לבוא/להגיע

[מ א י ה אלון]

מה באמת ההבדל?
מתי רק אחת מהמילים תתאים?

 

[דיברגנט חדש]

מה באמת ההבדל?
מתי רק אחת מהמילים תתאים?

ב"לבוא" את מכלילה את עצמך וב"להגיע" זה כללי, ואין אפשרות לדעת אם את כלולה או לא - כי המוקד ב"להגיע" הוא היעד ולא הנסיבות הסובבות את ההגעה אליו.

 

[חוכך בדעתו 2]

דומני שכשמשתמשים ב'להגיע' צריך להתקיים ברקע אלמנט של עשיית דרך באמצעי כלשהו (הליכה, נסיעה, טיסה וכד') במעבר מנקודת המוצא לנקודת היעד (המקום שאליו רוצים או צריכים להגיע).
לעומת זאת, ב'לבוא' אין צורך בכך.
דוגמה שאני מעלה בדעתי כרגע: אם מישהו נמצא בסמוך אליך (כמה מטרים) ואתה רוצה שהוא יימצא ממש לידך כדי להראות לו משהו, נניח, אתה תאמר לו: "בוא הנה רגע", ולא תאמר לו: *"תגיע הנה רגע".
לעומת זאת אם הוא נמצא רחוק ממך, כך שלמעבר מהנקודה שבה הוא נמצא ועד אליך נחוצה טרנספורטציה כלשהי, תינקט לשון "להגיע".
למשל: "אני נמצא ליד "הבימה", איך אני מגיע מכאן לתחנה המרכזית?" (ולא *"...איך אני בא מכאן לתחנה המרכזית?").

 

[Lhuna3]

לא תשובה רשמית או מקצועית.

בתחושה שלי, הניואנס לפחות בדיבור המקובל היום הוא כזה:

"באתי", מתייחס בצורה כללית יותר אל כל המאורע של עשיית הדרך אל היעד ואז נוכחותך בו, אולי במידה מסויימת אפילו אל ההחלטה לעשות את הדרך ולנכוח ביעד,
ואילו "הגעתי" לרוב מתייחס ספציפית לרגע שבו נכנסת אל היעד עצמו.

תוספת: נניח שאני בדרך ליעד ומדברת בטלפון עם מישהו שכבר נמצא שם.
במשך כל חלק מהדרך אני יכולה להגיד "אני באה". אפילו כשאני רק יוצאת עכשיו ממקום המוצא.
אבל אני אגיד "אני מגיעה" רק כשאני כבר קרובה יחסית אל היעד, כלומר שרגע הגעתי אליו קרוב.

מדגישה שוב: אני חושבת שאלו רק ניואנסים מקובלים יותר היום, ושמבחינת כללי השפה יתכן שאין הבדל.

 

[דיברגנט חדש]

אבל אני אגיד "אני מגיעה" רק כשאני כבר קרובה יחסית אל היעד, כלומר שרגע הגעתי אליו קרוב.

לא נכון, אגיע בעוד שעתיים, אגיע מחר, אגיע בשבוע הבא ואפילו אגיע בשנה הבאה לארץ.

 

[Lhuna3]

לא נכון, אגיע בעוד שעתיים, אגיע מחר, אגיע בשבוע הבא ואפילו אגיע בשנה הבאה לארץ.

לא סותר. גם בדוגמאות שלך המילה מדברת, לפחות לתחושתי, על זמן ההגעה ליעד ופחות על הדרך אליו.
אני מסכימה שזה לא קו חד משמעי.

 

[מ א י ה אלון]

האמת? שלושתכם רק בלבלתם אותי יותר.