בוקר טוב לך נעמה (איזה שם יפה../images/Emo13.gif)
וברוכה הבאה. ודאי ייטיבו חבריי כאן לפורום לספר ולייעץ. ובצער אוכל לומר לך שלחסוך ממנה את הפגיעה לא תוכלי, תוכלי לרכך - אבל כל הקטע של פירוד הורים הוא קשה לילד ומערער לו את הקיים באופן הבסיסי ביותר. גם אם בהמשך ובטווח הארוך הם מרויחים הורים רגועים יותר עם סיכוי לעתיד טוב יותר עם בנזוג אחר. בעצת חברותיי כאן - הסברתי אני לילדים שהיו אז בני 4, 7 ו- 10 בפשטות שאבא ואמא נפרדים (עד שהילדים עצמם לא התעקשו על "מתגרשים" לא השתמשתי במילה הזו), הסברתי שהם נשארים איתי, שאבא הוא ויהיה תמיד אבא שלהם - רק לא יגור איתנו, הסברתי ש'אנחנו כבר לא חברים ולא רוצים לחיות יחד', הסברתי שזה קורה לפעמים בין אנשים מבוגרים, אבל אף פעם ולעולם לא בין הורים לילדיהם וחזרתי והדגשתי ששנינו ההורים שלהם כמו תמיד - ושיהיו להם שני בתים, וזמן נפרד עם כל אחד מאיתנו. בקיצור - פשוט ולעניין, עם הדגשת הנקודות ה"חיוביות" וריכוך המכה ככל הניתן. רוצה להזכיר לך שילדים, גם בגיל הצעיר של בתך - מרגישים הכל. הילדה ודאי הרגישה את הרקע שהוביל להחלטה הזו שלכם, ולמרות הזעזוע הראשוני - אצלי - ואולי גם אצלך - ה'הודעה' הזו עשתה להם 'סדר', הגדירה מחדש גבולות, ובאיזשהו מקום הקלה עליהם מאד אחרי תקופה שבה חשו חוסר ודאות גדול ומפחיד אחרי תקופה שהדברים היו מתוחים וקשים בינינו (אצלנו גם הייתה עזיבה שלו את הבית לפני כן, מה שעוד יותר ערער אותם). את יותר מוזמנת להישאר כאן איתנו, להמשיך לשתף, לשאול ולענות - בהצלחה,
נועה.