זה בסדר לשאול
יש לי גם בעל, שעובד ועובד כדי שהיום יעבור ויהיה פחות עסוק במחשבות, חלק מדרכו להתמודד [מקסים שכמוהו] האמת שלפעמים אני מרגישה שרוצה להכנע, מספיק לי עם כל הכאב והסבל הבלתי הגיוני הזה, ואז מיד "מתאפסת על עצמי" ויודעת שיש לי בת כזו נהדת שזקוקה לאמא, ולהתבגר הכי נורמלי שאפשר, להמשיך הלאה, היא בסך הכל עדיין "גוזל" וזה מה שבאמת מחזיק אותי. אני גם עובדת בכדי שהיא תראה אותי מתפקדת, וזה מעודד אותה גם לתפקד.