כששאלתי את הילד אם הוא רוצה לעלות לתורה
הוא סיפר שרוב הילדים בכיתה לא עלו
והוא בעצם לא דתי.
כשאמרתי לו שאימא שלי היתה ממש רוצה שיעלה לתורה (לא הכיר אותה)
והשכנים הדתיים שהיו לנו כמשפחה יתעלפו - הוא הסכים מיד.
הוא גם אמר לשכנה שרק בזכותה הוא יעלה לתורה.
ובתנאי שלא יצטרך ללמוד את כל הדרשה.
הוא באמת קרא קצת בתורה והשכן החליף אותו.
חיפשתי מקום שאוכל לעמוד לצדו.
כי חשבתי שזה ראוי ופמיניסטי לא פחות.
וחילוני מאוד לפני דרך חיינו.
אבל בית הכנסת הרפורמי היה קצת רחוק.
ושנינו אוהבים קרוב.
אז הלכנו לבית הכנסת השכונתי - כאילו, עברנו את המדרכה
והוא בית כנסת של תימנים או משהו כזה.
הילד שלי היה למטה ואני למעלה עם כל החברות שלי
ומדי פעם "ברחנו" לעשן סיגרייה ולשתות יין
בכל זאת , חגיגה
החלטה הכי חכמה שלקחתי בחיי. לא פחות
)
הילד היה המון זמן למטה..
שם ערכנו ארוחת בוקר חביבה.
ומכיוון שאני גרה עם דשא ענק מקדימה
חזרנו הביתה - פיזרנו המון כיסאות והוצאתי קפה ועוגות.
זהו, יופי של בר מצווה.
ולך ולבנך -