי את עזרתך לעתיד, ואל תתני לכל הכעסים על כלתך להשפיע על היחס לילדים.

 

[yeshpitaron]

ועתה בגלל התגובה שלך שלא מתבססת על כלום אלא

פרי דמיונך ומסכנות לא נכונות (לא ציפיתי אחרת) אני לא אתאמץ לענות. אני מתביישת בתגובות מעין אלה של נשים שמתעקשות לשים בגאווה על השולחן את מה שהן חושבות בלי לדעת כלום מהחיים של האחר.

 

[danakama10]

הנה, גם עכשיו, את נוקטת בגישה

הנעלבת והמוכיחה.
אני לא יודעת כלום מהחיים שלך, רק את מה שכתבת כאן. ועל סמך זה הדיעות שלי.
אם תואילי לפחות לפרש איך יצאה הסיטואציה שרק כשגמרתם למלא עגלה בקניות החלטתם לבקש מהם לבוא לקחת אתכם? יכול להיות שהרבה מהחיכוכים ביניכם הם דומים, ויעזור גם לך לדעת מה את יכולה לשנות מצידך.

 

[yeshpitaron]

לא לא נעלבתי כי את לא מכירה אותי (הפסדת באמת)אבל

כועסת שאדם שאינו מכיר אותי ולא יודע כמה אני משתדלת לעשות לזוג הזה טוב כותב דברים לא מבוססים.
&nbsp
כול השרשור התחיל מזה שאני חושבת שאישה מאחר שהיא קשורה לאימה ומושכת את הבעל למשפחתה משפחתה מרויחה בן והוריו מפסידים בן במובן של להיות פחות. וכן, אני מרגישה שאישתו שם יותר מידי ואצלנו בקיצוניות השניה. מותר לי והסברתי וכתבתי ובמציאות מי שמחבב את כלתי ומי שמכיר אותי לא אהב סיטואציות רבות. אז כן, זה מרגיז כשאדם כותב את מה שאת כותבת ונתפסת עכשיו לעניין העגלה.
&nbsp
ככה, רציתי לעשות קניות ואם היא משפחה מותר לי והיא צריכה לכבד כמו שפתאום יכולה לדפוק בדלת ולהכנס או להתייצב אצלי כשאין משמורת על אחד הילדים.
&nbsp
נתפסת לעינין העגלה והוא כלל לא קשור למה שכתבתי מלכתחילה. זו עדין הרגשתי ומותר לי להרגיש את ההרגשה המבוססת הזו...

 

[danakama10]

ניתפסתי לעניין העגלה כסימפטום

את נעלבת מהיחס שלהם, ואני רציתי להראות לך שעל פניו נראה שדווקא ההתנהלות שלך לא היית תקינה. ויתכן ובסיטואציות שונות זה גם כך.
וצאי מנקודת הנחה שבמציאות הרבה פעמים אנשים לא יגידו לך בדיוק מה שהם חושבים. אנשים יכולים להגיד לך מה שאת רוצה לשמוע כדי לא להתעמת, ודווקא האנונימיות שבתפוז יכולה לאפשר לך נקודת מבט אחרת.
.

 

[חייבתלהגיב]

לא. אם בא לך לעשות קניות, כלתך לא

"צריכה לכבד" ולבוא להסיע אותך כי "ככה". וגם כשהיא דופקת לך בדלת, את לא חייבת לקבל אותה. שני הדברים פשוט לא נכונים. את בוחרת לקבל אותה, אבל את בהחלט יכולה לבחור אחרת.

 

[yeshpitaron]

לא מדובר על חובה וזכות אלא על כבוד. האם זה לכבד אדם

(ובכוונה את הדוגמא של האטובוס שוב כי כולם מסיכימים שזה לא יפה לא לקום אבל לא חובה) כשאתה קם ונותן לו לשבת כי הוא מבוגר או שאתה ממש נחמד כי עשית מה שהתחשק לך?
&nbsp
שום דבר לא חובה. אני גם לא חייבת לפתוח להם את הדלת אבל זה מגעיל. לא חייבת לקחת חופש מהעבודה כדי להיות שבוע עם הנכדים אבל לוקחת (ותעזבי את העונג שלי) כי הם משפחה ואני צריכה להתאמץ. כלום לא חייבים אבל יש מי שמכבד ויש מי שלא.
&nbsp
ואיך אמרו כאן? ללמד את הילדים לבקש סליחה (הנה גם אני נתפסת) כדי ללמוד להיות טובים.