לא תאמינו כמה חוצפה יש למשפחה הזו
אתמול בשעה 20:30 מתקשר בעלי (שעדיין לא היה בבית) ומספר שאחיו התקשר ואמר שהם באזור ויגיעו אלינו עוד שעה. "הם" זה אומר: חמותי, גיסי וגיסתי עם 3 ילדים, ועוד גיסי וגיסתי עם ילד אחד. יום שלישי זה יום לפני העוזרת, הבית נראה כמו אחרי הפצצה. מהר מהר התחלתי לארגן ולסדר, ואז בשעה 21:10 בעלי מתקשר שוב (אתם שמים לב שהם לא מתקשרים אלינו הביתה חס וחלילה אלא לנייד של בעלי) שהם הודיעו שהם מגיעים לארוחת ערב!!! פתחתי טונה, חתכתי ירקות אבל את השולחן עדיין לא התחלתי לערוך. כששמעתי דפיקה בדלת, רצתי מהר למקלחת קצרה ובעלי פתח להם את הדלת. אחרי 2 דקות בעלי דופק על הדלת של המקלחת ושואל מה קורה? אמרתי שאני תיכף באה, אז הוא אומר: תזדרזי, הם תיכף הולכים. מה? הם לא באו לארוחת ערב? לא, הם רק באו להגיד שלום והם לא רוצים לאכול. יצאתי מהמקלחת ושאלתי אותם ישירות, אז הם מסבירים שלגיסי וגיסתי יש מחר בדיקות והם כבר בצום. שאלתי מאיזה שעה הצום והם התחילו לעשות חשבון, ממש משכנע... לפי החשבון זה יצא גבולי אז אמרתי לה: תאכלו צ'יק צ'ק פיתה עם משהו והשאר יאכלו בנחת אחר-כך. התחלתי להוציא את האוכל לשולחן וראה זה פלא, כולם אכלו כולל המסכנים שבצום בלי הגבלת זמן... בעלי היה "קרוע" מעייפות. הוא אמר שכשהם התקשרו הוא התבאס כי הוא כל כך עייף. אז שאלתי: למה לא אמרת להם שלא מתאים לנו? אז הוא אמר: היה לי חבל כי הם אף פעם לא באים וזו היתה הזדמנות... שתבינו, הם בקושי מגיעים אלינו פעם בשנה. טוב הם גרים במרחק של חצי שעה נסיעה...
אתמול בשעה 20:30 מתקשר בעלי (שעדיין לא היה בבית) ומספר שאחיו התקשר ואמר שהם באזור ויגיעו אלינו עוד שעה. "הם" זה אומר: חמותי, גיסי וגיסתי עם 3 ילדים, ועוד גיסי וגיסתי עם ילד אחד. יום שלישי זה יום לפני העוזרת, הבית נראה כמו אחרי הפצצה. מהר מהר התחלתי לארגן ולסדר, ואז בשעה 21:10 בעלי מתקשר שוב (אתם שמים לב שהם לא מתקשרים אלינו הביתה חס וחלילה אלא לנייד של בעלי) שהם הודיעו שהם מגיעים לארוחת ערב!!! פתחתי טונה, חתכתי ירקות אבל את השולחן עדיין לא התחלתי לערוך. כששמעתי דפיקה בדלת, רצתי מהר למקלחת קצרה ובעלי פתח להם את הדלת. אחרי 2 דקות בעלי דופק על הדלת של המקלחת ושואל מה קורה? אמרתי שאני תיכף באה, אז הוא אומר: תזדרזי, הם תיכף הולכים. מה? הם לא באו לארוחת ערב? לא, הם רק באו להגיד שלום והם לא רוצים לאכול. יצאתי מהמקלחת ושאלתי אותם ישירות, אז הם מסבירים שלגיסי וגיסתי יש מחר בדיקות והם כבר בצום. שאלתי מאיזה שעה הצום והם התחילו לעשות חשבון, ממש משכנע... לפי החשבון זה יצא גבולי אז אמרתי לה: תאכלו צ'יק צ'ק פיתה עם משהו והשאר יאכלו בנחת אחר-כך. התחלתי להוציא את האוכל לשולחן וראה זה פלא, כולם אכלו כולל המסכנים שבצום בלי הגבלת זמן... בעלי היה "קרוע" מעייפות. הוא אמר שכשהם התקשרו הוא התבאס כי הוא כל כך עייף. אז שאלתי: למה לא אמרת להם שלא מתאים לנו? אז הוא אמר: היה לי חבל כי הם אף פעם לא באים וזו היתה הזדמנות... שתבינו, הם בקושי מגיעים אלינו פעם בשנה. טוב הם גרים במרחק של חצי שעה נסיעה...
