לבטים...

[Noaal]

לבטים...

כמו שאתם יודעים יחסי עם שותפתי עלו על שרטון וכעת המצב נראה כאילו יש שני זרים בבית שחולקים את המקלחת והשירותים והמטבח יחדיו. מיותר לציין שהשותפה שלי לא ממש מראה התחשבות בעניין העישון בדירה. עכשיו הלבטים: אני לא יודעת אם ממש בא לי לעזוב את הדירה - מטעמי נוחות ועצלות. מצד שני יש את "זכרון דברים הדרקוני הזה שבעלי הבית שלי צירפו לחוזה וטרם התנגדתי לו (לא היה לי זמן לשבת על זה כמו שצריך). הדירות שראיתי הן זוועה. דירות מתפרקות או מחסנים/חנייות שהוסבו לדירות והמחירים כאליו חצי ארמון לפחות. זה זמן גרוע לחפש דירות בי-ם (על שותפים אין מה לדבר). מה לעשות? להמשיך לגור עם מישהי שבקושי מדברת איתי ומתנהגת כמו אדם זר או לעזוב?

 

[לקשמי]

שיקולים שלך

אני אישית לא הייתי גרה עם שותפה שמעשנת, בשום אופן. סך הכל מדובר בבית ובאיכות חיים. מה לעשות, זה שיקול שלך אם את מוכנה לוותר על נוחיות לטובת חיים לבד או עם שותפ/ה שיותר ת/יתאים לך או להמשיך לגור עם שותפה שלא מתאימה לך.

 

[הדס האחרת]

לדעתי...

עדיף כבר לגור עם שותפה שלא מדברת איתך מאשר לגור בחור מתפרק ויקר... אבל אם כבר את מחליטה להישאר איתה, תנסי לפחות לשפר את האווירה בצורה כלשהי, להגיע איתה לפשרה בנושא העישון, לנסות להגיע לשיחה כינה מלב אל לב, כי סך הכל בטח גם היא לא מאושרת מהמצב הקיים... וכמובן, להמשיך לחפש דירה, אולי עוד תמצאי משהו.

 

[Noaal]

אין ממש עם מי לדבר..

כשביקשתי בשיחה עם בעלי הבית שאם מעגנים את נושא החתולים בחצר אז שיעגנו בכתב את עניין העישון בדירה היא התחילה לצעוק (וכמעט לבכות) שאף אחד לא יגיד לה מה לעשות בחדר שלה. (אבל לי כן מותר להגיד מה לעשות בחצר?!?). אני לא מאמינה בכנות שלה היות והיא הוכיחה לי בפנייה לבעלי הבית שמילה שלה היא לא מילה ושכנראה כל בעיה נאלץ לפתור אותה באמצעות בעלי הבית (כנראה שהיא מחפשת אבאמא חדשים במקום להיות בוגרת).

 

[ailag]

למה שלא תדברי איתם בלעדיה?

ובלי הסטריות וצעקות..

 

[Noaal]

דיברתי אתמול עם הבעל בית

התקשרתי אליו לגבי דבר אחד וזה התגלגל הלאה. כרגע שום דבר שקורה בדירה לא מעניין אותו כיוון שהוא נוסע לחו"ל בשבוע הבא. לגבי המצב "החברתי" בבית הוא אמר לי שהדבר חורה לו (עלק) אבל מבחינתו יש שלוש אופציות: 1. שהמצב ישאר כמו שהוא. 2. שנחזור לדבר 3. שאחת מאיתנו תמצא מחליף ותעזוב את הדירה. (ממש גילה לי את אמריקה). לגבי עניין הארנונה (השותפה שלי תוקעת את עניין הגשת הבקשה להנחה) הוא אמר שהוא יתערב אבל רק אחרי השבוע השני של דצמבר. ולגבי העניין של העישון, הוא חזר ואמר שהוא לא יכול להתערב לה בנעשה בחדר. אמרתי לו שזה משפיע עלי בריאותית (שאני על משאף למנוע התקפי שיעול) ושאני מזכירה לו שלי הם כן בחרו להתערב בנעשה בחדר. הוא כמובן התחיל לגמגם. אני אנצל את הזמן הזה שהוא בחו"ל להגיב על זכרון הדברים הדרקוני שלהם. יש כאן מישהו שהוא טוב בניסוחים??? בניתי על חברה עו"ד שלי, אבל היא שוקעה בתיקים עד למעל הראש (ככה זה בפרקליטות).

 

[חצישלישרבע]

דעתי

ממה שתיארת, קשה לי להאמין שמערכת היחסים שלכן יכולה להשתפר דרסטית. אני לא יכולה ללדמיין סיטואציה שבה שתיכן יושבות על הספה לשיחה נעימה, שבסופה אתן מתחבקות והיא מסכימה בחפץ לב לא לעשן, או רק במרפסת (אלא אם כן אתן תקועות בפרק ישן של בוורלי.). לכן זה נשמע שבגדול, אם את רוצה להרגיש בכיף בבית - הפתרון הוא לעזוב. עם זאת, זה עדיין לא אומר שאת צריכה לעזוב עכשיו. את יכולה לקבל את ההחלטה לעזוב, להמשיך לראות דירות, ולחכות לרגע המתאים. אבל כל הזמן - מתוך מחשבה שזה סידור זמני. זה גם ייתן לך נחמה ברגעים שאת מרגישה ממש חנוקה מכל הסיטואציה בדירה (או מעשן הסיגריות). אני לא חושבת שירושלים היא מקרה מיוחד במובן הזה שכשמחפשים דירה, תמיד יוצא שרואים ערימת דירות מצ'וקמקות. מכיוון שיותר מהכל דירות מתומחרות בהתאם למיקום, הן יכולות להיראות כמו חורבה - ועדיין להיות יקרות בטירוף (ראה הערימה המתפרקת הקרויה מרכז ת"א.). לכן אל תתני לזה לייאש אותך. אני מסכימה איתך שעכשיו זה זמן גרוע, כי אנחנו בתוך הסמסטר, אבל בסופו בד"כ המצב משתפר - אמנם לא כמו בקיץ - אבל משתפר, וזה בסך הכל עניין של כמה שבועות. לכן העיצה שלי - תמשיכי לחפש. אל תודיעי כבר עכשיו על העזיבה שלך, אבל תתחילי להתכונן.

 

[Noaal]

נראה לי שזה מה שאני יעשה

אמתין בשקט.. ואחפש בסבלנות. לגבי החורבות המתומחרות כאילו הן חצי ארמון, הן לאו דווקא נמצאות באיזורים יקרים, אך כל בעל בית חושב שהמחסן שלו (שיש בו דוד חשמלי בגודל של קומקום ונכנסים למקלחת דרך "המטבחון" וחלון אחד) הוא ה-מציאה של המאה. לא משנה שהוא עומד ריק כבר חודשים. עוד דירה שראיתי הייתה חניה של רכב ללא חלונות למעט הכניסה לדירה שהיא בעצם חלון אחד גדול (מחולק לחלונות קטנים יותר). הבעל בית אמר לי שהחלונות אטומים למציצנים מבחוץ. מה שהוא לא יודע/שם לב (אני כן כי דוד שלי בעל עסק לאלומיניום) הוא שהחלונות האלה אטומים לצד שבו יש יותר אור. כלומר בבוקר לא ניתן להסתכל פנימה (כי בחוץ יותר מואר) ואילו בערב ניתן לראות כל מה שקורה בתוך "הדירה". אוף י-ם!

 

[חצישלישרבע]

זה נכון גם לזכוכית רגילה

גם חלון הכי רגיל בעולם יקיים את התכונה הזו שביום (אלא אם כן עומדים ממש לידו ומסוככים על העיניים) לא ניתן יהיה לראות פנימה בגלל השתברות קרני השמש, ואילו בערב אפשר לראות ממש בבירור.

 

[ARISTO100]

היה לי מקרה דומה

לפני שנתיים וחצ גרתי עם שותפה במרכז ת"א. אחרי חצי שנה של מגורים משותפים, המצב בבית היה בלתי נסבל. הגענו למצב שלא דיברנו אחת עם השנייה ועוד דברים מכוערים. למזלי, בתום החוזה, החליט בעל הבית לא לחדש את החוזה ונאלצתי לחפש דירה חדשה.כמו שאומרים "כשנסגרת דלת נפתח חלון" מצאתי לבסוף דירה מקסימה והכנסתי שותף מקסים. אחרי שנתיים עזב השותף ובמקומו מצאתי שותף אחד שגם איתו אני מסתדרת נהדר. אז שני דברים לי אליך: 1. הרבה פעמים נוח לנו להיות במצב המוכר, אבל אולי כדאי קצת להתאמץ ובסוף תמצאי דירה כמו שאת רוצה עם שותף שיהיה לך נחמד איתו.למזלך, את לא בלחץ של זמן ולכן, קחי את הזמן ותשקיעי בחיפושים.... 2. יכול להיות שכדאי מראש להגדיר שאת מעוניינת להיכנס עם שותף ולא שותפה, מניסיוני, הרבה יותר קל להסתדר עם בני המין השני. שיהיה בהצלחה

 

[Noaal]

אני מקווה שהדירה הבאה שלי תהיה

לבד!! רק אני והחתולה!

 

[יעל ארבל]

ואם כבר אחת, למה לא ארבעה?

כל-כך כיף להתעורר בין ארבע פרוות רכות וחמות שעוטפות אותך. ואף אחד בעולם לא סופר לי אותם. אפילו לא בעלי הבית.

 

[Noaal]

תאמיני לי שאם זה היה תלוי בי...

נחכה ונראה מה קורה ואז אולי לימור תצטרף למשפחה (אם וכאשר נעבור דירה).