לא פשוט

[דינה האחת]

לא פשוט

שלום אני חדשה כאן בפורום נפרדנו אחרי 25 שנה היחסים טובים חבריים ביננו אחרי הרבה כאב וצער הצלחתי להתאזן מעט הילדות לא רוצות ללכת לאבא שגר עם אשה אחרת ושני ידים קטנים אלא אם כן אני דוחפת , האבא דורש ממני - מבקש שאעשה את זה עשיתי זאת תקופה אני שותקת עכשו כל הזמן אני בעמדה של מואשמת שבגללי הילדות לא בסדר ואילו הוא זך וצלול הוא באמת אבא נהדר ואי אפשר לבוא אליו בטענות מלבד עצם המעשה שעשה קשה לו לקבל את הכעס ואת היאוש של הילדות והוא כל הזמן דורש שהכל יתנהל כמו שצריך ויש כאן הרבה ויכוחים עדיין שהילדות לא אוהבות לשמוע בכלל הפגישות נערכות כאן בבית הוא מגיע יום כן יום לא תודה על האוזן הקשבת משהו התנסה במצב דומה

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo140.gifשלום לך

גם אני התגרשתי אחרי 25 שנה ועוד שנתיים חברות. שלא כמוך אצלי היתה מלחמת עולם שלישית. גם אנמי עשיתי הכל ועושה שהקשרים יהיו טובים בין הילדים לאביהם.בתחילה תיווכתי ואז למדתי לתת להם להסתדר עם אביהם בלעדי כמתווכת. אם הוא הוגן כלפיהם הם מתקשרים ועוד.ואני מעודדת בכל מקרה ומסבירה להם שאבא יש רק אחד ומראה את יתרונותיו. לפעמים הוא פוגע בהם מסיבותיו הוא ואז הם מגיבים למעשיו.קורה שהוא מבקש ממני לעזור לו ולדבר אתם ואני נענית.אך אם הוא פגע בהם מאד אני נותנת לו להתמודד עם התוצאות.כי הילדים מגיבים על פי מעשיו.איני יכולה לחולל נפלאות ולתקן את שעיוות בחוסר רגישות מסיבותיו הוא. איני מוכנה לקחת אשמה במה שלא עשיתי כמו בהתחלה.אני עושה את המקסימום להיות בשבילם זמינה אוהבת וחמה.איני יכולה להיות במקומו.הוא בונה והורס ויש לו אחריות על מעשיו ועליו להתמודד עם התוצאות. מה שנשאר לי זה לא להשתמש במעשיו כדי לחדד את הפער והקשיים שלהם ביחסיהם אתו.אך אני מצידי למדתי לא לקחת אחריות על הפשלות שלו.יש מספיק סיבות להרגיש רגשי אשם עם ילדים וחבל להוסיף גם את שלו. מקווה שהסברתי את עצמי נכון.ואגב הפסקתי מהר מאד את ביקוריו בבית שלי כדי לא להיות מעורבת וכדי לא לתת לו מקום בבית שפעם היה משותף.הם היו נפגשים בחוץ ואחכ בביתו.

 

[דינה האחת]

תודה על התגובה

אנ יודעת שזה עדיף שיפגשו במקום אחר אב המצב היה וגם עכשו לא קל וגם לוח הזמנים מכתיב הן צריכות לנסוע מעיר לעיר וזה לא פשוט גם אני בדעה שאם הוא ירצה והוא כזה הוא יסתדר ולכן הפסקתי עם התווך בקשר לביקורים שלהן אצלו אני לא לוקחת על עצמי אשמה אבל אני רואה שהטפטוף שלו משפיע עלי כל פעם שיש נפילה שלהן ויש הרבה בייחוד אצל הבכורה שלפני בגרויות עכשו יש אצבע מאשימה כלפיה כלפי ובכלל הכל מתוך כוונה טובה אבל בפועל אני מרגישה שאני צריכה להגן עליה ואז הכל מופנה נגדי

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo122.gifאחרי כל ביקור

אצלו היתה נפילה דגולה אצל ילדי ולקח לפחות שבוע לאזן אותם.כל הכעסים הוצאו עלי כי אני הייתי המקום הבטוח להוציא כעסים.כי אצלי הם תמיד ידעו ויודעים שאוהב אותם ללא תנאים. כשהתגרשנו בתי היתה באמצע הבגרויות.היה מאד קשה ולמרות הכל עברה אותם והיום היא אקדמאית. כן בהתחלה הייתי מלאה רגשי אשמה כרימון עד שהבנתי שאם אקח גם את החלק שלו על גבי מהר מאד לא תהיה אמא לילדי. שמרי על עצמך ועל בריאותך ואל תמהרי לקחת את המזודה שלו גם על גבך

 

[דינה האחת]

רחמים

הן כועסות עליו עלי הן מרחמות ומנסות לגונן אבל כשהן נפגשות אתו אם זה לא בבית הן חוזרות שמחות הדרך כלל הוא איש שמח ומלא חיים רק כשאני מתערבת נפתחת תבת פנדורה אבל אם צריך לדבר עם הילדה על הלימודים ושנינו כאן בבית אז זה מסתבך כמו שהיה תמיד אני מרגישה שכל מה שאני אומרת נגדו משאיר חותם בלבבן רק שלפעמים אני לא מתאפקת ,לא כל הזמן אני יכולה להיות מושלמת

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo127.gifאת צודקת

גם אני לא מלאך ולפעמים בעיקר בהתחלה יצאו גם המילים הלא נכונות.אי אפשר להיות מלאך.אבל צריך לפקח על הדברים ואם יצאו מילים לא במקום לאחר שנרגעים להתנצל ולתקן ולהסביר שכעסת ולכן הגבת כך ולמה בעצם את מתכוונת

 

[דינה האחת]

שלום לך אני מקווה שאת כאן

שלום סוף סוף חזרתי הביתה לפעמים אני כועסת וגם הופכת להיות צינית אז מה מותר לי אני חושבת שקשה להן לעקוב אחרי זה שאני יכולה לא לאהוב דברים מסוימים אבל להיות נחמדה כשהוא בא המריבות לא הובילו למקומות טובים

 

[הפרי האסור 2003]

את לא צריכה

לקיים את מה שהוא דורש. את לא חייבת לדחוף אותן לעשות משהוא שמלכתחילה הן לא מעוניינות בו.