לבדי, ורע לי

ורד ע.

New member
לבדי, ורע לי

הלוואי והיה מישהו לדבר איתו. הגעגועים חונקים אותי והריקנות מכסה אותי. כל כך רוצה שיחזרו...
 

tear

New member
ציפור לילה שכמוני...

מאז איבדתי את בני מזה שנה וחודשיים וחצי, אני מצליחה לישון בלילות ה ג ע ג ו ע י ם מטריפים... היום בדיוק לפני שנה הוא היה אמור להתגייס... התאריכים האלו...
 

ורד ע.

New member
השותפות הזו...

היה צעיר. איך נהרג ? אני כבר לא ישנה שבע שנים ושלושה וחצי חודשים. אבל עד לפני ארבע שנים וחמישה חודשים - לא ישנתי ביחד עם בעלי. מאז שהוא הצטרף אל הבן - הבית גדול וחשוך ושקט ואין עם מי לבכות ואין איפה לשים את הראש. והבאב והבכי על זה מתערבב בגעגוג אל השני. ולא יודעת איפה להתחיל ואיפה לגמור.
 

tear

New member
כן היה צעיר מידי...

כמעט בן 18 [בעוד כשבועיים וחצי-יום הולדת] כל כך עצוב מה שאת מספרת, ובאמת "האין" על מי לשים ראש ולבכות ביחד, מכאיב פי... יש לך עוד ילדים?
 

ורד ע.

New member
כן. יש. שלוש בנות.

אוהבות ומסורות. שתיים נשואות ויש לי מהן 5 נכדים מתוקים. כולם נולדו אחרי שגיא נהרג. ועוד אחת ´הקטנה´ שגם היא כבר גדולה אבל עדיין לא נשואה. ואת... יש עוד ילדים בבית ?
 

ורד ע.

New member
התאריכים

המשמעותיים האלו שמציפים אותנו כל הזמן קשה לחיות איתם
 

tear

New member
כל מדגיש את כל

מה שהיה צריך להיות וכבר לא יהיה וזה מכאיב המון
 

tear

New member
כן...

נותרה לי בת אחת שהיא עדיין צעירה מאוד, בת 11, האור שנותר להאיר לי מעט את האפילה הזו, תומכת ומעניקה המון המון כח. אז עכשיו את לבדך בבית?
 

ורד ע.

New member
זוכרת שקראתי

את התגובה שלך לדברים של רויטל על עוצמות של ילדים. טוב שיש לך אותה. האם היא מדברת על אחיה שואלת עליו.
 

tear

New member
אני משתדלת מאוד

לדבר על אחיה, אולי לא בשיחה יזומה, אלא יותר בענין של סיפורים שאנחנו נזכרות, ואני מרגישה שזה עושה לה טוב בדרך זו. די חששתי שהיא תסגר ותחזיק מטען כואב וגדול בפנים. מלבד זה גם שמתי לב שהיא די ממשיכה בדרכו בכל מיני מעשים כמו נגינה [גיטרה] והתעניינות במחשבים, דבר שבעבר לא העסיק ועניין אותה במיוחד, ובמיוחד "משמח" אותי שזה ממלא אותה בקירבה אליו.
 

ורד ע.

New member
לדבר - עוזר לי

ברוב המיקרים. ואני חושבת שהבנות הגדולות מרגישות כמוני. אוהבות לדבר עליו. מספרות המון לילדים שלהן עליהם האח והאבא/הסבא. מסכן, הוא לא זכה ממש להנות מהסבאות. כאשר שני הנכדים הגדולים היו בני חצי שנה - הוא ויתר, נכנע למחלה והלך אחרי ליבו - אל בנו. הקטנה - אצלה הכל יותר מסובך. פחות מדברת ביוזמתה, אבל תמיד מוכנה להצטרף לשיחה עליהם. היא יש לה את הדרכים שלה להתמודד. היא מציירת וכותבת. ומה יותר טוב מזה. האם רק את והיא... סליחה על הנימה האישית - לא חייבת
 

tear

New member
זה בסדר לשאול

יש לי גם בעל, שעובד ועובד כדי שהיום יעבור ויהיה פחות עסוק במחשבות, חלק מדרכו להתמודד [מקסים שכמוהו] האמת שלפעמים אני מרגישה שרוצה להכנע, מספיק לי עם כל הכאב והסבל הבלתי הגיוני הזה, ואז מיד "מתאפסת על עצמי" ויודעת שיש לי בת כזו נהדת שזקוקה לאמא, ולהתבגר הכי נורמלי שאפשר, להמשיך הלאה, היא בסך הכל עדיין "גוזל" וזה מה שבאמת מחזיק אותי. אני גם עובדת בכדי שהיא תראה אותי מתפקדת, וזה מעודד אותה גם לתפקד.
 

tear

New member
ורד יקרה, נעלמת לי...

בכל אופן שמחה שהיית לי פה כשהייתי זקוקה לשוחח עם מישהו, גם עלי עובר לילה רע כזה. מקווה שגם לך... אז שיהיה לך
איכשהו ושתצליחי לישון
 

ורד ע.

New member
רויטל יקרה ../images/Emo52.gif

סליחה שנעלמתי. המחשב התעלל בי קשות. וכך בייאושי נכנסתי למיטה. לישון לא ישנתי אבל הגוף קיבל מעט מנוחה. וגם הנשמה הרגישה מעט הקלה. תודה שהיית כאן והיית כמו שהיית. להתראות מחר בעצם היום.
 
למעלה