לבן ולכולם: שרשור תולדות השינוי
חג שמח ומלא מנוחה לכולם, אז כמו שאומרים, עברה לי מחשבה ("במישור הפילוסופי")
הצעתי היא שנתחיל לשרשר לכאן תעוד של שינויים שאנו עוברים, העונים לקריטריונים הבאים: - השינוי הוא פרי של מחשבה ותכנון ארוכים (כלומר, לא משהו שחשבתי עליו לפני שתי דקות ולפני דקה התחלתי ליישם אותו) - השינוי נעשה מתוך בחירה, כלומר עם כוונה תחילה (במילים אחרות, לא שינוי שקרה לי, אלא שינוי שגרמתי לו לקרות לי) - השינוי הביא לתוצאות "מוכחות" (כלומר, קרה משהו - ללא תלות במדדים סובייקטיביים כגון "טוב" או "לא טוב" - בעקבות השינוי) - השינוי, כמו גם התוצאות שבעקבותיו, הם סוג של תהליך (כלומר, לא התרחשות חד פעמית בסגנון "זבנג וגמרנו", אלא משהו שנמשך על פני זמן) - השינוי נועד לשפר בנו כל דבר שהוא (כלומר, פשוט לקדם אותנו עוד צעד לקראת היותנו שלמים יותר / בריאים יותר / טובים יותר לעצמנו וכל הסובב אותנו) אני בטוח שלכולנו יש לא מעט שינויים כאלו. לי בוודאי יש כמה וכמה אז אתחיל בדוגמה ראשונה: שינוי הרגלי התזונה תכנון - לא אגזים אם אומר שהמחשבות על שינוי הרגלי התזונה שלי מלוות אותי שנים. כל אותן שנים, הכל התחיל ונגמר במחשבות. היו תקופות בהן חשבתי על כך יותר, היו תקופות בהן חשבתי על כך פחות, אבל מעשה לא עשיתי. לשמחתי, בורכתי כנראה בחילוף חומרים לא רע, כך שלכאורה יכולתי להמשיך להכניס לגוף מזון בלי חשבון, והסתדרתי עם זה. בקיצור, לא הייתי מעשי משך שנים, אך בגלל המחשבות הנ"ל היה לי ברור שיום אחד זה יקרה, שיום אחד אעשה את השינוי. בחירה - ויום אחד זה קרה. בתוך תהליך כולל יותר של שינויים בחיים, הכנסתי גם את השינוי בתזונה. לא אכנס לכל הפרטים באשר לתהליך הכולל, אך אומר רק שאני חווה שינוי תמידי לטובה בחיים בכלל, שבמסגרתו, ככל שטוב לי כך מתאפשרים לי יותר שינויים חדשים ומבורכים. אז יום אחד פשוט טלפנתי לתזונאית וקבעתי איתה פגישה. בשל העניין רב השנים בנושא צברתי לא מעט ידע רלוונטי, כך שהפגישה לא היתה בבחינת גילוי תורה מסיני. הפגישה עבורי היתה פשוט ציון דרך. משהו כמו (וסליחה אם זה נשמע יומרני מדי) "החיים עד הפגישה" ו"החיים אחרי הפגישה". התזונאית הסבירה לי שכדאי לי לעשות את השינוי בהדרגה, וכל מספר שבועות להכניס שינוי קטן בתזונה, אבל זה פשוט לא היה נחוץ. השינוי היה מיידי וגורף, ולא היה בו שום מאמץ!!! תוצאות - אין כאן הרבה חוכמות. הפסקתי להכניס לגוף את מה שבעיני מזיק לו (סוכרים מעובדים דוגמת קולה וממתקים, חומרים לבנים - כלומר מעובדים - כגון קמח לבן, אורז לבן, סוכר לבן, שומנים, בשר אדום וכו´ וכו´) ואני פשוט הרבה פחות עייף, אני קל (לא רק עניין של משקל - שלא ממש הפריע לי גם קודם, אלא של משהו מעבר לזה. עם זאת חשוב לציין שמשקל הגוף אכן יורד, ובקלילות יתרה), ואני פשוט מרגיש נהדר! תהליך - השינוי הוא כמובן שינוי מתמשך. מה שמאד נכון לי בדרך בה בחרתי הוא חוסר פנאטיות. כלומר, מותר "לחטוא" (הכל בחירה שלנו הרי) ואין צורך בהלקאה עצמית. מה שמאפשר זאת זה עצם קיומו של תהליך. בגלל שאני יודע שרכשתי הרגלי תזונה חדשים, כיוון שאני מתמיד בהם, וכיוון שאני יודע שההרגלים החדשים לא יסתיימו מחר, אני לא צריך להיות היסטרי בעקבות כל "סטיה" מהדרך. לדוגמה, אני מוזמן לארוע כלשהו בו מגישים אוכל מפתה (סטייקים עסיסיים, עוגות משגעות, אלכוהול ומה לא). אם זה מתאים לי באותו רגע אני יכול "להתפתות". לאחר הארוע אני שב לתזונה הרגילה שלי (היא כבר הפכה לרגילה, וזה מה שיפה) ו"מפצה" את הגוף על הקושי הזמני שגרמתי לו. כך, אם כבר בחרתי "לחטוא" אני יכול להנות מזה עד הסוף, בלי יסורי מצפון. התהליך ארוך הטווח נמשך, וזה מה שחשוב. שיפור - במסע האישי שלי לשיפור עצמי, כל שינוי הוא חלק משינוי גדול יותר. הצלחה בשינוי הרגלי התזונה גורמת לי להרגיש ולתפקד הרבה יותר טוב. זה בתורו מגביר את היכולת שלי לבצע שינויים נוספים, וכך הלאה. אני משפר גם את היכולת שלי לקיים את תהליך השינוי עצמו (לדוגמה: אני לומד להתארגן בבית באופן יותר ויותר יעיל בכל הקשור להכנת האוכל שלי, אני ממשיך ללמוד מה נכון לי לאכון ומה פחות נכון וכו´). אז זהו בינתיים. מקווה שעניינתי אתכם, ושעוררתי בכם את הרצון לספר על שינויים משלכם. הקריטריונים שהצבתי כמובן אינם חקוקים בסלע, אך הם נראים לי נכונים לצורך הגדרת השינויים המסויימים אליהם אני מכוון. והערה אחרונה לסיום: תיארתי את השינוי בהרגלי התזונה משום שעבורי הוא משמעותי ביותר (הוא מסמל לי התקדמות והצלחה, הוא מגדיר חלק מהיכולות שלי ועוד). חשוב לי להדגיש שאין בכל מה שאמרתי ולו נימה אחת קטנה של שיפוט לגבי מי שהרגליו שונים מאלו שלי. חיה ותן לחיות. שנה משמעותית לכולכם, פיני
חג שמח ומלא מנוחה לכולם, אז כמו שאומרים, עברה לי מחשבה ("במישור הפילוסופי")
אני לא צריך חפצים, אני רק צריך אותי! באהבה גנובה. שי.
