לא רוצה להיות אזרחית

[princesa4]

לא רוצה להיות אזרחית

אני משוחררתי 7 חודשים מהצבא ... מאוד נהנתי מהשירות שלי , מהשמירות, מהמדים הירוקים , מהנסיעות בחינם, מהחבר'ה . הדבר שלא אהבתי זה את המפקד שלי . מאז שהשתחררתי , עבדתי ב5 עבודות ופשוט לא הצלחתי למקם את עצמי. לא טוב לי בבגדים אזרחיים רק למדים!!! בניגוד לאחקרים שמחכים לשיחרור שלהם, ני מתה להתגייס מחדש אבל רק להיות חיילת סדירה לא קבע , כי אפילו למסדרים אני מתגעגעת. גם לטחינות , גם לשמירות עצמם. הצבא העניק לי חיים וכהשתחחרתי אני מוצאת את עצמי בוכה כל יום, משחזרת את החויות , ומתכוונת לכך שאולי יתנו לי שוב את ההזדמנות להתגייס.. יש לציין שאין לי חברות באזרחות , היו לי בצבא ובקשר איתם התרחק עם הזמן מהשיחרור. מה אתם אומרים..?

 

[צנופקינית]

אני אומרת שאת לא רצינית...

אני לא באה כדי לקטול אותך... אני גם מתגעגעת לצבא, לחבר'ה והכל... החבר'ה ישתחררו בשנתיים הקרובים, ואני אישית מקפידה לשמור איתם על קשר וקופצת מדי פעם גם לבקר אותם

, האזרחות זה לא צבא- לטובה ולרעה, אבל זה מקום שצריך להסתגל אליו. אני לא פסיכולוגית אבל עצה קטנה- אם תנסי להשתחרר מנטלית מהצבא זה יכול לעזור- תמצאי חברות (למרות שאפשר גם באזרחות לצאת עם חברות מהצבא), תבררי מה את אוהבת לעשות ותעסקי בזה... תנסי לבדוק אם יש משהו באזרחות שדומה למה שעשית בצבא- יכול להיות שמאפייני התפקיד יהיו מצויינים בשבילך, אולי את זקוקה למסגרת... לחזור לסדיר את בטח לא יכולה (ועם המשכורת העלובה- גם קשה לי למה את מעדיפה את זה על קבע. לגבי מסדרים- אני בטוחה שיוכלו לסדר לך משהו

), מקסימום תוכלי לחזור לשירות ולהיות בקבע שזה יכול להיות הכי קרוב למה שאת רוצה, ותוכלי לפתח קריירה צבאית. אז אם את רצינית בעניין- כדאי לך לחשוב על זה...

 

[רועי21רג]

זאת תקופה שעוברת

הרבה אנשים מרגישים ריקנות בשחרור , מה תגידי עלי שאני פיקדתי על 5-7 אנשים בשנה האחרונה , הייתי בעל אחריות גדולה , דמות שהרבה אנשים מכירים ומתייעצים איתה. ועכשיו אני סתם עוד אזרח שמחפש את עצמו , אין לי עבודה ואני עסוק רק בללמוד פסיכומטרי ובשישי בערב נותן איזה כמה שעות עם חברים. כן אז אני יכול להרגיש רע ולהגיד "אין לי חיים והכל חרא" , וזה נכון אין לי ממש חיים אבל אני חותר לכך שיהיו לי חיים , זאת תקופה מאוד לא קלה , וגם אני מאוד מתגעגע לשירות שמילא את החיים בגאווה וחברים , אבל עכשיו זה הזמן שלי לעשות את הבחירות שלי. ואני יודע וגם את צריכה להבין , שזאת תקופה חולפת שמסתיימת כשאת מוצאת את המקום שלך , אני מכיר המון אנשים שנשארו תקועים בצבא בגלל הפחד הזה של "מה יהיה" אבל מה הם אומרים לעצמם כיום? יש לי עמית בצבא , המקביל לתפקיד שלי שנמצא כבר שנתיים בקבע וכל הזמן הוא אומר שהוא הולך להשתחרר ונשבר לו הזין אבל רק בגלל שהוא מפחד , הוא כל הזמן חותם לעוד תקופה.

 

[princesa4]

אצלי זה לא יעבור כל כך מהר . אני כל כך מצטערת שמהרתי להשתחרר , והאזרחות לא מאירה לי פנים. אני שוקלת ברצינות לפנות לקרן להכוונת חיילים משוחררים אבל לא יודעת אם כדאי לי או לא. מספיק התעסקתי עם כח אדם שהציעו לי מפעלים שלא החזקתי בכל אחד מהם יותר משבועיים. גם במבחני מיון ביטחון אחד לא עברתי. אני מבינה את החבר שלך . לפחות הוא מרוויח כסף , לא כמוני . איזה עבודה אני אוכל כבר למצוא שתביא לי סיפוק כמו בצבא אני לא יודעת. המליצו לי גם על בעל מקצוע ..היכן אני יכולה לאתר אותו..? כמה הוא לוקח..?

 

[רועי21רג]

את כולה כמה חודשים משוחררת

קחי את הכל באיזי , תנסי להבין מה את רוצה מעצמך , אולי תטוסי לחו"ל להתרענן קצת. תראי בכל דבר בחיים רואים בעבר כאידיאל , וזה ממש לא נכון , זה כמו שמתים כל הזמן שהתיכון ייגמר ובסוף בצבא מתבאסים , אותו דבר לגבי האזרחות והצבא , אפילו בקשרים זוגיים זה ככה , פתאום מתחילים להתאבל על זה רק אחרי שזה נגמר שבדיעבד היה הרבה חרא בעבר אבל פשוט לא רואים אותו.

 

[M u s i c B o x]

מי אמר שיש עבודות רק בכח אדם?

דווקא העבודות האלה הם הכי חרא כי כולם יודעים שפונים אליהם רק אם אין עבודות נורמליות תסתכלי בעיתונים יש המון לוחות דרושים, תפני לחברה גדולה שמכבדת את עצמה ולתפקיד שאת חושבת שאת תוכלי להתקבל אליו בדוק - ויש לך עבודה טובה עם תנאים מצויינים.

 

[ט ו ל ה 1]

../images/Emo24.gif

אני ממש מבינה את מה שאת אומרת ומרגישה, אני מקווה שזה יעבור לך...וגם לי