לא רוצה להצטרף

[RacheLeob]

לא רוצה להצטרף

אתמול ההורים שלי בישרו לנו שלאמי יש סרטן במעי הגס עם גרורות לכבד.
אי אפשר לנתח כרגע ומחכים שהכימותרפיה תעבוד.
כנראה שיש לה את זה כבר שנה וחצי או שנתיים ולא גילו את זה.
אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מפסיקה לבכות מאז.

אמא היקרה שלי, שיום אחרי שילדתי קיבלה התקף לב וכנראה ההתרגשות והדאגה אלי בלידה הלא פשוטה הם מה שהביאו לזה

אני לא יודעת מה לעשות

 

[RacheLeob]

לא לראשי.

 

[saribon]

אל דאגה

בגלל רגישות הפורום שלנו - אין כמעט הודעות מכאן שמגיעות לראשי. מי שאחראי על העברת הודעות לראשי הוא/היא מנהל/ת הפורום.
אני לא מעלה הודעות אישיות מכאן לראשי. רק אם יש משהו מאוד כללי שמאוד חשוב להפיץ ברבים זה קורה אבל זה נדיר מאוד.

 

[saribon]

שלום לך

אכן ההצטרפות הזו למעגל קרובי חולי הסרטן היא הצטרפות כואבת.
אני בטוחה שמה שעובר עליכם כרגע הוא ערבוביה של רגשות, פחד, צער, כאב חשש ואין ספור דברים נוספים.
אני מבינה שאמך מקבלת כימוטרפיה ויש לקוות שהיא תסייע לה.
תקופת הגילוי הראשונה סוערת מאוד -והכל מאוד טרי אצלך. קחי לך מספר ימים להתאושש, לנשום עמוק, לקרוא מידע על מה שיש לאמך ולהבין אולי מה דרכי הטפול , מה האופציות שעומדות לרשותכם. כשמבינים מה אפשר לעשות, כשיש ידע - אז יש גם תחושה של יכולת של עשיה.
ובעיקר - מעל הכל - היי עם אמך, חזקי אותה, התחזקו ביחד, שימרו אחת על השניה . התקופות הללו עשויות למוטט משפחות אבל גם לחזק אותן מאוד. זו יכולה להיות הזדמנות פז עבורכן - ביחד עם הנסיון להחלים, להתקרב, להגיד דברים, לחוות אין ספור רגעים קרובים ומיוחדים שלא משנה מה יקרה - יישארו איתכן תמיד.

אני מקווה שתהיה לך שבת טובה בה תצליחי קצת להרגע -אנחנו כאן לתמיכה ,עצב וסתם בשביל לשפוך את הלב בין אנשים שיודעים איך את מרגישה.

 

[RacheLeob]

תודה רבה

אני לא ממש חלק ממערך ההתייעצות שלהם (עובדה שהם סיפרו לי את זה רק אחרי שהיא כבר עברה טיפול אחד), אבל אני גולשת באינטרנט ומנסה קצת להבין.
אני מאד רוצה להקל עליה ולא ממש יודעת איך. היא סיפרה לי שאסור לה להיחשף לקור בכלל ואפילו לפתוח את המקרר אסור לה או לגעת במתכת קרה.
אז קניתי לה כמה דברים כמו כפפות וצעיף וידית כזו למקרר ואני מרגישה מטופשת ממש. כאילו, טיפה בים.
ואנחנו אמורים להיות אצלם בליל הסדר ואני רוצה לעזור אבל הם מאד דתיים ולא יסכימו לקבל בפסח משהו שמישהו אחר בישל (נורא מקפידים) ובטח שלא מבושל.
אז מצד אחד אני רוצה לבטל, ומצד שני אני לא רוצה שיהיה לה רע ושהיא תרגיש שהמחלה הארורה פוגעת בה.

הנחמה שלי זה שאמא שלי היא אשה מאד רציונלית שלא הולכת עם הראש בקיר ומסכימה לטיפולים.
לאחותה יש סרטן השד והיא לא מסכימה לעבור ניתוח בשום אופן, לא משנה כמה ניסינו לשכנע אותה.

ממש תודה רבה, שמחה שמצאתי את הפורום הזה.

 

[סקסית בנשמה2]

כמה מילים ממני אלייך

המשפט שכתבת צרם לי "המחשבה שאימך חלתה בגללך" וזה ממש לא נכון אם הבנתי נכון,
שנית,אני חליתי בסרטן השד לפני 3 חוד' בדיוק היום יום הולדתי ה 48 ואני מיועדת בעוד שבוע לכריתה ושחזור של השד מיידי,כמובן טיפולים כימותרפיים ועוד .
אין ספק שהידיעה בהתחלה עושה גלים,,,,מבעיתה,,,אני גם מאד רציונאלית ולמרות הכול פתאום אחרי אין סוף בדיקות הניתוח מתקרב,,והחששות מהכול וזה טבעי.
הייתי מייעצת להתקשר לאחת מתשע שהם מסייעים בשיחות למשפחה ולחולה תוך מתן כל סיוע אפשרי.
אני שוחחתי עם האגודה למלחמה בסרטן,אחת מתשע לקחתי מידע מכל אחד שמבין ומקצועי עד שהגעתי הלום,וידע זה כוח זה נותן המון בטחון.
אם יש לך מישהו קרוב לשוחח איתו ולקבל עזרה/תמיכה זה חשוב,
זה חשוב שכל המשפחה תתלכד יחד ולקרוא למחלה בשמה כן היא ולא להתבייש בה.
הכי חשוב - יש חיים אחרי.

בהצלחה
ושבוע טוב .
אילנה

 

[RacheLeob]

שני דברים שונים...

אמא שלי קיבלה התקף לב אחרי הלידה שלי (לא בגללי, אבל כן בגלל הלחץ והדאגה), ועכשיו היא חולה בסרטן.
את הסרטן אני לא לוקחת על עצמי...

אחת מתשע זה לא רק לסרטן השד?... אולי יוכלו לעזור לדודה שלי, אבל היא לא ממש רוצה שום עזרה.

בכל מקרה היום אני הולכת אליהם עם הבת שלי בת השנה ורבע, שהיא ללא ספק התרופה הכי טובה.
תודה לך

 

[RacheLeob]

וכמובן רפואה שלמה ומהירה!!

 

[סקסית בנשמה2]

תודה רבה מתנצלת על הטעות

גם לכם רפואה שלמה ואושר בנשמה.

 

[saribon]

אילנה יקרה

האם הבנתי נכון ואתמול חל יום הולדתך? אם כן אאחל לך הרבה מזל טוב. שהדברים הנכונים יקרו לך. שתזכי להרבה אושר וברכה יחד עם ילדיך ואוהביך ובעיקר הרבה מאוד בריאות.

מחזיקה אצבעות לקראת הניתוח הקרוב ומאוד מבקשת שכשתוכלי - תעדכני אותנו מה שלומך..

 

[סקסית בנשמה2]

תודה ריגשת אותי מאד

במקרה נכנסתי לקרוא מדפדפת בין הפורומים אכן נכון היה לי יום הולדת בשבת האחרונה לומר לך שקרנתי מאושר ממש לא אבל לא נתתי לילדיי תחושה כזו,
קניתי עוגה/בלונים והכי חשוב שהבן הצעיר אמר לי "אימא,,שכחת להביע משאלה"..

זה ילד של פרחים כך אני קוראת לו,כל יום כשמגיע מבה"ס ויורד מההסעה מביא לי פרח או בדרך לאנשהו קוטף לי"אימא,בשבילך תקחי לבה"ח".
ביום ראשון אני מתאשפזת והניתוח ביום שני,
תודה על הדאגה כשאתאושש אשמח לעדכן מה קורה ותשובות של הגידול נדע אחרי 10 ימים אבל אני אחרי 3 שבועות מתייצבת

לטיפולים.
יהיה בסדר,

אחלה שבת
ושוב תודה
אילנה

 

[saribon]

ילדון מתוק!

הלוואי ימשיך להביע רגשות ולעשות מחוות מקסימות כאלה גם כשיהיה גבר בוגר!

ולך -המון בהצלחה. שיעבור בשלום, ובכמה שפחות כאב ואי נוחות. התאוששות מהירה ואנחנו כאן נחכה לעדכון.
שתהיה שבת שלווה ומשפחתית ואחזיק אצבעות ביום שני!

 

[saribon]

כמה דברים

ראשית - טיפה ועוד טיפה יוצרות בסוף אוקינוס...
מאחר שבדברים הגדולים - לרפא אותה מהסרטן או לפטור אותה מתופעות הלוואי של הכימו את לא יכולה להשפיע אז דווקא במקומות הקטנים האלה -של לקנות ידית שתאפשר את פתיחת המקרר -את יכולה לעשות המון!! מעבר לעובדה שזה בטוח מחמם לה את הלב שאת מתאמצת וחושבת עליה. לא חושבת שיש לך מה להרגיש מטופשת - נהפוך הוא. כל הכבוד על המחשבה המקורית.


לגבי ליל הסדר ובכלל - לגבי הצורך המובן מאוד שלך להיות חלק מהמעגל - ההתיעצויות או לפחות מעגל המיועדים מיידית. אני ממש מציעה לך לקחת את הוריך לשיחה.. כמובן לא באופן פורמלי ותוקפני אלא מתוך אהבה - הגיד - אבא אמא - חשוב להיות חלק מהמעגל שיודע.. חשוב להיות שם עבורכם. אני רוצה לעזור ולקחת חלק - הן במידע וה בעשייה הממשי
ממה שאני קוראת בין השורות את ביחסים טובים עם הוריך - אני מניחה שהם ניסו להסתיר מכם את המידע כל עוד לא היו תופעות לוואי ומגבלות מיוחדות כדי לא להכאיב ולהדאיג. אם תגידי להם שיותר מדאיג אותך לא לדעת ,שיותר קשה לך לא להיות מעורבת - אני מניחה שהם יקשיבו ואולי אפילו ישמחו לעוד שותפה.

לגבי ליל הסדר - אני מבינה את הבעייתיות בבישול - אז אולי תציעי לבוא לבשל אצלהם בבית?או לפחות לעזור לאמך בזמן הבישולים כדי להקל עליה? או לחילופין לקנות ממקום עם הכשר מתאים? או לעזור במשהו אחר כמו הנקיונות?
לא הייתי מבטלת. גם משום שאי אפשר לדעת מה יהיה בשנה הבאה וגם ובעיקר בגלל שצריך להנות יחד מכל רגע. את צודקת כשאת אומרת שהביטול רק יגרום לאמך להרגיש עד כמה המחלה פוגעת בחייה ואיכות החיים. אני בטוחה שעבורה המאמץ הכרוך בליל הסדר שווה את העונג בקיום עוד סדר עם בני משפחתה.

לא סיפרת מה הסיטואציה המשפחתית? אתם משפחה גדולה? יש עוד אחים? מי בעצם נמצא עוד במעגל הקרוב של הוריך?

 

[ענבר לבקוביץ]

שלום RacheLeob

הצטערתי לקרוא על הבשורה הכואבת שקיבלת.
זה בהחלט מכניס להרבה בלבול ומתח.
כל משפחה מתמודדת באופן שונה, הוריך לא שיתפו אותך ואני מניחה שזה גם מעלה הרבה כאב.
לוקח זמן לעכל הודעה זו ולכן תני לעצמך זמן והיי סבלנית לכל תגובה שתעלה.
כל רגש ותגובה היא נורמלית.
אם את רוצה להיות יותר מעורבת או רוצה לעזור לאמא בפסח- אולי כדאי ליצור איתם דיאלוג.
להגיד שאמא יקרה לך ושאת רוצה לעזור וחשוב לך לקחת חלק (לעזור/ללכת לבדיקות..כל דבר שמתאים לשתיכן).

ענבר

 

[Lao]

כל כך מבינה אותך...

אני חושבת שהשבועיים הראשונים אחרי שאמי סיפרה לי שהיא חולה, היו בין הנוראיים ביותר. מערבולת נוראית ביותר, ואני זוכרת שזה היה הכי מפחיד. אחרי כמה זמן, אחרי שמדליקים את הפנס ומכוונים למקומות החשוכים, מבינים יותר את המפלצת. ויותר קל. מאחלת בריאות והצלחה.