לא רגוע

[joy hofman]

לא רגוע

שלום לכולם,
כשאני צולל אני לא רגוע.הנשימות לא רגועות ואני גומר את המיכל יותר מהר משאר הצוללים איתי.
קשה לי לעצור ולהיתעקב על דברים אני בתחושה שחייבים להיתקדם...המסיכה לוחצת...המיכל,החליפה,הכל לא נח,ולרוב אני מחכה שהצלילה תגיעה לסיומה.וממש שמח להיות אחרי.
צללתי באינדונזיה,פיליפינים ובסיני כך שיצא לי לראות דברים ניפלאים אבל ההרגשה,לא משהו.
כשאני משנרקל אני יכול לשנרקל שעות ברגיעה ולראות המון יצורים,ולהנות יותר מצלילה.
יש המלצות איך להירגע?

 

[מדריך כריש]

לא לזוז

כדאי לעשות צלילה סטטית בעומק מטר-שניים בלי לזוז בכלל.
אחרי חצי שעה אתה בטוח תמצא את הרוגע שלך ומשם יהיה לך הרבה יותר קל.
הצלילה אחריה כדאי שתעשה עם מדריך אחד על אחד, (כמובן לדבר איתו לפני על המצב שלך), ככה הוא יוכל לעזור לך בכל מיני דברים, ולא יהיו הסחות דעת של צוללים אחרים. (מבחינתך, לא תצטרך לדאוג שאתה "דופק" למישהו אחר את הצלילה, וזה לבד יכול לעזור להרגיע אותך.)

כל מה שלא נוח - אם מה שכתבתי עד עכשיו לא יפתור את זה, כנראה שזה פשוט לא מתאים לך ותצטרך להחליף אותו.

אשמח לעזור להחזיר לך את ההנאה מהצלילה.
אתה מוזמן ליצור קשר בפרטי

 

[joy hofman]

תודה פונה אליך.

 

[עמלץ הפלדה]

ראיתי את הפרומו הזה לסרט ואני לא רגוע , וזה לפני המסור 8

47 מטר

http://www.seret.co.il/movies/s_movies.asp?MID=5770

 

[joy hofman]

חחח....תודה! לא אני פשוט לא רגוע,עסוק בדברים במקום להנות.

 

[AlonPe]

אז תרגע!

וברצינות - שני כיוונים של מחשבות:

שאלת את עצמך פעם - למה אתה צולל? בשביל מה לך זה?
(כמובן שאתה לא חייב לענות כאן - אלא לתת תשובות לעצמך)
לפי מה שאתה מתאר, זה די סבל, אז למה?
אולי זה פשוט לא בשבילך. לא כיף לך, לא טוב לך.
אם התשובה היא משהו בסגנון - כי זה מושך אותך, ובא לך,
וכל פעם מחדש, אתה מקווה שפעם הבאה יהיה יותר טוב,
שווה לבדוק מה מציק ומטריד אותך.
חוץ ממה ש-מדריך כריש אמר פה למעלה,
יצא לי לצלול פעם עם מסיכה לא מתאימה.
וזה באמת היה סיוט - כמו שאתה מתאר פה -
לא מצליח להירגע, רק מחכה שייגמר.
המסיכה לחצה לי על החיבור בין האף לגבות,
ובהתחלה חשבתי שאלו כאבים בסינוסים,
ושיש לי בעיות בפמפום, ונכנסתי ללחץ.
להתאמה של הציוד - בעיקר לפריטים שנוגעים בגוף,
כמו המסיכה והחליפה, כמות המשקולות וכו',
יש השפעה מאוד גדולה על תחושת הנוחות
ואפילו הבטחון בזמן הצלילה.

בהצלחה!.

 

[joy hofman]

שאלתי את עצמי בטח.לצלול זה כמו לעוף,לעוף בשמורת טבע ענקית עם

חיות טרף חופשיות עם המון יצורים שלא מהעולם שלנו זה מדהים!!פי כמה יותר מספארי באפריקה וכד' שם אתה ברכב מסתכל....אני מת על שנירקולים חוף עם שנירקולים זה גן עדן אמיתי.
עשיתי קורס לפני 8 שנים ובקורס נהניתי מאוד(קו טאו)ומאז צללתי כ-15 פעמים.נהניתי ממה שראיתי אבל תמיד חיכיתי לסוף....אולי כי לא ראיתי דברים כל כך שונים מאשר בשנירקולים?!דגים קצת יותר גדולים אבל זהו בערך....בשנירקול אין סוף בצלילה יש זמן מוקצב...מוצא עצמי מתעסק,בודק כמה אוויר נישאר שאדע לסמן מתי שהמדריך ישאל...,איפה המדריך(תמיד צללתי עם מדריך או עם מדריך וקבוצה),האם הנשימות שלי נכונות?להוציא אוויר להחזיק עוד קצת?...לא רגוע...להוסיף קצת אוויר ל-BCD להוריד?...מתעסק ....
חשבתי על כדור הרגעה או שאכטה קטנה,אולי בירה קטנה אבל זה קצת בעייתי לדעתי.
הקטע שבשנירקולים אני נשאר שעות! רואה ונהנה מאוד מאוד...רגוע שקט...

 

[AlonPe]

חס וחלילה!

שום שאכטה ושום בירה. זה מסוכן!
אחרי יום צלילות - סבבה.
לא לפני.
לגבי כדורי הרגעה וכיו"ב, צריך להתייעץ עם רופא צלילה. אם יש משהו מתאים מבחינה פיזיולוגית (אין לי מושג) אולי שווה לנסות פעם-פעמיים, במסגרת הניסיון להתגבר על החששות ובשביל ליצור איזו חוויה מתקנת, אבל זה לא נראה לי בתור משהו קבוע. צלילה היא לא מחלה שצריך לקחת נגדה תרופה וזה לא מבחן או מטלת חובה שצריך להתגבר עליה!.

חוזר לדברים של - "מדריך כריש", שווה לנסות לעבוד על זה עם מדריך אחד על אחד. חוזר ומדגיש, כאמור מניסיון - לציוד לא מתאים יש השפעה מאוד גדולה על חווית הצלילה.
צלילה בשבילי, זו אחת החוויות הכי מרגיעות, בעיני זה סוג של מדיטציה. תמיד מצפה בכיליון עיניים (מצועפות במסיכה) לפעם הבאה.
אבל שוב - יכול להיות, שלך זה לא מתאים. לא חייבים בכוח!. אם אתה נהנה יותר משנירקול, סבבה לגמרי.
צלילה זה תחביב שדורש השקעה לא קטנה. גם של זמן, של מאמץ וכמובן גם לא מעט כסף. אם זה לא "וואו!" בעיניי זה פשוט לא שווה את ההשקעה.

 

[עמלץ הפלדה]

מזדהה מאוד עם הדברים שלך! אבל מכיון של שנירקול/ צלילה חו' ,

לפני כמה שנים ירדתי לאילת ללמוד צלילה חופשית

וגם לי היו הסחות של ציוד , וזה בגלל שהיו לי משקפיים (עשיתי לייזר מאז)

היו לי בעיות של התאמת מסיכה, (מים נכנסו)

היו בעיות עם השנורקל, נכנסו ל מים

והפימפום לא היה מוצלח, בגלל שיש לי נוזלת תמידית, לא יכול לעבור את

ה7-8 מטר.

היה לי מדריך מעולה

אך יחד עם זאת הייתי מאוד מתוסכל, (ויתרתי על החלק השני של קורס הצלילה החופשית , לאימון מתקדם לצלילה לסטיל)

חשתי מבואס שהמדריך אמר לי שהרוב יכולים להגיע לסטיל אחרי 4-5 ימים

(לא הצלחתי כאמור לפמפם).

נלחצתי מהמים שנכנסו לי למשקפת, והכל היה רע לי

אך יחד עם זאת, אמרתי שאני אנסה לשפר את היכולת הצלילה ואחזור בעוד שנה בשאיפה להיות מחוזק יותר.

חלפה שנה, א"ר, המאמן הראשי, לא יכל להעביר תרגול , אז הייתי עם מאמן אחר אדם משכמו ומעלה , המאמן ח'א

הוא חזר על המנטרה, להנות, להירגע, לא להעמיק בכוח עם יש בעיות פמפום

ואז התחלתי שוב לתרגל בעומק שהיה לי קשה בו , 6-7 מטר (היה לי כושר מאימוני צלילה ושחיה שעשיתי בבריכה , פחות או יותר)

באימון ממש התבאסתי , כי ראיתי בחור מבוגר, שעוד צלל (לדבריו*!) בחור הכחול, והוא הצליח בצלילה חופשית לרדת ל10-11 מטר בלי פימפום!

מאוד התעבסתי, (למרות שהצוללן בכלל לא היה מתנשא, אלא אמר שיש לו ניסיון של שנים רבות) , אמרתי לח"א, שאני לא מצליח, לא מבין איך כולם מצליחים ואני לא , איך הוא יורד ל 10 מטר בלי פימפום ואני בקושי 7 מטר , עם כמה פימפומ'

ח"א, אמר לי להירגע, שיש לו ניסיון , ואני רק מתחיל, וכל אחד והקצב שלו

התבעסתי, יצאנו החוצה,

בכניסה השניה ,

לקחתי אוויר

פתחתי את העיניים (למזלי לא נכנסו לי מים...כי רוב הצלילות כן)

ואז ראיתי את עצמי מול עוצמת המים, מול מאות מיליוני ליטרים, ואני כאילו פיסה קטנה בעוצמה הזו, , אבל מתמזג עם הטבע, ויכול לו...

ואז עליתי בבום למעלה (זו תחושה מדהימה שהיייתה לי כמה פעמים )

אבל הפעם זו בתחושה שונה, כאילו אני חלק מהים העצום

חייכתי כמו מטורף, הייתי בהיי, הגעתי לנירוונה ,

עליתי מהמים, וצחקתי כמו מטורף,,,

ח"א , הבין אותי