לבד בבית

[MOTHERHOOD2011]

לבד בבית

שבת שלום,
אני כרגע נמצאת לבד בלי בעלי ובלי הבן שלי בבית,בערב שישי.אבל זה מבחירה שלי כמובן. ולא סתם...יש סיבה.
העניין הוא שהחלטתי שהגיעו מים עד נפש עם כל התחושה שהמשפחה של בעלי נותנת לי,ושברתי את הכלים. והתקשרתי לחמותי והזמנתי אותה לשוחח בארבע עיניים באיזה פארק,והיא כמובן התחמקה מהשיחה הזו,כי אני חושבת שהיא מפחדת ממשהו.מלהתמודד.כי אם היא לא היתה מפחדת,היא היתה נענית והיינו מדברות כבר.
אני פשוט מרגישה מהמשפחה שלו שלא מכבדים אותי,כי אני לא עובדת כבר כמה חודשים,ובכלל...יש לי בעיית התמדה בעבודות לצערי.והם פשוט שופטים אותי כל הזמן.ונותנים לי תחושה שאני לא שווה. ונמאס לי להרגיש ככה. כי כבר ככה אני אוכלת את עצמי שאני לא מוצאת עבודה,וזה משפיע על הדימוי העצמי שלי.אז אני לא צריכה את הרעל שלהם גם. אבל כואב לי נורא שבעלי והילד שלי(בן 4) הולכים לשם בלעדיי.משהו לא תקין בתמונה הזו. אבל מה לעשות שרע לי שם? נמאס לי לשחק את המשחק ולהיות צבועה בצורה מסויימת. נמאס לי לבלוע צפרדעים. אז בחרתי במחיר של להישאר לבד בשישי בערב בבית. אומנם אמרתי לבעלי שלא כל שבוע הוא יילך אליהם,(ובלי קשר,גם אם הכל יהיה בסדר,אני מתכוונת להוריד את המינון של הביקורים)אלא פעם בשבועיים...אבל אני מרגישה כמו סכין בלב.

רוצה להרגיש טוב עם עצמי,זה הכל!

 

[עתיד ורוד2]

קחי את הזמן הזה כזמן פרטי לעצמך

עשי מקלחת חמה, קראי ספר טוב, אכלי משהו שאת אוהבת ופשוט תנסי לנוח ולהירגע עד שהחבריה חוזרים.

מה שכן, לא כדאי שתשבי ו'תאכלי' את עצמך על מה שקורה. תקווי שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ובינתיים תנצלי את הזמן לטובתך.

 

[MOTHERHOOD2011]

הי עתיד ורוד2

תודה על תגובתך קודם כל.

שנית,אני מנסה לעשות שינוי בחשיבה,ולא לאכול את עצמי,כמו שאת אומרת.אלא להפיק את המירב מהמצב הזה.ובינתיים שטפתי כלים(שיהיה נקי),ואפיתי עוגה(שיהיה משהו טעים לבוקר),אבל העניין הוא,שכל השבוע אני לבד בבית,כי אני לא עובדת,אז יוצא שאני המון לבד!יותר מאשר עם חברה. ושמתי לב לתופעה אצלי...שאני לבד באמצע שבוע,אני בקושי מתפקדת בבית(עבודות הבית) וכשהבן שלי חוזר מהגן,ובעלי מהעבודה,פתאום יש לי מוטיבציה לעשות את כל זה!
שיהיה ערב נעים!

 

[Lady Stark]

היי יקירה

קודם כל, אני מסכימה במאה אחוז עם עתיד ורוד. זה זמן שאת צריכה לנצל אותו למנוחה ולחיזוק עצמי.
זו בחירה שלך שנעשתה לטובתך. אז תיקחי את זה עד הסוף.

שנית, אני שומעת ממך שאת מרגישה אאוטסיידרית ולא שייכת וזו תחושה מאוד בודדה. במיוחד כשהיא מגיעה ממשפחה שאיתה את מבלה לא מעט בחייך.
למרות שההרגשה הזאת כל כך קשה, ובצדק, אני חושבת שאולי לא שמת לב לכוח שלקחת לידיים שלך. את מרגישה חלשה כרגע, אבל ההיפך הוא הנכון. את זו שהחליטה לא להיות בארוחות. את זו שעשתה צעד אמיץ ואפילו הצהרתי בכך שאת לא מגיעה.
כשאדם נמנע מסיטואציה קשה ומוציא את עצמו ממנה, הוא הרבה פעמים מרגיש חלש ומנודה. אבל פעמים רבות דווקא בצד השני אנשים מרגישים לא שייכים בשל עזיבתו של אותו אדם את הסיטואציה. אולי חמותך מרגישה כרגע לא שייכת לתא המשפחתי כמו קודם בגלל שכלתה לא הגיעה לארוחה בהפגנתיות?
תביני כמה כח יש לך במעשה הזה ושאת ממש לא חלשה. ותעריכי את האומץ שלך להגיד שמשהו בתקשורת לא עובד.

תרגישי טוב, יקירתי.

 

[MOTHERHOOD2011]

היי ליידי סטארק

תודה רבה על תמיכתך! אני ממש זקוקה למילים מנחמות,כי אני מרגישה שאני מלקה את עצמי כל הזמן,וזה כיף שאפשר קצת להירגע ולשמוע שאני גם בסדר! כי המחשבות כל הזמן אוכלות אותי,ואני כל הזמן מנתחת את עצמי: האם עשיתי משהו לא בסדר? אולי אני זו שטועה? וזה מעייףףףףףףףףףף
האמת,כמה שקשה לי ,אני משכנעת את עצמי שאני צריכה להיות שלמה עם ההחלטה שלי.ודווקא טוב לי ככה בפינה שלי בבית.למרות ששני הגברים שלי לא איתי.

אני משתדלת לעשות לעצמי כיף ולנצל את המצב שאני נמצאת בו לטובה

תודה לך!

 

[Lady Stark]

בכיף יקירה

חשוב שתהיי שלמה עם החלטתך ותבחני אותה בעיניים פחות מחמירות עם עצמך.
לגבי התשובה שלך על בעלך ועל הגישה שלו שאמו לא תשתנה, יכול מאוד להיות שזה נכון. אנשים רבים נוטים לא להשתנות ובמיוחד בגילאים מבוגרים יותר. לא בטוח שזה המקרה, אבל זו אמירה שבכלליות יש בה אמת.
המטרה היא שתמצאי את הדרך להתחזק ולמצוא שביל זהב בו תוכלי לקבל את חמותך ולהיות יותר חסינה מולה.
ועד שתתחזקי, זה ממש לגיטימי שתקחי זמן לעצמך כדי להירגע.

 

[נסחפת עם הגלים]

היי, סליחה שאני שואלת

אבל איפה בעלך בתמונה? הוא יודע שאת מרגישה ככה?

 

[MOTHERHOOD2011]

הי נסחפת עם הגלים...

בעלי בהחלט בתמונה. והוא יודע איך אני מרגישה,אבל הגישה שלו מאוד שונה משלי. הוא בגישה של כבוד להורים. הוא בגישה של לקבל אותם כמו שהם,כי הם לא ישתנו. והוא חושב שאפשר להתעלם מזה. ואני לא מסוגלת יותר להתעלם ולשחק משחק.

 

[נסחפת עם הגלים]

נשמע שהוא די באמצע

תראי, אני יכולה להגיד לך שגם אני לפעמים מרגישה שכל העולם נגדי, ונותנת משמעות יותר מדי גדולה לכל מילה וכל הערה שמישהו זורק. זה חלק מהעניין של להיות רגישה מאוד, וגם אני התמודדתי הרבה עם ביקורת מצד המשפחה, שמאוד העליבה אותי. בחרתי לשמור על קשר עם בני המשפחה שקרובים אלי למרות הביקורת, ועם אלה שלא פשוט חתכתי את הקשר.

אז בלילות סדר ובראשי שנה הייתי נפגעת מכל דודה ששאלה אותי מתי אביא חתן או למה אני מתלבשת איך שאני מתלבשת, הערה בדרך כלל השתיקה אותה

אבל זה חבל להפסיד אירועים משפחתיים חשובים בגלל זה ולהישאר לבד רחוקה מאהובייך.

 

[נועָה]

MOTHERHOOD יקרה

אני מבינה את הרגשות שלך, את הפגיעות, את העלבון, את הכעס.
אני מבינה את הכאב כשבעלך הולך לבד עם הילד למשפחה שלו, ושאתם לא חזית אחת, גוף אחד.
כבוד זה דבר חשוב, ואני מבינה שהכבוד שלך חשוב לך. חמותך כבר סרבה להיפגש איתך בפארק, אז לא היה טעם לחזור ולבקש ממנה פגישה במקום ניטרלי. למה את מכאיבה לעצמך.
את תוכלי להרגיש טוב עם עצמך כשתחליטי מה יותר חשוב לך, לבקש ממנה לדבר איתה אצלה או אצלך, או שאת מוותרת על הרעיון. אבל תחליטי.

תוכלי להרגיש טוב עם עצמך כשתעשי בחירה: תחליטי שאת הולכת כל שבועיים עם בעלך והילד למשפחה של בעלך. שאת מוותרת על האישור של בני המשפחה של בעלך, שאת לא זקוקה לאישור שלהם בקשר למי שאת. שאת יודעת מי את ומה הערך שלך ומה את שווה. שיותר חשוב לך להיות עם בעלך ועם הילד, ותהיי שלמה עם זה.
או שתחליטי שאת נשארת לבד בבית, תדעי מה המחיר שאת משלמת בשביל זה, ותהיי שלמה עם זה.

אני חושבת שאת צריכה להשקיע את מירב המאמצים בפתרון בעית העבודה. את כותבת שיש לך בעיית התמדה בעבודות. אולי השחרור מהבעיה המשפחתית יאפשר לך להתחיל לטפל בבעיה הזו ולקחת שליטה על חייך.

 

[יחידה2]

לבד בפסח

הילדה כבר בת 5 ומבינה..לומדת על חגים,על ליל הסדר המתקרב..
מדכא..כי אין אף אחד בעולם שמזמין אתנו לחגוג איתו.
בשנה שעברה היינו אצל משפחה שאני מכירה והילדה חגגה.לא חושבת שנוזמן שוב.
זוכרת, שכאשר הילדה היתה בת שנה וקצת...ישבתי בבית לבד והאכלתי אותה..כן, בליל הסדר..ובכיתי ממש בזעקה..הילדה חשבה שאני צוחקת איתה.
מה אגיד לה השנה?למה לא עושים ליל סדר?
עצוב לי מאוד.
רק לצייין...אני חד הורית,דתיה,גרה עם אמא...
אמא בטח תלך לאחת מאחיותי.בבית שלנו לא שומרים כלל על המסורת..ואוכלים חמץ..והכל כאילו כלום.
ויי איזה עצב תקף אותי.
אולי זה גם קשור לזה שאיני עקבית בלקיחת הציפרלקס.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

יקירה

את יותר ממוזמנת לפתוח שרשור משלך בכל פעם שתרצי לומר, את לא צריכה לנצל"ש. את חשובה מספיק

למה שלא תצטרפי לאמך לליל הסדר? יש מקומות שמארגנים ליל סדר קבוצתי, אנשים שאין להם משפחות לבלות איתם את ליל הסדר, אבל כן רוצים ליהנות מהחוויה. אני ממליצה לך לעשות חיפוש באינרטנט.
חשוב להיות עקבית בלקיחת התרופות לפני המינון שנרשם לך ע"י הפסיכיאטר המטפל, על מנת להימנע מעליות וירידות במצב הרוח. טיפול פסיכולוגי גם יכול להקל עליך ולעזור להתייצבות הנפשית שלך.

 

[יחידה2]

אני חושבת שהבוקר מצבי יותר טוב

חב"ד עשו ליל סדר ציבורי ליד הבית..בשנתיים האחרונות הפסיקו כי לא היתה דרישה בכלל...אבל הם מוכנים לסדר לי אירוח אצל משפחה..
איני מסוגלת..מרגישה מסכנה..ולא נעים בליל סדר ליפול על משפחה שאיני מכירה..
לגבי טיפול פסיכולוגי,איני מאמינה שיעזור לי...

 

[מחבקת עצים סדרתית]

טוב לשמוע

יש משפחות שמתנדבות לארח אנשים שאין להם איפה לבלות את החג וליהנות מהאווירה. אני לא חושבת ש"תיפלי" עליהם. הם אוהבים לעשות זאת וזו גם מצווה גדולה. חוץ מזה, כמו שנאמר, "הלילה הזה, כולנו מסובין".
טיפול פסיכולוגי יכול לתת לך כלים להתמודד עם המצב הנפשי שלך והקשיים שאת חווה. טיפול תרופתי הוא טוב, אבל את העבודה האמיתית עושה הטיפול הפסיכולוגי, שעוזר לך לחזור לחיים רגילים ולשגרה, להבין את המצב שאת נמצאת בו ולדעת איך לטפל בעצמך, איך להגיב לדברים שפוגעים בך ומפילים אותך. אל תשללי את זה על הסף.

 

[Lady Stark]

היי

אני מסכימה עם כל מה שמחבקת עצים אמרה.
יש המון בתי מלון ומסעדות שמנהלים סדר כשר עם קריאת כל ההגדה וזו יכולה להיות מסגרת משמחת בשביל בתך, וגם לתת לך תחושה טובה של שמירת החג.
את מקסימה ברצון שלך לתת לבתך שייכות. תנסי להתחזק מזה, עם כל העצב שבסיטואציה.