לא תמיד נהיה חזקים...ולמי שאין פנסיה??
זה כל כך עצוב שבא רק לבכות.... אבל בעיקר אני רוצה שיפטרו את השרה גילה גמליאל שהצליחה להוציא מביבי מנוי להיות שרה "כי הבטיח לה" אז היא מחזירה לו טובה ע"י הרמת אצבע שבו היא גוזרת רעב וחולי על האנשים שהיא ממונה עליהם כשרה...
ככה היא אמרה באוקטובר 2015... השרה לשוויון חברתי גמליאל: "ב-2018 100% מתקציב המדינה יהיה מגדרי"... וכעת יש לה פרצוף להרים יד נגד????
Alon-Lee Green
זו סבתא שלי, לילי. באוקטובר הקרוב היא תהיה בת 92. פעם בחודש, ב-28 בכל חודש, היא מקבלת קצבת זנקה מהמדינה. 1,600 שקלים שלמים. כמו מאות אלפי אזרחיםמבוגרים אחרים, מהכסף הזה היא צריכה לחיות: לשלם על הדירה שלה, לקנות אוכל, תרופות(שמגיעות לכמה מאות שלים בחודש), לשלם חשמל, מים, ארנונה, טלפון. וזהו בערך. לא חיי פאר ומותרות. לפני שעה הפילה הממשלה, על חודו של קול אחד, את הצעת החוק להעלאת קצבת הזקנה מ-1,600 ש”ח לחודש ל-3,500 ש”ח. 46 נגד 45. מאחורי הצעת החוק, שיזם דב חנין, היה הגיון ממש פשוט: רבע מהקשישים בישראל הם עניים. זה לא שהם בוחרים לא לעבוד, או להוציא יותר ממה שהם מכניסים, הם, רובם, פשוט חיים בלי פנסיה, ומתפרנסים אך ורק מקצבת הזקנה. ואיך אפשר לחיות רק מ-1,600 שקלים בחודש? התשובה לכך היא שאין שום אדם בישראל שיכול להתקיים מהסכום הזה. פשוט אין. אז מה שקורה הוא - וזה מגובה בנתונים - שהרבה מהקשישים מוותרים על תרופות או על מזון, כי הכסף פשוט לא מספיק. אבל את השרים זה ממש לא מעניין. להם אין להם בושה להמשיך להסתכל לסבתא שלי ולשאר הקשישים בעיניים ולטעון שהם השרים של כולם, של כל האזרחים. 3500 ש"ח בחודש זה משהו שהממשלה לא יכולה לעמוד בו? רק על הטבות מס לחברות ענק הם מוציאים מיליארדים על מיליארדים בכל בשנה. ועל התנחלויות? מאות מיליונים בשנה. אבל לדאוג לאזרחים שבנו כאן את כל החיים שלהם, ועכשיו צריכים לקבל קצת חזרה מהמדינה? לזה אין לנבלות האלה מספיק כסף. בושה.
זה כל כך עצוב שבא רק לבכות.... אבל בעיקר אני רוצה שיפטרו את השרה גילה גמליאל שהצליחה להוציא מביבי מנוי להיות שרה "כי הבטיח לה" אז היא מחזירה לו טובה ע"י הרמת אצבע שבו היא גוזרת רעב וחולי על האנשים שהיא ממונה עליהם כשרה...
ככה היא אמרה באוקטובר 2015... השרה לשוויון חברתי גמליאל: "ב-2018 100% מתקציב המדינה יהיה מגדרי"... וכעת יש לה פרצוף להרים יד נגד????
Alon-Lee Green
זו סבתא שלי, לילי. באוקטובר הקרוב היא תהיה בת 92. פעם בחודש, ב-28 בכל חודש, היא מקבלת קצבת זנקה מהמדינה. 1,600 שקלים שלמים. כמו מאות אלפי אזרחיםמבוגרים אחרים, מהכסף הזה היא צריכה לחיות: לשלם על הדירה שלה, לקנות אוכל, תרופות(שמגיעות לכמה מאות שלים בחודש), לשלם חשמל, מים, ארנונה, טלפון. וזהו בערך. לא חיי פאר ומותרות. לפני שעה הפילה הממשלה, על חודו של קול אחד, את הצעת החוק להעלאת קצבת הזקנה מ-1,600 ש”ח לחודש ל-3,500 ש”ח. 46 נגד 45. מאחורי הצעת החוק, שיזם דב חנין, היה הגיון ממש פשוט: רבע מהקשישים בישראל הם עניים. זה לא שהם בוחרים לא לעבוד, או להוציא יותר ממה שהם מכניסים, הם, רובם, פשוט חיים בלי פנסיה, ומתפרנסים אך ורק מקצבת הזקנה. ואיך אפשר לחיות רק מ-1,600 שקלים בחודש? התשובה לכך היא שאין שום אדם בישראל שיכול להתקיים מהסכום הזה. פשוט אין. אז מה שקורה הוא - וזה מגובה בנתונים - שהרבה מהקשישים מוותרים על תרופות או על מזון, כי הכסף פשוט לא מספיק. אבל את השרים זה ממש לא מעניין. להם אין להם בושה להמשיך להסתכל לסבתא שלי ולשאר הקשישים בעיניים ולטעון שהם השרים של כולם, של כל האזרחים. 3500 ש"ח בחודש זה משהו שהממשלה לא יכולה לעמוד בו? רק על הטבות מס לחברות ענק הם מוציאים מיליארדים על מיליארדים בכל בשנה. ועל התנחלויות? מאות מיליונים בשנה. אבל לדאוג לאזרחים שבנו כאן את כל החיים שלהם, ועכשיו צריכים לקבל קצת חזרה מהמדינה? לזה אין לנבלות האלה מספיק כסף. בושה.
