לבד לבד לבד

[נועה על הקצה]

לבד לבד לבד

על הנייר יש לי חברים.
בפועל- דווקא כשרע לי, מרגישה שאין לי אף אחד.
לא מסוגלת לשתף את רובם ואם אני משתפת- לא מבינים או שמתעלמים (שזה הכי משגע אותי).
אני מלאת חרדות, פחדים וביטחון עצמי ירוד ומרגישה שאני לגמרי לבד עם זה.
אני די שונאת את העולם כרגע על זה שהם לא מבינים כלום.
מישהו פה מבין על מה אני מדברת?

 

[יורם צדיק]

אנשים מתקשים להבין

לנועה שלום,
יש דברים שאנשים שאת מכנה אותם "נורמטיביים" מתקשים להבין.
ואולי יש גם דברים שמאיימים עליהם מדי, ואז הם לא מבינים או מתעלמים.
פעם מישהי אמרה לי "לפני שנכנסתי לדיכאון, אם שמעתי שמישהו בדיכאון - לא יכולתי להבין את זה. רק עכשיו כשאני בפנים, אני מבינה מה זה דיכאון, אבל גם יכולה להבין אחרים, שלא מצליחים להבין את הדיכאון שלי".

 

[על שביל ארוך]

היי נועה

גם לי קשה לשתף חברים ומשפחה במה שעובר עלי, אני לא רוצה להכביד ולפעמים יודעת שלא יבינו...
יש לי חברה שכשאני מנסה לשתף אותה היא מפסיקה להקשיב די מהר ואומרת "לא יודעת מה להגיד לך" וכדו'... היא לא מסוגלת להכיל את הבעיות שלי, גם אם מדובר בדברים יחסית פשוטים...

אין לה סבלנות... זה ממש מתסכל וגורם לי להימנע מזה...
אני מעדיפה לשתף את הפסיכולוגית שלי...

 

[יורם צדיק]

לשתף את הפסיכולוג/ית

הי שביל,
את מעדיפה לשתף את הפסיכולוגית שלך
אבל מה ניתן לעשות
כאשר מישהי מרגישה
שגם הפסיכולוג שלה לא מבין אותה...

 

[zitasky]

בוכה פעמיים

על אי ההבנה ועל...הכסף

 

[golan2072]

הבעיה של אנשים כמוך (או כמוני או כמו הרבה אנשים כאן)

היא שאנחנו חווים רגשות בעוצמה הרבה יותר גדולה מאשר אנשים נוירו-טיפוסיים. ולהם קשה להבין את עוצמת הרגש שלנו... אנחנו מרגישם בעוצמה רבה דברים שהם כמעט ואינם מודעים אליהם. לכן קשה מאוד לשתף אנשים. כך היה לי למשל בתיכון - עברתי למעשה התעללות נפשית מ"חברים" שחשבו שזה מאוד מצחיק שאני כל הזמן רוצה להתאבד ולעגו לי (אחד מהם התנצל אחר כך - כשהתבגר - מעומק הלב וחש בושה במה שעשה, השאר לא התנצלו). כיום הרבה מההתקפים שלי אני משתף רק חלקית עם בת הזוג, מבושה (עם האקסית שיתפתי הכול אבל גם לה יש הפרעת אישיות גבולית אז היא הבינה).