לא קל להתחיל את כיתה א 
התלבטתי המון לאיזה בי"ס לרשום את קטני.
ויתרתי על בי"ס מדהים ומיוחד שאותו רציתי מאד,
כי הוא נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה מהבית
במקומו התפשרתי על בי"ס מ"מ רגיל,
שנמצא איכשהו במסלול סביר לעבודה
וששמעתי עליו דברים נפלאים - בעיקר כמה הם חיוביים ומעצימים
וכמה שם תמיד יש עם מי לדבר.
עבר שבוע.
בכל אחד מששת הימים האלה ההתלהבות של הילדון הלכה ודעכה.
היום באמצע משחק הלך לחדר, אמר שרוצה להיות לבד, ומחה דמעה.
בערב סיפר לי שהמורה צועקת, גם עליו, גם על אחרים.
וכנראה גם נעלב היום מחברים.
יש גם חוויות טובות, אבל כנראה שדי אפילו בצעקה אחת כזאת כדי לגרום לו להרגיש אומלל.
את המעטפת המגוננת והרכה שהובטחה לילדי כיתות א אינני רואה
במקומה - אני רואה שעורי בית כל יום.
אני כל כך מבואסת מכך שוויתרתי על ביה"ס המדהים ההוא.
מתכוונת לשוחח עם המורה ועם המנהל
מקווה שצדקו מי שהבטיחו לי שיש שם עם מי לדבר ולעשות...
עצוב לי.
התלבטתי המון לאיזה בי"ס לרשום את קטני.
ויתרתי על בי"ס מדהים ומיוחד שאותו רציתי מאד,
כי הוא נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה מהבית
במקומו התפשרתי על בי"ס מ"מ רגיל,
שנמצא איכשהו במסלול סביר לעבודה
וששמעתי עליו דברים נפלאים - בעיקר כמה הם חיוביים ומעצימים
וכמה שם תמיד יש עם מי לדבר.
עבר שבוע.
בכל אחד מששת הימים האלה ההתלהבות של הילדון הלכה ודעכה.
היום באמצע משחק הלך לחדר, אמר שרוצה להיות לבד, ומחה דמעה.
בערב סיפר לי שהמורה צועקת, גם עליו, גם על אחרים.
וכנראה גם נעלב היום מחברים.
יש גם חוויות טובות, אבל כנראה שדי אפילו בצעקה אחת כזאת כדי לגרום לו להרגיש אומלל.
את המעטפת המגוננת והרכה שהובטחה לילדי כיתות א אינני רואה
במקומה - אני רואה שעורי בית כל יום.
אני כל כך מבואסת מכך שוויתרתי על ביה"ס המדהים ההוא.
מתכוונת לשוחח עם המורה ועם המנהל
מקווה שצדקו מי שהבטיחו לי שיש שם עם מי לדבר ולעשות...
עצוב לי.
