לבד לבד בלי אף אחד

[נטע....]

לבד לבד בלי אף אחד

שוב הבדידות והריקנות הזאת. זה תמיד מגיע בסוף. הצ´טים ריקים ונראה שככה גם הפורום, אין הודעות חדשות ונראה די ריק כזה... אם אני טועה ואם בכל זאת יש מישהו, תגידו, כי אני לא רוצה להיות לבד.

 

[POOH*]

אני פה

 

[קיפודת ים]

יש מישהו בסביבה?

 

[קיפודת ים]

..

מקפיצה.. כי בא לי,

 

[stonefroze]

אני עדיין פה.

 

[לחן]

נראה לי..

שקיפודת ים מצאה לה כבר דברים יותר טובים לעשות..

 

[לחן]

סוף סוף הצלחתי להיכנס...

כן. יש מישהו...

 

[קיפודת ים]

פיספסתי אתכם......

 

[לחן]

לא פיספסת..

אנחנו (אני) פה

 

[לחן]

מה שלום ההקפצות??

ומה בכלל את מקפיצה?

 

[קיפודת ים]

חח.. יאללה.. לצ´ט

 

[לחן]

צ´ט??

איזה??? (אני חדשה פה...)

 

[קיפודה בדממה]

ניסיון

 

[morrr]

נטע אהובה

לבד זה רע לבד זה עצוב לבד עושה מצב רוח רע. בחרתי להיות לבד תקופה ארוכה דברתי בצט אם סהר והם הצליחו מה שהפסככולוג שלי לא הצליח מה שאף אחד לא הצליח לפתוח לי את הדלת ולהבין שלא להיות לבד. לא יודעת אייך אבל היתיי בפאניקה מהלבד . בתחילה היה קשה מאד לצאת ולחייך אבל לאט לאט התחלתי להתענג על החברים גם הישנים וגם החדשים. ופתאום התחלתי לחייך לאכול וגם להיות טיפה יותר פתוחה. נכון ישנם רגעים קשים מאד בגלל סיבות אחרות אבל אני משתדלת להתחזק מהם לחשוב על הטוב. השבוע היה שבוע כזה רע אחרי יום כיפור ואז העסקתי את עצמי עד להתמוטטות ונרדמתי לי. לפחות אם תיראי את הארון שלי ממש מצחיק כמו חנות יותר נכון בית מרקחת מסודר פיקס. אתמול היה לי ווכוח איתו אנו מתקשרים דרך הודעות כתובות בפלפון לא תאמני כל כך התרגזתי שהתקשרתי איליו ואמרתי לו דברים שעד עכשו אני לא מאמינה שאאמרתי והוא פתאום בונבונירה פתאום הוא נבהל מלהיות לבד בלעדי. ואחר כך יצאתי עד 5 בבוקר לחברות שלי והנה אני כבר ערה חמודה על תפחדי להיות לבד ותנסי לאט לאט להיפגש אם אנשים תרימי טלפון ותראי אייך לאט לאט את יוצאת מהלבד מעבר לזה אני מאד אוהבת אותך את כל כך אמתית וכל כך מעודדת שקל לאהוב אותך יקירה חג שמח חביבה.

 

[נטע....]

מור יקרה!

העניין הוא שאתמול הרגשתי לבד יותר מתמיד. להתקשר לאנשים ולהפגש לא יכולתי כי כזכור היה חג וכולם נסעו למשפחות וכו´. הצ´טים היו ריקים וגם הפורום נראה די שומם. אז כמוצא האחרון באמת נכנסתי לצ´ט האישי של סהר ודיברנו עד שהצ´ט נתקע... עכשיו אני קמה בבוקר ורואה כאן את השרשור ומבינה שבלילה בכל זאת היו כאן אנשים ואני ממש מצטערת שלא הייתי כאן כבר. תודה לך מור.