לא תאמינו! הטרדה!

[אפונה ירוקה חמודה]

לא תאמינו! הטרדה!

לבשתי. את השמלה האדומה ופועלי בנין שרקו לי מהקומה העליונה!

 

[arye9]

אין איפה להתלונן

העיפו את כל המשטרה

 

[אפונה ירוקה חמודה]

אריה, שמים טיח בעיניים

כל אשה עברה הטרדות מיניות. הגברים לא קולטים איך מרגישה אישה (פגועה ונעלבת) ואחר כך אומרים: זה היה בדיחה,אין לך חוש הומור.
הבוס שלי הטריד אותי ואמר כל מיני דברים ואחר כך כעס עלי שרמזתי לאשתו ש"בעלך שובב". לא נראה לי שהבין איך זה פגע בי.

 

[אושרי]

צר על אלו שמוטרדות ועל אלו שאין סיכוי שתוטרדנה.

מי שצריך להתבייש ומושפל,זה המטריד.

 

[sharpantie]

אפונה כדי שלא תרגישי מוטרדת

שיר מיוחד בשבילך. שימי לב לשורה השניה בשיר.s://www.youtube.com/watch?v=0HSAzik_69g

 

[אפונה ירוקה חמודה]

תודה

sharpanti

גם לי שרקו ברחוב כשהלכתי בגיל 16 ואז זה היה תמים לחלוטין ונחמד. האמת, אף אחד בשנות ה-60 לא חשב על הטרדה מינית שמישהו אמר משהו סתם נפנפו את זה כחסר משמעות.
היום משהו השתנה... לא ידוע אם זה לטובה. מפילים אנשים בגלל חשדות ולא ברור.

 

[Y. Welis]

יפה שרמזת. היית יכולה עוד יותר. היה מבין שצריך להיזהר

תמיד טוב שיש 'מנוף' כזה. צריך ללמד נשים מגיל צעיר.

 

[ג רפאל]

ברצינות. בצעירותי [לפני שנים רבות מאוד] עבדתי זמן-מה

במוסד ציבורי גדול.
דלתו של המנהל היתה תמיד סגורה.
תמיד? לא
כאשר נכנסה אליו פקידה או לקוחה היתה הדלת נשארת פתוחה לרווחה
ולעתים קרובות היה גם מזעיק פקיד\ה בטענת סרק ומושיבם בצד, ומהססם עד שהסתיים הדיון\ראיון עם הפקידה או הלקוחה.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

מכיוון שעבדתי במוסד להשכלה על תיכונית

היה ציבור של סטודנטים. בא סטודנט נתן לי טפיחה במקום איסטרטגי ואמר שאם "אתקן" לו את הציון הוא יענג אותי. ברור שהתלוננתי והוא בא על עונשו עשו לו ועדת משמעת והשעו אותו. אבל זה בהחלט לא לפורום נוסטלגיה.....

 

[Y. Welis]

יפה שהקפידו. נראה שבקיבוצים הקפידו פחות

 

[אפונה ירוקה חמודה]

מכיוון שהיינו כמה שנים בקיבוץ-יש לי סיפורים "מפולפלים" משם

מה קורה בקיבוצים אחרי שעה 8 בערב, דמויות עלומות עוברות בחשאי בין החדרים (בעיקר של המתנדבים).....

 

[Y. Welis]

הדוגמא שעלתה בדעתי היתה מתוך ספר שסקרתי לפני חודש

בפורום ספרות - 'נפש ערומה' של עדה למפרט (מ-2007), שבו היא מתארת בין השאר עדות לנסיון-אונס שנעשה בקיבוץ (בשנות הששים), ואת התגובה המינימאלית (לא עירבו גורמי חוק).
&nbsp
בדיעבד החוויה הזו עיצבה את האישיות שלה בהמשך (היו עוד סיפורים דומים אצל יוצאי קיבוץ, שראו אור בסוף התשעים).