לבלות לבד

[פרח מפלסטיק]

לבלות לבד

כבר הרבה זמן רציתי לצפות בסרט "אופטימיות היא שם המשחק" אבל לא היה לי עם מי ללכת. עד שאתמול, במעין צעד קיצוני

החלטתי שאני הולכת לבד! אני. לקולנוע. לבד. מבחינתי זה הישג, כי לי בד"כ אין "אומץ" ללכת לבד לסרטים. תמיד אני חוששת ש"חלילה" אני אתקל באיזה מישהו שמכיר אותי או שסתם אנשים זרים אולי ינעצו מבטים כי הרי אין דבר יותר מוזר מבן אדם שהולך לבד לסרט

.

בקיצור, בסוף הלכתי לבד ו-וואלה- פשוט נהניתי

. גם מהסרט עצמו וגם מעצמי- פשוט הייתי מרוצה מעצמי שהצלחתי להנות, אפילו שהייתי לבד. גיליתי שללכת לסרט לבד זה לא כ"כ נורא כמו שתמיד חשבתי. והאמת שאפילו שמתי לב שהיו באולם עוד כמה אנשים שהגיעו לבד.

אז בפעם הבאה אם יש סרט שממש בא לי לראות ואין עם מי- אני לא אחשוב פעמיים !

...

וזה גם הביא אותי לכל מיני מחשבות- אולי אני בכלל מעדיפה ואוהבת להיות לבד

ואתם- מה איתכם? יוצא לכם לבלות לבד?

 

[חידUש]

האמת - לא

אני פשוט חושבת שזה לא מהנה לי לבלות לבד,
אני טיפוס החייבת לשוחח ולפטפט, וללכת לבד ולשתוק, פחות נכון לי.

כל הכבוד לך על האומץ, באמת אומץ, אני לא הייתי מעיזה ללכת לבד
לקולנוע ואפילו במחיר של הפסד,
גם לא לשבת לבד בבית קפה,
או לטייל לבד,

כפי שכתבת, יש הרבה שעושים פעילויות שונות לבד.
אני רואה.
מה הם מרגישים? לא יודעת.

על האומץ וההנאה וההרגשה הטובה

 

[פרח מפלסטיק]

אני מאוד אוהבת לראות סרטים בקולנוע וסופסוף הבנתי שאם זה כ"כ עושה לי טוב אז אני לא חייבת "לגרור" איתי עוד מישהו על מנת להנות מזה.

אבל גם לי יש גבולות בנוגע לדברים שאני מוכנה לעשות לבד. ללכת לבית קפה/לטייל אלה דברים שבאמת נראה לי חסר טעם לעשות לבד.

 

[עוזי טל 75]

אני גם מעדיף

פרטנר/ית לקולנוע.זה פשוט יותר כיף.
בגיל 10 הלכתי לבד לקולנוע ודי נהניתי,היום זה ממש לא זה.

 

[אוהבת תה]

ללכת לקולנוע, לשבת בבית קפה וכו'

את כל אלה עשיתי מספר פעמים לבד.... אבל זו בהחלט לא אותה הנאה כמו לעשות את הדברים האלה עם עוד מישהו
בכל אופן כל הכבוד על הצעד האמיץ

 

[coffe to go1]

על האומץ

זה לא דבר פשוט לעשות ודורש הרבה אומץ .. שהייתי בחו"ל תקופה ארוכה היה לי מנהג קבוע עם עצמי שבשבתות בבוקר הייתי הולכת לאיזה בית קפה נחמד ופשוט מפנקת את עצמי עם קפה טוב וארוחת בוקר טובה ויושבת לי עם ספר או לוקחת מחברת וכותבת וזה לא היה לי מוזר להיפך היה לי כיף השקט הזה עם עצמי , יש משהו נורא יפה בחו"ל שאנשים לא מסתכלים עלייך מוזר אם את יוצאת לקפה או סרט או אפילו פאב לבד לעומת זאת פה בארץ מסתכלים עלייך עם רחמים בעיניים או איזה מוזרה או אם אשה נכנסת לפאב לבד אז ישר חושבים שהיא מחפשת... בחוץ לארץ זה די נפוץ לראות אשה או גבר לבד במקומות בילוי כאלה ואחרים, יש שם מין חופש ואין את המקובעות הזו שיש פה בארץ.
וואי איך הבאת לי חשק לחזור למנהג הזה , אולי אעשה זאת.. אעדכן אתכם.. בכל אופן בראבו

תמשיכי כך.. אל תחכי לאף אחד אם בא לך להנות ולעשות משהו לכי על זה

 

[פרח מפלסטיק]

לסרט זה באמת לא בעיה

באמת חששתי שאנשים אולי יסתכלו עליי או משהו אבל וואלה זה עבר בשלום

. לא נראה לי שלמישהו הזיז, אנשים עסוקים בעניינים שלהם.

 

[עוזי טל 75]

בדיוק שאת

אומרת את זה,יש בזה משהו.כל אחד עסוק בסרט וגם חשוך,לא שמים לב.

 

[באתי מרחוק]

אני

הולך לפעמים לבד לכל מיני מקומות כשאין לי עם מי ללכת

לבית קפה, סרט וכו'

ואפילו פעם אחת נסעתי לחו"ל לבד

אני נהנה יותר ללכת עם מישהו

אבל כשזה או ללכת לבד או לשבת בין 4 קירות לבד בבית

אז אני מעדיף ללכת לבד

 

[פרח מפלסטיק]

לגמרי

 

[חידUש]

ברוך הבא לפורום - באתי מרחוק

לחו"ל לבד - וואהו... אני, אין סכוי.
אולי בגלל שאתה גבר.
כמה נשים יסעו לבד? לא יודעת

 

[coffe to go1]

אני טסתי לחו"ל לבד מספר פעמים...

 

[יחידה2]

אני חדשה כאן...

אני הולכת רק לבד...לבתי קפה,לקניונים, לסרט עדיין לא יצא..אבל כל החיים שלי אני לבד.אני בת 46.

 

[עוזי טל 75]

ברוכה הבאה אלינו יחידה.

מקווה שלא תרגישי אצלינו בפורום פה לבד.

 

[חידUש]

ברוכה הבאה יחידה 2

מותר לשאול:
כתבת: "אבל כל החיים שלי אני לבד".
למה?
מה עם משפחה,
חברים,
חברים ממקומות עבודה?

 

[יחידה2]

בדידות

בבית ספר יסודי ותיכון לא היו חברים.מעולם בכל השנים הללו לא באו אלי חברים.
כי לא היו חברים.
בתיכון...עברתי ניתוח בכיתה י..אפילו המורה לא התקשרה..אף ילד מהכיתה..כלום.
בצבא...התגייסתי לבד.אף אחד לא בא ללוות אותי בלישכה...
אין לי חברים מהצבא.
מעולם לא היה בן זוג.
אני בת 46 , שתבינו...גרה עם אמא ואחות בת 27..וילדה שלי בת 5 שעשיתי לבד...

 

[פריאל12]

היי יחידה

בדברים שרשמת המילה לאחוזרת על עצמה שוב ושוב....
זה המון שלילי

האם לאורך השנים, נהגת באיזשהו אופן כדי לשנות מצב זה?
אדם לא נולד קורבן - הוא הופך לכזה כשהוא מתייחס כך לעצמו, וכמו בהרבה מקרים בחיים, הסביבה מתייחסת אליו באותה צורה שהוא מתייחס לעצמו - כמו מראה.
אני חלילה לא טוענת שהתייחסות האנשים כלפייך היא בסדר (היא לא!), אך סביר להניח, שמשהו בך, בהתנהגות, בתגובותייך ובהתמודדותך עם מצבים, שגורם ליחס מסוים כלפייך.
כל אחד צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו, כי המקומות אליהם אנו מגיעים בחיינו, הם מקומות אליהם הגענו בזכות עצמנו, ובניגוד לנאמר בשירו של ביאליק, לא את כולם נשא הרוח.....

* ואולי מדובר בעניין בריאותי שהשפיע על חייך (לא פירטת...), ובמקרה זה דבריי הופכים ללא רלוונטיים.

כאן איש לא מכיר אותך,
כאן את שווה לכל אחד אחר,
כאן את יכולה להתחיל את השינוי, אם תרצי

בהצלחה

 

[יחידה2]

חייתי בבית

שבו התעללו בי בבית..נפשית ופיזית.חטפתי מכות קשות.
וגם בבית ספר יסודי.היו מתנכלים לי בדרך לבית הספר.
אני קורבן לא בגללי.בגלל שהפכו אותי כזו

 

[פריאל12]

את מדברת על תקופה שאי אפשר היה להתלונן על התעללות בילד ולתבוע את ההורים....
אבל היום את כבר לא קורבן. היום את יכולה לבחור לא להיות במקום הזה, את אדון לעצמך ובעלת אחריות על בתך.
אל תישארי במקום בו היית כילדה....מגיע לך הרבה הרבה יותר מכך! רק התחילי להאמין שזה מגיע לך.

 

[יחידה2]

אין לי אפשרות

אין לי כסף,אני מחזירה חובות,לא מקבלת מזונות,אין שום אפשרותתתתתתתתתתתתתתת