לא רוצה!!! לא רוצה!!!
אח, איזה כיף להשאיר מלא הודעות ללא כל מענה... אבל לא נורא. כעת אני יודעת שכשתבואו, יהיה לכם הרבה מה לקרוא, ואתם לשמוח!!
בכל אופן, הבחנתי ששבוע הספר על אור מופלא היה קצר באופן מעליב! לא רוצה! לא רוצה! (מלווה ברקיעות רגליים ילדותיות) אז הנה: זה הספר הראשון שקראתי באנגלית. התכוונתי לעשות בוק ריפורט בשיטה שאני תמיד עושה- לקרוא ת'ספר בעברית ולהשיג את הגרסה באנגלית רק בשביל השמות של הגיבורים! אבל אז התחלתי לדפדף בגרסה האנגלית וחשבתי: "וואו, זה ממש טוב! זה היה טוב גם בעברית, אבל עכשיו זה ממש טוב! מה זה hesitate??? מה זה peek??? מה זה grin??? מה זה I???" כמו שאתם מבינים, האנגלית שלי לא הייתה משהו. אחרי שהתחלתי לקרוא באנגלית, זה השתפר, וסיימתי בגרות 5 יחידות בכיתה י"א עם 97! כך שאני חבה את נשמתי לסתמרוח וזוגפרח. שלא לדבר על זה שעד שקראתי באנגלית הייתי סמוכה ובטוחה שאכן מדובר בריבת תפוזים עצובה! ...ועוד מישהו שם לב שהמתרגם החליף את הרהורו הקצר של סתמרוח על סקס בהרהור על אלכוהול??? מה זה פה, מדינת משטרה? סותמים לנו את הפיות? באותה שנה עשיתי עבודה על אור מופלא גם בעברית, ככה שיצא לי לחשוב על הרבה ניתוחים מעמיקים על כל הדמויות והעלילה והאנלוגיה הניגודית ביניהן וכו'. למעשה, אם מישהו רוצה, נדמה לי שהעבודות עדיין מסתובבות בבית שלי איפה שהוא. חוץ מזה- מישהו מוכן להסביר לי מה לעזאזל הקטע של הלחשים??? הם רוצים שיאמרו אותם ביחד או לא??? וזה משנה משהו בכלל? הרי הכוכב לא מתנגש בעולם הדיסק!!! אני פשוט לא זוכרת מה הלך שם!!! ובנוסף- סתמרוח מבצע שם כשף לגמרי לבד בלי עזרתו של הלחש, ובספרים מאוחרים יותר טרי פראצ'ט מתעלם מכך בקלילות, ז'תומרת עד שהאיש סוף סוף מצליח נעמיד פנים שהעניין מעולם לא קרה, כי הוא הרבה יותר משעשע בתור כישלון מוחלט. כל כך לא יפה. לא אמרתי שנהפוך אותו לנשיא האונירסיטה או משהו, אבל הוא יכול לדעת איזה שניים שלושה לחשים, לא? ככה הוא עדיין יהיה מכשף כושל ובכל זאת תהיה מגמה של שיפור. ...וזה גם הקטע האהוב עליי בספר! כשהוא פותח את הדלת ואז כשהמכשפים יוצאים, והוא כזה שפוך ומותש על הברכיים, והם אומרים בנימה ביקורתית- "די טוב, קצת איטי," ובת'אן וזוגפרח עוזרים לו לקום, אח! כל כך נכנסתי לזה! הסתובבתי בבית זועמת על המכשפים הרעים! ...זה די דומה לקטע שמאגרט פורצת את הדלת באחיות הגורל וסבתא לא מעריכה את זה בכלל... וסצינת הסיום, כשהמצלמה הולכת ומתרחקת... איזה יופי. 
אח, איזה כיף להשאיר מלא הודעות ללא כל מענה... אבל לא נורא. כעת אני יודעת שכשתבואו, יהיה לכם הרבה מה לקרוא, ואתם לשמוח!!
