לא קל לנו...

[רוצה עוד 1]

לא קל לנו...

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

 

[ענת של מאי 1]

זו את רוצה? ברוכה השבה../images/Emo24.gif

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

זו את רוצה? ברוכה השבה

יש עבודה מרובה שיש תינוק חדש בבית,במיוחד בשבועות הראשונים. מחזקת אותך,ובטוחה שתעמדי בגבורה בכל המטלות שיש

הגדולים לא בקייטנה?

 

[ytyr]

רוצה עוד 1

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

רוצה עוד 1
מאחלת התאוששות מהירה. שהולד החדש יתחזק ותזכו לקצת זמן לעצמכם. בי, מיכל

 

[העין ה 3]

הי רוצה,

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

הי רוצה,
ברוכה השבה! מאחלת לך שהימים יהפכו לאט לאט לקלים יותר. אורי (שם מקסים, במיוחד שבספרות שלנו הוא מתקשר עם ילד שחיכו לו הרבה זמן) יתרגל לחיים מחוץ לרחם, יגדל, יתחזק והמשפחה תחזור לשגרת החיים. ו... אל תחכי יותר מדי עם הברכות האישיות. כמה שתחכי יותר - יהיו לך יותר ברכות לכתוב!

 

[תמי של יעל ומיכל]

טוב לשמוע ממך שוב.קחי לך את הזמן

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

טוב לשמוע ממך שוב.קחי לך את הזמן
שלך ושלכם.אנחנו נמתין בסבלנות עד שתוכלי להתפנות אלינו.אורי כרגע בעדיפות, וגם את. המון המון המון מזל טוב ותחזיקי מעמד. תמי

 

[diana1973]

לא מכירה אותך אבל

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

לא מכירה אותך אבל
אני מקווה שהכל יסתדר והתקופה הלחוצה הזו תעבור

 

[אמאלה2]

מוכר מאוד. מבטיחה שישתפר

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

מוכר מאוד. מבטיחה שישתפר
שתי הבנות שלי נולדו בשבוע 34, היו פגות עם צהבת ושאר ירקות. במשך חודשיים קמתי כל שלוש שעות להאכיל את שתיהן עד שהן הגיעו למשקל המאושר של 3 ק"ג

אני מניחה שאצלך זה יעבור הרבה הרבה יותר מהר! אנחנו מחכים לך פה בסבלנות שתתאוששי שאורי יתאושש וכולכם יחד תצליחו להגיע לסדר יום פחות מתיש. שוב שיהיה הרבה מזל-טוב ואנחנו בינתיים נשמור על המקום בשבילך

 

[ס ת י ו 3]

ואצלי הם נולדו בשבוע 28

מוכר מאוד. מבטיחה שישתפר
שתי הבנות שלי נולדו בשבוע 34, היו פגות עם צהבת ושאר ירקות. במשך חודשיים קמתי כל שלוש שעות להאכיל את שתיהן עד שהן הגיעו למשקל המאושר של 3 ק"ג

אני מניחה שאצלך זה יעבור הרבה הרבה יותר מהר! אנחנו מחכים לך פה בסבלנות שתתאוששי שאורי יתאושש וכולכם יחד תצליחו להגיע לסדר יום פחות מתיש. שוב שיהיה הרבה מזל-טוב ואנחנו בינתיים נשמור על המקום בשבילך

ואצלי הם נולדו בשבוע 28
וגם אני האכלתי כל שלוש שעות כש-20 דקות לפני ההאכלה הייתי צריכה לתת להם תרופות. כל אחד מהם אכל במשך שעה (והאמיני לי שאני לא מגזימה) כך שאם תחשבי היו לי 40 דקות פנויות בין האכלה להאכלה. אני עוד זוכרת את הרגע שאחות טיפת חלב אמרה שאפשר כבר להאכיל כל 4 שעות. וואו, כמה זמן היה לי פתאום... אנחנו פה אם את צריכה עזרה אבל הכי חשוב מ ז ל ט ו ב ! ! !

 

[העין ה 3]

רוצה, נדמה לי שבעלך אמר לי

ואצלי הם נולדו בשבוע 28
וגם אני האכלתי כל שלוש שעות כש-20 דקות לפני ההאכלה הייתי צריכה לתת להם תרופות. כל אחד מהם אכל במשך שעה (והאמיני לי שאני לא מגזימה) כך שאם תחשבי היו לי 40 דקות פנויות בין האכלה להאכלה. אני עוד זוכרת את הרגע שאחות טיפת חלב אמרה שאפשר כבר להאכיל כל 4 שעות. וואו, כמה זמן היה לי פתאום... אנחנו פה אם את צריכה עזרה אבל הכי חשוב מ ז ל ט ו ב ! ! !

רוצה, נדמה לי שבעלך אמר לי
שהוא נולד במשקל 3100. אני עוד זוכרת שחשבתי לעצמי (וגם אמרתי לו) איזה מזל שהוא לא חיכה עד שבוע 40... למרות המשקל ישנן קשיים שקשורים אולי להבשלת איברים? טוב, תמיד לומדים משהו חדש...

 

[דאראמסאלה]

ברכות!

רוצה, נדמה לי שבעלך אמר לי
שהוא נולד במשקל 3100. אני עוד זוכרת שחשבתי לעצמי (וגם אמרתי לו) איזה מזל שהוא לא חיכה עד שבוע 40... למרות המשקל ישנן קשיים שקשורים אולי להבשלת איברים? טוב, תמיד לומדים משהו חדש...

ברכות!
שתחזיקו מעמד, למרות הקושי, ושיגדל לתפארת!!!

 

[תישי]

מאחלת שהימים יהיו קלים יותר

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

מאחלת שהימים יהיו קלים יותר
נשמע משאד קשה לכם

לגבי ההנקה - אני מציעה בחום רב להתייעץ עם יועצת הנקה. לפעמים יש להם טריקים שמסדרים לאם ולתינוק תנוחה אחרת. והשנוי עושה פלאים. חבל על האנרגיה שאת משקיעה בלשאוב את החלב. בהנקה גרוי החלב טוב יותר מאשר בשאיבה. ההנקה יותר סטרילית ובכלל הקרבה הפיזית (גוף גוף) עושה טוב להנקה ולתינוק. תחפשי את הפורום של אסתר גרוניס. היא מעולה. לפעמים צריך בקור של יועצת. זה עולה כסף אבל יכול להיות שווה זהב. תרגישו טוב!

 

[מ א י ה ועוד3]

זה קרה לי פעמיים, ועוד חודש לא תזכר

לא קל לנו...
עוברים אלינו ימים לא קלים. אוּרי שלנו נולד קצת מוקדם מדי, בשבוע 36, ומסתבר שזה על גבול הפגות. אחרי שלושה ימים בבית שבהם התקשה לינוק והרבה לישון, הוא פיתח פתאום צהבת ובילינו עוד כמה ימים בתל השומר מתחת למנורת הפוטותראפיה. כעת אנחנו מעירים אותו כל שלוש שעות כדי להאכיל אותו חלב אם שאוב בבקבוק. בין השאיבות וההאכלות המרתוניות לא נשאר לי זמן לכלום. אני לגמרי מותשת וטרוטת עיניים. גם ההתמודדות עם הגדולים בחופש לא פשוטה. תסלחו לי שאני לא מצליחה למצוא כוחות וזמן להכנס ולקרוא את כל ההודעות בפורום, אבל הצצתי וראיתי את הבשורות הנפלאות והן שימחו אותי עד בלי די! כשאתאושש עוד קצת, אכנס לברך כל אחת מהמאושרות אישית.

זה קרה לי פעמיים, ועוד חודש לא תזכר
תזכרי כלום, הוא יהיה גדול וחמוד ומקסים. את יודעת שמשלושה ק"ג לא חייבים להעיר בלילה, כן? דבש ישנה כך מגיל חודש לילה שלם, ותאמיני לי, זה עדיף לה ולי. במילא בלילה היא לא אכלה כלום. לגבי הצהבת, חשוב לבדוק המוגלובין בדם בגיל חודש בערך, בגלל שצהבת בילודים מראה על פירוק דם, וילדים בגיל כזה נוטים להתקשות ביצירת כדוריות דם אדומות חדשות. אם כך, מתחילים לתת ברזל בטיפות קצת קודם. והרבה מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!