לא שקטה, בטן מתהפכת

[pasiflora11]

לא שקטה, בטן מתהפכת

הבטן שלי בהוסטל, מרגישה שלא טוב לו, הכללים והחוקים מאוד נוקשים ומגבילים, לי מאוד קשה שהוא בהוסטל, קשה לי להשלים עם המצב, כל הזמן חושבת עליו, דואגת, וכואבת, בהוסטל לא מוצא חן בעינייהם שאני מצלצלת מידי פעם, ומעירה הערות על דברים שלא נראים לי, איך אתם מתמודדים עם ילד שהוא במסגרת חוץ ביתית,איך אפשר לשאת את הכאב, צריכה מיכם עזרה ותמיכה

 

[yonitbrk]

בוקר טוב, אני כאן

אמא לתאומים אוטיסטים, כאשר האחד מהם מתחיל את שנתו השישית בהוסטל. היות והזמן שלי קצר, אוכל רק לחבק בינתיים ולהמליץ בחום על שיחה אישית עם מנהלי ההוסטל, ולא בטלפון אלא פנים אל פנים. חייבת להיות שקיפות, חייב להיות קשר עמוק ושיתוף פעולה בין הצוות להורים. חייבת להיות הקשבה להורים ובניית תכנית עבודה תוך שיתוף מלא של ההורים. וכמובן לדעת לקבל הערות . זאת מערכת היחסים שבנינו עם מנהלי ההוסטל לאורך כל השנים. הם יודעים שאנחנו בודקים ולא מפספסים, ואם מפריע משהו אז אומרים, וכמובן מחזקים ומחמיאים . אם תרצי, תוכלי להציע לי חברות בפייסבוק, כדי שאוכל לצרף אותך לקבוצת הורים שהקמנו, המשותפת להורים להם ילדים בהוסטלים/מסגרות חוץ בייתיות מכל רחבי הארץ. (חפשי יונית ברק - בעברית עם תמונה).רק צייני לי בפרטי את שמך כדי שאדע מי את ואאשר.

 

[אורית256]

הי, נשמע קשה, אולי יש מצב שאת יכולה לקחת אותו זמנית אליך הביתה עד שתהיי בטוחה יותר בקשר להוסטל ועד שהם יסכימו להקשיב לך? מהנסיון שלי אין כמו תחושת בטן של אמא, אם את מרגישה שלא טוב לו שם אז הם צריכים לקחת את מה שאת אומרת ברצינות ולשתף איתך פעולה. לי אין ניסיון במצב כזה כי הילד שלי לא נמצא במסגרת חוץ ביתית, אבל ממה שאת מתארת נראה לי שהדבר שהייתי עושה זה להגן על הילד דבר ראשון וזה לנסות לקחת אותו אלייך בשביל השקט הנפשי שלך וכדי לא לקחת סיכון שמשהו רע קורה לו שם עד שיתברר בצורה טובה יותר מה קורה שם איתו. הוסטל לא אמור להיות כלא אלא בית לחיים, אני חושבת שצריכים לאפשר שם ביקורים וטלפונים כמו שאם ילד רגיל גר מחוץ לבית אמא שלו יכולה לבקר אותו ולהתקשר מתי שהוא רוצה כל עוד זה לא מפריע לילד עצמו והוא רוצה שתהיו בקשר אז אין היגיון בחוסר השקיפות והנוקשות בהתנהלות של ההוסטל.