לבד

g a d i l

New member
לבד

אני מקווה שזה הפורום המתאים. נפרדתי מחברה שלי לפני בערך ארבעה חודשים אחרי שהיינו שלוש וחצי שנים ביחד ומתוכם גרנו שנתיים ביחד. עכשיו אני גר לבד וממש ממש קשה לי. לפני בערך חודש אמרתי לה שאני רוצה שנפסיק לדבר כי זה קשה לי מידי אבל עכשיו אני ממש רותה להתקשר אליה אבל מפחד שזה רק יגרום לי להרגיש רע. אני מאד מפחד שאני אשאר תמיד לבד ולא אמצא אף פעם מישהי שתאהב אותי ואני אותה. איך מתגברים על הבדידות? לכמעט כל החברים שלי יש בנות זוג וזה גורם לי עוד יותר תיסכול כי אני לא רוצה להשאר לבד אני רותה להיות ביחד. אז איך מתגברים על הבדידות ויוצאים מזה?
 
לא ממש לבד ../images/Emo140.gif

קודם כל - ברוך הבא!
ונכון, קשה להיות לבד אחרי ביחד. לי יש כמה שיטות לשבור את הלבד כשאני עם עצמי - מדליקה טלויזיה או רדיו ועושה לעצמי מסיבת שחרור. מצלצלת לחברים או יוצאים ביחד לקפה או סרט. והכי-הכי - אני מבקרת פה, בפורום הזה. נראה לך שיש סיכוי שלא תמצא מישהי שתאהב אותך ותאהב אותה? מ ה פ ת א ו ם!!! החוק הוא שאם היתה אחת, יש עוד אחת. זה רק ענין של זמן. סבלנות. חיוך אופטימי. והופ! זה יבוא. לשוורים קשה להתרגל למצבים חדשים - תן לעצמך זמן. והשאר עמנו. תלתל-לבד-גם-כן-אז-מה?
 

g a d i l

New member
תודה על העידוד

תודה על העידוד. אבל אני בן אדם שאין לו יותר מידי חברים וגם החברים שיש לי לכולם יש בני זוג כך שזה מתסכל אותי יותר. אני באמת מקווה שחוק שלך באמת עובד. אני סתם נמצא במין כזו תקופה שהכל נראה בה שחור ואני מאד מקווה שהיא תעבור וכמה שיותר מהר.
 

kisslali

New member
שלום לך גדי

קראתי את ההודעה שלך ואתה נשמע מאד מאד בודד. אני מרשה לעצמי להגיד לך כמה דברים בגלל שאמרת שרע לך ככה. הדבר הראשון הוא שבאת למקום חדש ולא הצגת את עצמך, לא סיפרת כלום רק אמרת אני לבד ועצוב ורע לי. איך מישהו יכול לעזור לך בלי לדעת עליך כלום? אתה אומר שאין לך יותר מדי חברים, אולי זה בגלל שאתה טיפה סגור? הדבר השני הוא שמנסיוני ומנסיונם של חברי הפורום האחרים, הדרך הקלה ביותר לצאת מהבדידות של אחרי זוגיות מתחילה בלדבר על כמה רע, על כמה עצוב, על כמה לבד. לספר על מה שהיה שם (בזוגיות), הדברים הטובים שאליהם מתגעגעים והפחות טובים שבדרך כלל קשורים גם לסיבה לפרידה. מתוך עיבוד העצב גם מאבדים אותו בסופו של דבר (ד"א, זה עובד בכל סוג של פרידה ועצב). השלב הבא הוא להבין איפה החלק שלך גם בפרידה וגם בסיטואציה הנוכחית (לבד לי ורע). מה אתה יכול לשנות שיגרום לסיטואציה להשתנות גם. הדבר השלישי והאחרון, אני מאמינה שאתה במין תקופה כזאת אבל גם אם לא היית זו מין תקופה כזאת לכולנו. האבל הלאומי לא משאיר מקום אלא לתחושה של עצב ואכן גורם להכל להראות שחור. גם אם זה נוגע לך אישית וגם אם לא, אני חושבת שזה הרעיון.... מקוה שעשיתי משהו שעזר לך, יש כאן לא מעט אנשים ששמחים לתמוך לעזור ותמיד תמיד מוכנים להקשיב - שפוך את ליבך זה יקל. נשיקות ללי
 
אתה בטח לא לבד

לפחות לא מבחינת ההרגשה, דע לך שיש עוד כמוך. גם אני נפרדתי מחברתי אחרי שלוש וחצי שנים , רק לפני שבועיים. גם אני חי כל רגע ורגע את ההתלבטות הזו האם להתקשר אליה או לא.... וגם אני חושש מלהשאר לבד כל הזמן, אבל בנינו - זו תקופה קשה שתעבור בסוף - חייבים להאמין בזה, אחרת זה בלתי אפשרי להמשיך. אצל כל אחד זה עובר קצת אחרת, אבל בסוף זה נגמר מתגעגעים פחות, ממשיכים הלאה, פוגשים מישהו (או מישהי במקרה שלנו) דוקא במקום שהכי פחות מצפים לו.... אני יכול להעיד ממעט הנסיון שלי כאן שיש בפורום הזה אנשים טובים, ושמאוד חשוב לא לוותר בקלות, גם אם החברים שלך רובם כבר "מסודרים" זוגות זוגות, נסה מדי פעם כן לבלות איתם ולצאת, זה לא צריך לדכא אותך, אלא להיפך, לעודד בכך שתדע שבסוף כולם מוצאים את המיכסה שלהם. אין ספק שאתה עובר תקופה לא קלה, אפילו מגעילה, אבל אתה חייב לשמור על אופטימיות, לחשוב קדימה ולדעת שמשהו בסוף ישתנה, זה לא ימשך לנצח! חומצמזה אני רק יכול לומר שוב שאני מאוד מבין ללבך ומקווה שהתקופה הזו תעבור אצלך מהר ותסתיים רק בטוב ועם חיוך :)
 

noa128

New member
היי גדי ../images/Emo13.gif

יופי שבאת, צעד ראשון ונבון נגד הלבד
נשמח לשמוע עוד אם תרצה. רק טוב,
 
למעלה