לא ראיתי שמישהוא כאן התיחס לספרות נ

חיננית

New member
לא ראיתי שמישהוא כאן התיחס לספרות נ

ספרות נוער כמו --- ספרים עכשווים של סמדר שיר למשל... סדרת חסמבה של מוסינזון. ספריו הנפלאים של זול וורן שהיו ועודם ספרי מופת שגדלנו עליהם . ספרי ראובן קריץ על התבגרות בקיבוץ על חברת הנוער הקבותית וסממניה .מחניים של מולנר ההונגרי למשל יומנה של אנה פראנק,ועוד רבים וטובים שאיתם עברנו את שנות העשרה . השאלה-איך ספרי נוער אלו עיצבו את עולמכם ? והאם היתה להם חשיבות בבחירת ספרות טובה לאחר גיל ההתבגרות ?
 
סופרת שאהבתי בילדותי

היא הסופרת אסתר שטרייט וורצל, שאת הספרים שלה: "אורי" "בן הערובה", אליפים ועוד... את כולם קראתי בשקיקה. בשבוע הספר האחרון עדיין דפדפתי בספרים החדשים שלה וגיליתי בהם עניין. היתה לי הרגשה של החמצה, על שגדלתי מהר מידי ולא הספקתי לקרוא את הספרים האלו.
 

scarlet moon

New member
שבעת המה...?

הספר "שבעת המנעולים" (מנעולים או מפתחות?.. מנעולים נראה לי) הוא גם של אסתר שטרייט וורצל, לא? כי הוא טוב.....
 
לא קראתי את הספר הזה

אבל השם נשמע לי מוכר ואני חושבת שהוא אכן של אסתר שטרייט וורצל
 

byron

New member
אני מסכים../images/Emo91.gif

אסתר שטרייט וורצל תמיד הייתה אהובה עלי ואני אפילו רשמתי את אורי כתשובה לשאלה של אילו שלושה ספרים אתם הכי.... שנשאלה כאן בעבר
 
כן יש לה ספרים משגעים..

חלק מהחדשים קראתי דווקא שנה שעברה כדי לדעת מה קוראים אצלנו בספריה
הדבר המעניין מאד היה שהיום פחות קוראים את "אורי" למרות שבעיני הוא ספר מאד מעניין (גם עכשיו..) אולי אנחנו קראנו אותו גם בגלל (מישהו זוכר את זה..) שהקריאו אותו ברדיו
ברשת א´
 
אסתר שטרייט וורצל.

נורא אהבתי את הספרים שלה. בעיקר מכתבים לצופיה והבריחה. אבל לא אהבתי את המוטיב הנורא ציוני שאפיין חלק מהספרים שלה.
 

goolgol

New member
הספר אורי

בתור נער אהבתי במיוחד את אורי ועברו 20 שנה מאז
 
הספרים שהשפיעו עלי בילדותי...

שאלה טובה. קודם כל "האקלברי פין", שהיה הספר הארוך הראשון שקראתי בגיל 7. מאתיים ומשהו עמודים בלי ניקוד. לקח לי קיץ שלם. בעקבות הספר רציתי לברוח מהבית על רפסודה וללכת יחפה בחוץ בכל מזג אויר. בעקבותיו גם עשיתי שבועת דם עם החברה הכי טובה שלי (לא מומלץ היום, עם האיידס וכו´). חוץ מזה יש גם את "אורה הכפולה", "אי הילדים" ו"נשים קטנות" שאני זוכרת שהותירו בי חותם עמוק. מעבר לזה, כבר כשהייתי ילדה קראתי בעיקר ספרים של מבוגרים (גם "האקלברי פין" הוא לא ספר לילדים, אפילו אם גיבורו הוא ילד).
 

אושר מ

New member
היתה התייחסות בצורה מפוזרת, אבל

אני אוהבת את סדרת האסופית. מאוד. והיום התרגזתי כי גילית שהם קיצצו את הסדרה בספר אחד בתרגום לעברית. את שלוש השנים בין הקולג´ לבין החתונה הם מתמצתים ב אחנו פוגשים את אן כשהיא מבוגרת בשלוש שנים. היום גיליתי שהם פשוט לא תרגמו את שלוש השנים האלה. חוצפה. אז עכשי אני אקרא את זה באנגלית... הסיפור שאינו נגמר ספר נפלא לדעתי. לא קראתי אף ספר של חסמבה. ילדות עשוקה... את אורי של שטרייט וורצל קראתי במשך שבועיים כשהייתי חולה. ממש נהנתי. אולי הגיע הזמן להזכר בו קצת. נשים קטנות נחשב לספרות נוער? סוד הגן הנעלה. ואיך אפשר בלי "פוליאנה" הילדה הכי מתוקה בעום. איך מישהו יכול להיות כל כך מאושר? (חוץ ממני כמובן
)
 

חיננית

New member
נשים קטנות ספר נהדר

היום הפמיניסטיות היו מתקוממות אולי על הקביע הזו שלי ושלך.ופוליאנה אהבתי שם את היחללדה עם הגישה האופטימית בכל מצב .ושם אף הסרט עם הורסט בוכהולץ והיילי מילס היה נהדר-(זוכרת שדימיתי שאני פוליאנה יען כי גם אני הייתי ילדה בלונדית עם צמה)ככ הזדהיתי עם הדמות בספר ובסרט ..
 

ציפי ג

New member
וסדרת הסרבנית על ארבעת כרכיה?

זה אחד הדברים שקשה לי עם כך שיש לי רק בנים. כל הספרים הללו ממש לא בשבילם. יש גם את אבא ארך רגלים, שקראצי אותתו בכיתה ד בלילה, לאחר שהורי חזרו משבוע הספר והביאו לי אותו. עד היום יש לי אותו, ומעת לעת הוא זוכה לקריאה מחודשת. האופטימיות של היתומה המתבגרת, הרומנטיקה, התעלומה, דרך הסיפור, עושים את הספר בעני לאחד מאבני הדרך בספרות הילדים.
 

noa_f

New member
ה"אסופית" - לאושר,

יש היןם תרגומים חדשים, אני מדברת על הישנים: היו שלושה ספרים, שכיסו לגמרי את ה"זמן": האסופית אן מאבונלי אן שרלי. בתרגום החדש הוסיפו גם ספר רביעי, שרק עיינתי בו כי הוא נוראי! (אחרי החתונה) באנגלית החלוקה קצת אחרת, למיטב זכרוני.
 

noa_f

New member
אההממ.. טעות שלי

עכשיו גיליתי שדיברת על "אחרי הקולג´" צר לי. הידים מהירות מהראש...
 

ציפי ג

New member
כבר כשהייתי ילדה היו ארבעה כרכים

לאן שרלי. מזלכן שלא צפיתן בעיבוד הנוראי של הספר לסרטים מצוירים. כמעט התעלפתי.
 
למעלה