לא רואה את החיים שאחרי ...

Naty1993

New member
לא רואה את החיים שאחרי ...

שמי נ בן 23 בעל עסק מאוד מצליח אבל מאז הפרידה אני לא מצליח להתקדם בחיים . לא מצליח להתחיל עם בחורות , עזבי להתחיל אפילו לדבר איתם אין לי בטחון ובתור איש מכירות זה הדבר שמניע אותי כל בוקר אבל הקשר האחרון היה אחר מכולם .. היה כבר שמות לילדים הייתי כבר בחנויות תכשיטים .. בשלבים מאוד מקדמים לקראת התמסדות אבל משהו שם הפוצץ המשפחות לא כל כך .. וששם התחיל הבאלגן הכל התפוצץ בקצב מהיר מידיי ..
המון המון חלומות ושאיפות שלי שבנינו יחד נובלים לי מול העיניים אחד אחרי השני .. לאט לאט וזה מה שחוסם אותי להמשיך ובמיוחד גם אחרי חודשיים אני רוצה לדעת איך היא חזרה ללמוד(סטודנטית) ואם היא הייתה מצטיינת ומי איתה ואם היא נותנת לגברים להתחיל איתה .. זה שובר אותי כל פעם מחדש לחשוב על זה אפילו רק שמזכירים את השם שלה.. אני לא מצליח לשלוט בזה ושפשוט שוקע בדיכאון .
אז החלטתי לעשות צעד ואני יוצא לחופשה למספר חודשים במזרח אבל עד אז .. איך אני ממשיך את החיים שלי ולא מפחד שהשבת תגיע ? כי בשבת יש המון זמן לחשוב עליה ... איך אני מחזיר לעצמי את הבטחון והכי חשוב איך אני מוציא אותה מהראש שלי כבר ! נמאס לי לחלום עליה !!!
 
שלבי פרידה

שלום Naty
יש שני דברים שקורים ויקרו לך. הכאב, השבר והדכאון שאתה שרוי בו, לצערי ,לא יחלפו במהרה גם אם אתה מאד תרצה בכך אבל הדבר השני שיקרה לך שעם הזמן גם עם הכאב לא יחלוף העוצמה שלו תרד וותיחלש . למרות שכרגע אתה לא יכול לראות זאת וגם אתה לא מאמין שהבטחון שלך יחזור ושאתה תוכל שוב לאהוב בצורה כזו אי פעם-זה יקרה.
בנוגע להווה ולמציאות העכשווית אתה חווה באופן הכי נורמטיבי את תהליכי הפרידה שהם מקבילים לשלבי אבל ואובדן- אתה בעצם מתאבל על הקשר ועל האהבה הגדולה שחווית. זה מרגיש כמו פצע מדמם, זו תחושת ריקנות שמתבטאת הן נפשית וגם פיזית ניתן לחוש את הכאב. התהליך שחשים לאחר פרידה -יכול להימשך אפילו שנה ויותר. ככל שהזמן יחלוף תתעסק עם הרבה שאלות, אולי כעסים,אכזבה ועוד- אל תילחם עם זה תבין שזה תהליך נכון.
ציינת את מוערבות המשפחה -תמיד יש מעורבות אבל לעתים המעורבות היא הרסנית ולמרות שהמשפחה חושבת שהיא מיטיבה זה עלול להוות מכשול ליחסים.
אתה מאד צעיר וקשה לחוות משבר כזה אבל כל מה שהיית לפני- ציינת שאתה בחור מצליח עם בטחון-לא איבדת את זה -בתחושה העכשווית אתה מרגיש כאילו זה לא אתה-אבל לאט לאט זה יחזור.
אני חושבת שזה מצויין שאתה יוצא לחופשה בעוד מספר חודשים- ז"א שאתה לא מוותר למצוא את הדרך להתגבר. בכל שאר הימים עד החופשה-
1)אל תפחד מהמחשבות והרגשות שמציפים כי זה תהליך נכון-כפי שציינתי למעלה
2)תקבל תמיכה מאלו שאתה קרוב אליהם ושאתה חשוב להם
3)תמשיך לעבוד אפילו שאתה לא במיטבך
4)לגבי שבתות וסופ"ש תכנן לך דברים שיעסיקו אותך

אשמח לעזור אם יהיו לך גם בהמשך עוד מחשבות,שאלות קשיים.

מאחלת לך רק טוב.

יהודית.
 
בוא תצא לחופשה של חצי שנה ואז תחזור לפה..

באמת, תטייל כמה חודשים, תעשה טרקים, תראה מקומות.
בלי דגש על הכרויות עם בנות בטיול, אלה פשוט תתאוורר.
עם בעוד חצי שנה תחזור לפה ותגיד שאתה מרגיש אותו דבר,
יהיה מופתעת מאוד.
 
למעלה