כולם אוהבים את ישראל
New member
לא שבר..משבר
עת יעלה הערב...עת תעלה העצבות... הלילה כל כך יפה מבחוץ אני רואה את התנועה זורמת (יש מול החלון שלי גשר) אבל החיים שלי תקועים שום דבר לא זז רק מוות מקפיא אצלי את הזרימה של הרגשות והחיוכים וההזדמנויות לא טוב לי בפירוש במקום שלי בית שיש בו אנשים עם בעיות נפשיות זה כמו סיר לחץ בלתי סביל מבחינתי אני מרגיש שכבר הקאתי כבר את נשמתי פה וקצתי במקום ובעקבות זה בחיי יש פה אנשים שקשה לי לחיות איתם חלקם עצבניים חלקם נודניקים חלקם ערסיים חלקם סתם רעים ונמאס לי מהכל ואיין לי כבר לאן ללכת ואני נואש לגמרי אני מדמיין את עצמי גוסס במיטתי ניראה כאילו הלילה זה יקרה אתאבד סוף סוף מה זה משנה מה יקרה אחר כך?... היום כמעט הלכתי מכות עם מישהו על ריב על מקלחת זה הצית בי אש כי הרגשתי שהוא מזלזל בי אז כל אחד חטף אגרוף אחרי זה הרגשתי אשם נורא שנגררתי לתוך זה.... ניסיתי להרגיע את עצמי אז צלפתי בנאצים.... הטענתי משחק שיש לי "בחזרה לטירת וולפנשטיין" משחק ששיחקתי בו כמה פעמים אחדות והפסקתי כי הוא היה מסובך וקשה מדיי אבל באפקטים מדהימים כמו סרט קולנוע אמיתי וגם שמעתי קצת אוזי אוזבורן 'Cos you feel life's unreal, and you're living a lie Such a shame, who's to blame, and you're wondering why Then you ask from your cask, is there life after birth What you saw can mean hell on this earth Hell on this earth Breaking laws, knocking doors But there's no one at home Made your bed, rest your head But you lie there and moan Where to hide, suicide is the only way out Don't you know what it's really about מתוך השיר : פתרון אובדני.. בתמונה : תמונה מהמשחק... ישנם רגעים שאני מרגיש שכבר לא איכפת לי למות כי איין לי כבר כלום לחיות בשבילו לא משפחה לא אהבה לא תקווה רק רצון לבכות כל יום לפני השינה לא שבר..משבר..
עת יעלה הערב...עת תעלה העצבות... הלילה כל כך יפה מבחוץ אני רואה את התנועה זורמת (יש מול החלון שלי גשר) אבל החיים שלי תקועים שום דבר לא זז רק מוות מקפיא אצלי את הזרימה של הרגשות והחיוכים וההזדמנויות לא טוב לי בפירוש במקום שלי בית שיש בו אנשים עם בעיות נפשיות זה כמו סיר לחץ בלתי סביל מבחינתי אני מרגיש שכבר הקאתי כבר את נשמתי פה וקצתי במקום ובעקבות זה בחיי יש פה אנשים שקשה לי לחיות איתם חלקם עצבניים חלקם נודניקים חלקם ערסיים חלקם סתם רעים ונמאס לי מהכל ואיין לי כבר לאן ללכת ואני נואש לגמרי אני מדמיין את עצמי גוסס במיטתי ניראה כאילו הלילה זה יקרה אתאבד סוף סוף מה זה משנה מה יקרה אחר כך?... היום כמעט הלכתי מכות עם מישהו על ריב על מקלחת זה הצית בי אש כי הרגשתי שהוא מזלזל בי אז כל אחד חטף אגרוף אחרי זה הרגשתי אשם נורא שנגררתי לתוך זה.... ניסיתי להרגיע את עצמי אז צלפתי בנאצים.... הטענתי משחק שיש לי "בחזרה לטירת וולפנשטיין" משחק ששיחקתי בו כמה פעמים אחדות והפסקתי כי הוא היה מסובך וקשה מדיי אבל באפקטים מדהימים כמו סרט קולנוע אמיתי וגם שמעתי קצת אוזי אוזבורן 'Cos you feel life's unreal, and you're living a lie Such a shame, who's to blame, and you're wondering why Then you ask from your cask, is there life after birth What you saw can mean hell on this earth Hell on this earth Breaking laws, knocking doors But there's no one at home Made your bed, rest your head But you lie there and moan Where to hide, suicide is the only way out Don't you know what it's really about מתוך השיר : פתרון אובדני.. בתמונה : תמונה מהמשחק... ישנם רגעים שאני מרגיש שכבר לא איכפת לי למות כי איין לי כבר כלום לחיות בשבילו לא משפחה לא אהבה לא תקווה רק רצון לבכות כל יום לפני השינה לא שבר..משבר..