לא שופט, לא מבקר, גאה

[oehhe]

לא שופט, לא מבקר, גאה

מהרהורי לבו של חבר במשפחה מורכבת הנמצאת במשבר סיפור מנקודת ראותי, סתם קצת לפזר אותיות ומילים על המסך, לא בניסיון להיות אובייקטיבי, לא במגמת שיפוט של אף אחד, סתם מילים. למרות שבהגדרה נמצאת הסייחה במשמורת משותפת, מקום מגוריה הוא אצלנו, אני רואה אותה מעט יותר מאשר אביה הביולוגי. את כל תקופת הדיאטה שהחלה עם פרוץ החופש הגדול ואת תקופת ההרעבה העצמית שהחלה בערך שבועיים לפני האשפוז, חוויתי תמיד צעד אחד לפני האב, למה? ככה, תודות לרגישותה הרבה של רולן. אני שמעתי ואף הייתי שותף להפצרות להפסקת ההרעבה העצמית, אני הייתי שותף לתיאורים (שהסתברו כמדויקים) של מה יקרה אם לא תאכל. אני שמעתי את האב אומר: אל תשתגעי רולן, הילדה בריאה ואת היסטרית. ביום הנורא ההוא, היום בו הודיעה הרופאה מחיפה אחרי חצי יום אשפוז: הילדה הולכת לצפת! אני הייתי זה שהודיע בעבודה: אני הולך, ביי ונוסע חיש קל לסייע. וכך, בצהרי היום, אנחנו מאשפזים ילדה פרח במחלקה פסיכיאטרית, אולי היום המשמעותי בחייה (מקווה שלא – מקווה שתמחק יום זה מזיכרונה) מציגה רולן אותי ואת בנותיה לפני הרופא. שואל הרופא בהיסוס: היכן האבא בכל הסיפור? ורולן עונה לו: האבא, הוא בעבודה. אין בי כעס על האב, בקושי מעט ביקורת. יש לי הרבה גאווה בעצמי. oehhe סלחו לי על שממעט אני לכתוב, המקלדת שלי חחולה

 

[*יערית]

אם שמת ../images/Emo23.gifאוהי...

החיזוקים והפירגון כאן בפורום מופנה אליך באותה נשימה כמו אל רולן, לי זה ברור כ

שאתה שם עבורה כמו רולן,לי זה ברור כמו|מברשת השיניים| שאתה דואג לה אולי אף יותר מאביה רק כי אתה חי שם איתה יום יום "וחש" אותה יותר.. לי זה ברור כ

שאתה....אוהב את הסייחה הזו כי אין אפשרות אחרת עם ילדה מקסימה שכזו.. נשאר לנו כולנו להחזיק אצבעות היום..

המיקלדת זה סתם תירוץ

 

[blonda3]

אוהי../images/Emo24.gif

מאד עצוב מה שאתה מתאר כאן.

ממה שכתבה רולן הצלחתי להבין שבכל זאת גם האבא נמצא בסיפור וגם הוא מגיע לבקר את הילדה(סייחה) זה נכון? אין לי מושג איך מערכת היחסים של האבא עם סייחה. אין לי מושג איך מערכת היחסים של רולן עם האבא הזה. אין לי מושג האם יש בינך ובינו איזה קשר....אבל.... לדעתי.... קרה משהו שגרם לסייחה להיות חולה וכעת יש אולי סיכוי שהדברים ישתנו כלאמר-לפעמים ילדים "נהיים חולים" כי הם יודעים בתת מודע שרק ככה ההורים הפרודים שלהם יחזרו לדבר ביניהם-יחזרו לתקשר....יהיו "ביחד".... ולפעמים יש סיבות אחרות. בכל מקרה- ילדים צריכים תחושת בטחון. ילדים רוצים שההורים שלהם יתקשרו טוב ביניהם. אנחנו לפעמים שוכחים אותם ואת הרצונות והרגשות שלהם. אם בעקבות המחלה של סייחה תיווצר מערכת יחסים טובה יותר ובריאה יותר בין כולכם.... והסייחה תבריא כמובן-אז הרווחתם כולכם ובגדול. אין לי מושג מי האבא ואיך הוא ישתף פעולה אבל חשוב להכיל אותו לחבק גם אותו ולהבין את המוגבלות שלו לראות נכון את המצב של הילדה-אולי הוא לא רצה לראות-אולי הוא עשה הדחקה-כאילו אני לא רואה אז זה לא קיים.... כי-זה מפחיד. אוהי-תהיה חזק. יש לך ברירה? ואנחנו פה גם בשבילך

 

[oehhe]

מערכת היחסים

תודה לך בהירת השיער והמחשבות על יחסי האב עם הילדה ויחסי האב עם רולן, אתן מטעמי נימוס והגינות לרולן לכתוב. יחסיי עם האב הם בהחלט קורקטים, אומרים שלום כשרואים אחד את השני מקרוב. לפני כעשר דקות דיברתי איתו וביקשתי שיבוא לקחת לסייחה תיק עם בגדים שרולן הכינה עבורה, הוא נוסע היום לראות את בתו. אין ספק שהיחסים ביני לבינו מתהדקים קצת עקב מחלתה של הסייחה, גם יחסיו עם רולן מתחממים כמעה כמדומני, המחיר לשיפור (מחלתה של סייחונת) הוא כבד להחריד, אך שיפור יש. הילדה תחלים, היחסים ישתפרו ואולי אולי, אפילו המשיח יגיע וערפאת ילך. oehhe שלכם לנצח (ולא להפסיד)

 

[blonda3]

../images/Emo24.gif../images/Emo140.gifהמשיח....../images/Emo73.gif

תראה. אני מבחינתי כבר הכרזתי בפורום הזה שמבחינתי הגיעו ימות המשיח מכיוון שעצם זה שהתקשורת ביני לבין הגרוש שלי חזרה להיות תקשורת נורמאלית נטולת כעסים, ואפשר לדבר היום בלי לחשוש על כל מה שקשור לילדים-אלו מבחינתי ימות המשיח. אז תאמין שזה יקרה-וזה יקרה. ושוב-נאחל לסייחה החלמה טובה ומהירה. ולך-שתחזיק מעמד

ולרולן ד"ש חם

 

[הפרי האסור 2003]

כל הכבוד לך../images/Emo45.gif

ויותר מזה אין להוסיף

 

[אסתיהאחד]

כל הכבוד לך../images/Emo140.gif

אשריב של רולן והסייחה שיש להם אותך

 

[rolan]

אוהי יקר

יש הרבה דברים שרציתי לומר ולא מצאתי להם מילים. גם כאן, אני לא מוצאת מילים... כל מה שיש לי לומר אמרתי בעל פה - לך... אני חושבת שחיים משותפים, חזקים מכל ביולוגיה, כאן ההוכחה לכך וזה אולי פרק נוסף בחיי משפחות מורכבות - המחוייבות שאנחנו מרגישים כלפי הילדים איתם אנחנו חיים, אף שאינם ילדינו הביולוגיים. אני בטוחה שהיא מתחזקת וגוברת כל העת. אתה ההוכחה שאבא זה לא רק תואר, אבא זה אחריות והגנה ועוד המון דברים בדרך. כן, אתה אבא של סייחה במובן מסויים, אף שאנחנו לא משתמשים במילה הזו בבית. תודה לך אישי היקר

 

[doבי]

עוד תודה לאוהי,

אחי, מצטרף לדעות קודמותי - ולזו של זוגתך(אחרונה=חביבה) באמרה "וזה אולי פרק נוסף בחיי משפחות מורכבות - המחוייבות שאנחנו מרגישים כלפי הילדים איתם אנחנו חיים, אף שאינם ילדינו הביולוגיים."- מאחל לכם , לסייחה, לרולן ולך - שבמהרה תעברו פרק חיים זה ותגיעו להמשך טובובריא, מחוזקים. מוטב כי גם בהמשך תקפיד לשמור על "יחס קורקטי לאבי הסייחה הביולוגי, ואולי זה ילמד אותה גם - להשיג ממנו יותר יחס הוגן ויהיה גם הוא בין המחשלים ומפתחים אותה לחיים טובים. והאיחולים באים ממי ש - לא כל כך הצליח בכך,אך לא באשמתי. אחותי מאבי - הגיעה ארצה בהיותי עדיין במצב של פצוע קשה, המואשם עדיין בהריגת אבי ז"ל(בתאונה שעברנוב 94'), וקיבלה המסמכים מהמשטרה - ושבה לבית אימה כעוסה עלי. לא חיכיתי להחלטה ויצרתי קש טלפוני עם אמי החורגת והיתה לה הסתייגות אך גם חמלה אלי כבן של בעלה.משזכיתי במשפט ושלחתי לה - מיד קיבלתי טלפון עם מלוא ההזדהות איתי -והזמנה לבוא ולבקר כשאביא. גם התיישרו ההדורים עם אחותי ששמחה לשוב ולצרפני למשפחה. הסיפור האיי שלה מאוד קשה ושנים שהיא נשואה - וגם "אישה מוכה". ושיהיה לכם בהצלחה- doבי, יודע שצריך לעבור דרך כואבת וקשה - כדי לרקוד בחתונת הילד/ה שלך, אך זהו מימוש חלום כשמתגשם.