לא קשור לכלום

[עלמה עלמה]

לא קשור לכלום ../images/Emo110.gif

אני איומה בניירת. אוגרת את כל הימבה קבלות,הודעות,ביטוחים,תלושי שכר,פליירים רלוונטיים, תעודות,מסמכים חשובים,חשבונות בנק, ועוד כל האלה, בערימה חיננית כבר שנה שלמה. מעולם לא הייתי טובה בתיוקים האלה. זה לוחץ עלי פסיכולוגית יותר ממעשית.כבר קניתי מזמן מזמן קופסאות יפות בכל מני צבעים וחשבתי שזה יעשה לי חשק אבל זה לא מספיק כנראה, הכל עומד כאן עוד ארוז. אני מתה שהכל יכנס לסדר, שאוכל לדעת בדיוק איפה נמצא מה, ובעיקר שהכל יעוף לי פה מהעיניים. מוטיבציה, אנשים, אני זקוקה למוטיבציה. תספרו לי, אתם מסודרים כאלה, עם חוצצים ונילוניות,וציון שנים על המדבקה? או שאני יכולה להרגיש ממש נוח בחיק הבלגן המעוצלן.

 

[noa128]

אחותי

את בחברה טובה

לניירת "יש טבע כזה" (כמו שאומר בנזוגי) לא להגמר לעולם, ואף פעם אין לזה מקום מוגדר... פעם ב- (תלוי בהצטברות, פעם זה היה פעם בכמה חודשים, היום כמעט ולא - זורקת כל מה שלא צריך..) שולפת את הטיפ הידוע מימי צה"ל העליזים ("שליש מעולה? פח זבל מלא.") - ותיכף סיפור. מפנה שולחן, נגיד שולחן האוכל, כשאני לבד בבית, שמה לי מוזיקה שאני אוהבת מכינה שקית זבל אחת או שתיים, ופשוט עוברת נייר-נייר וממיינת לערימות. הרוב נדחף לשקית הזבל. הערימות באמת נדחפות לניילוניות או שאם נחה עליי הרוח אפילו לקלסרים, עולות על מדף או נארזות בארגז - ואז... נקי בעיניים ומסודר בנשמה. עכשיו סיפור: הייתי קצינה צעירה ופריכה,חדשה בחטיבה ועל השולחן במשרד היו לי תמיד ערימות, ובכל פעם ששאלו אותי איך אני מסתדרת עניתי "כל נייר פה - אני יודעת בדיוק לאן הוא שייך ומה לעשות איתו". בוקר אחד אני שומעת את הדלתות במשרדים השכנים נסגרות, ואחרי דקה כל הצוותים של החטיבה נכנסים אליי בשורה. הם הושיבו אותי על המיטה הצבאית שהייתה שם, אמרו לי "עכשיו תסתכלי ותסתמי" וכמו איזה להקת נמלים השתלטו לי על המשרד: אחת תייקה, השנייה מיינה, השלישי עשה רשימת "לעשות" (על מחשבים עוד לא שמעו אז..). ואז, כשהכל היה מדוגם והשולחן הבריק ניקיון וסדר ניגשה אליי הקצינה הותיקה בחבורה ואמרה לי - "הבלגן הזה, אני מאמינה לך שאת באמת יודעת מה יש בכל נייר , אבל בתת מודע זה מלחיץ אותך. זה היה לפני לא מעט שנים אבל מאז אותו יום - בכל מקום שבו היה לי שולחן עם ניירות התחלתי כל יום עבודה בשולחן נקי... ורק שאלה אחת לי אלייך - במהלך השנה הזו שחולפת בין מיון למיון - איפה את דוחפת את הערימה? גם אצלך היא נערמת על איזה מדף/שולחן/סלסלה?

 

[עלמה עלמה]

יש לי חדשות בשבילך

את הראוי לזבל אני לא מכניסה כאן בחשבון, הוא בכלל לא מגיע לאזור סלסלת התיוק, הוא מושלך בשניה שהוא מגיע. וכן, יש לי סלסלה מדוגמת להפליא שמשתחלת לה בנונשלנתיות אלגנטית בין שאר הניירת ועושה קולות של סדר ולגטימיות מזוייפים. ואני עכשיו כבר ב-

למה החלטתי לעשות מעשה ובנתיים עוד לא הגעתי לסלסלה המדוברת כי נתקעתי עם הררי החומר שנסחב איתי עוד מקודם בנסיון לעשות לו ערימות עם מכנה משותף. אלוהים אדירים מי נוגע בניירת הזו בכלל אי פעם אחרי שהיא מתוייקת. והרי ברור שאם רק אחשוב על לא לשמור תוך דקה יופיע כאן מרפי ויגרום לי לדפוק את הראש בקיר בגלל איזה מסמך מלפני 2000 שנה שבדיוק אצטרף להמציא. מזל שיש הפסקת ~~====

 

[נגוהות]

ואני טובעת.....

בים של ניירת...מה אין שם? אפשר למצוא אוצרות מתקופת האבן...סתם, כי חשבתי שאולי אצטרך את זה פעם, ושירבוטים, וקבלות מעניינות ואפילו כרטיס חיסונים של כלבי ז"ל... ערימות, ערימות, בתוך שקיות זבל. מגעיל, הא? אפילו לא בתוך איזו סלסלה מדוגמת

יש לי שלושה קלסרים צבעוניים עם מספר ניירות מתוייקים לדוגמא. אלוהים, כמה שאני שונאת ניירת!!!! ולא מסתדרת איתה והנ"ל לא מסתדרת איתי. כשאני מסתכלת על הר הניירות אני מתמלאה בחילה. מה שכן, תמיד מוצאת את מה שאני צריכה בתוך הג'יפה. קבלתי פרס ראשון?

 

[מיקי בת המקורית]

הרמוניקה

כזה שנפתח עם הרבה חוצצים הגעתי למסקנה שזה הכי טוב, ללא קופסאות, הכי נוח לאכסן, ותופס הכי פחות מקום, יש לי כזה לכל שנה. כל שנה קונה אחד ומאחסנת בו את כל הניירת, מתלושי משכורת, כל הקבלות (לא זורקת אפילו אחד) חשמל, ארנונה, טלפון, כל אחד והחוצץ שלו לא שאני מסודרת, מרוב שאני לא חיפשתי דרך כמוך לעשות סדר בבאלגן וגם כך מרכזת בסלסלה מספר חודשים ורק אחרי מסתדרת שם

 

[עלמה עלמה]

תודה

נתת לי פתרון טוב לאחסון של שוטף ישן. לדאבוני זה רק חלק קטן מהמסה הבלתי נגמרת פה, יש גם ימבה מסמכים כאלה שלא תלויים בשנה אלא בנושא, ועם זה קצת התקשקשתי, מתלבטת ארוכות איך להחליט למיין ועד כמה לרדת לדקויות כדי להצליח למצוא, אבל אני גאה להודיע- שעשיתי את זה !!!! אך איזה סיפוק. עכשיו נותר לי רק לגלות מה זה לעזאזל הצ'ק הזה שירד לי מהחשבון, ועכשיו כשיש ערימת פנקסי צ'קים גמורים זה הופך לאולי אפשרי.

 

[seeyou]

לא מסתדרתעם ניהול חשבון בנק?

מוכן להתנדב!

 

[1הופ]

מצטערת, אנחנו לא מאותה שכונה

תמיד יש לי מגירה ששם נאגרת כל הניירת. אבל פעם בחודש-חודשיים אני עושה סדר: מתייקת את מה שצריך, משאירה על השולחן את מה שדורש טיפול וזורקת את הרוב. אני חושבת שקוראים לזה "ייקה פוץ". מכה. אבל בלי זה אני מרגישה שיש לי בלגן בראש.

 

[רקאסה]

צלב הברזל של הקיום שלי

הניירת כמובן מציף אותי לגמרי. איזה בלגן פה. אבא שלי הוא רואה חשבון מה שאומר שהוא טיפוס מסודר לגמרי. לפני מיליון שנה, בימים שפה טרם היה אופיס דיפו, ובעצם לא היה פה כלום, הוא הביא הרמוניקה מארהב, הרמוניקה ענקית, מחולקת לתאים וכל תא מסומן באות של האלף בית (באנגלית כמובן). כל נייר שמגיע הביתה נכנס ישר לתא המתאים (או לפח) כך שאין דבר כזה הצטברות של ניירות. אבל הוא נוהג להצחיק את עצמו ולתייק בכל מיני צורות מוזרות. למשל, איפה מתייקים את חשבון החשמל? שאמא שלי נזקקה לחשבון, בדחיפות, בסוף מצאה אותו מונח באות H.

 

[Iעוברת ושבהI]

Hashmal?

 

[מ ד נ ס]

תיוקים וקופסאות יפות

גם אני כמוך קונה קופסאות יפות ומתכננת כל פעם מחדש שעכשיו אני מתחילה להתארגן,מצליחה רק בפעם הראשונה וחוזרת לדפוסים המוכרים של ערמות על ערמות. בכדי להרגיש נוח ,אני פשוט שמה את הבלגן רחוק מהעין כאילו מתחת לשטיח ,ומה שלא קרוב לעין לא כואב בלב.