לבן - על המדיטציה ועל שיעור הבוקר
הי בן (אני משאיר לך את אותה הודעה גם בפורום אומנויות לחימה. מקווה שזה בסדר), לפני הכל תודה על התגובה שלך לתרגול המדיטציה. השמחה שחשתי מהחיזוק שקיבלתי ממך אינה פחותה ולו בגרם אחד מהשמחה שחשתי בסיום המדיטציה. כמובן שאני ממשיך לתרגל, ומחכה (בהתרגשות) להמשך הקורס. אתה כל כך צודק לגבי הציפיות, ואני יודע שלא תהיינה לי בעיות בנושא. אשמח עם כל חוויה בין אם תהיה זהה למדיטציה הקודמת ובין אם תהיה שונה בכל דרך שהיא. חוץ מזה השיעור הבוקר היה פשוט נפלא. עוד ועוד גילויים חדשים בכל פעם - זה פשוט מדהים. העבודה עם היריב "הוירטואלי" היתה מדהימה. גיליתי שאני יכול להתרכז במה שאני עושה יותר מאשר בעבודה עם פרטנר אמיתי. זאת משום שאני עובד לגמרי בקצב שלי מבלי צורך "להתחשב" בפרטנר ו/או לשמור עליו. העובדה שמולי יש אוויר אילצה אותי לחשוב יותר על כל תנועה, ובעצם להפנים אותה ביתר הצלחה. אני מניח שזו הסיבה שהצלחתי לזכור את כל הטכניקה, ולחזור עליה במלואה בבית (מה שאף פעם לא עשיתי עם טכניקות אחרות). כמו בהרבה פעולות אחרות שאנו עושים בשיעורים, גם בטכניקה הזו יש משהו מדיטטיבי. משהו בחזרה על התנועות ובנסיון להגיע לאט לאט לזרימה מלאה יותר. אני רוצה להמשיך לעבוד על הטכניקה הזו בבית בימים הקרובים כדי להמשיך ולשפר את התנועה שלי. זה ממש עשה לי טוב. העבודה על הבעיטה, בצורותיה השונות (פעמיים רצוף, עם קפיצה, דגש על יציבות בזמן הבעיטה) היתה מרתקת. עבורי זהו שוב תהליך של זיקוק התנועה ונסיון לחתור לקראת שלמות בביצוע (נסיון שכנראה אף פעם לא נגמר, אני מניח). זה מתחבר לי לכל עניין היציבות בתנועה, בעיקר כפי שהוא מתבטא כרגע בקפיצה תוך כדי סיבוב של 360 מעלות. אני עדיין לא חי בשלום עם הקפיצה, ואני לא מדבר על איכות הביצוע (עוד הדרך רחוקה רחוקה), אלא על עצם הנסיון לבצע את הקפיצה. משהו בניתוק מהקרקע תוך כדי סיבוב מאד קשה לי לעומת, למשל, בעיטת מספריים (ניתוק מהקרקע ללא סיבוב) שאני עושה בקלות יחסית. מעניין למה. אני מקווה שנוכל לדבר על זה בהזדמנות, זה די מעסיק אותי. שתי צורות העבודה על הגמישות - חבל"ז. קודם כל הנושא של ההקשבה. מדהים לגלות עד כמה אנו עושים דברים אוטומטית בלי לחשוב או בלי לפרש את הסימנים שאנו מקבלים, כמו למשל בדוגמה של היום בה הגוף התנגד לחלק מתנועת הסיבוב שלנו. אתה אומר שההתנגדות הזו היא לא סוג של הגנה. אם כך, האם התפקיד שלה הוא לסמן לנו שאפשר להגיע לתנוחה בה אנו מעוניינים בדרך אחרת (כפי שהראית לנו בהמשך)? כך או כך, אני חש שהעבודה על ההקשבה מאד מתאימה לי ויכולה לשמש גם כעזרה נהדרת באימון שריר הסבלנות. צורת העבודה השניה, של להגיע לתנוחה פשוט בדרך אחרת מהדרך אליה אנו מורגלים, מדהימה לא פחות. זה היה מאיר עיניים לגלות שלפחות בתרגיל גמישות אחד שאני עושה בבית, אני משתמש בצורת העבודה הזו מבלי להיות מודע לכך. שמחתי לגלות שאני כבר מרגיש די חופשי בביצוע שתי הפורמות הראשונות. אני מרגיש שזה כבר די זורם לי, כלומר, אני לא צריך לחשוב כל הזמן על מהי התנועה הבאה. זה יאפשר לי להתמקד הרבה יותר בשיפור איכות התנועה. שמחתי גם שעשית לי סדר בפורמה השלישית, כך שעכשיו אני "יודע" אותה (ברמת סוג וסדר התנועות), ויכול להתחיל לעבוד עליה לעומק. אני צריך את אותו חיזוק גם לגבי הפורמה הרביעית, ואז אוכל לעבוד על ארבעתן ברצף (ניסיתי את זה לפני כמה ימים בבית והוספתי לרצץ גם את הפורמה שהמצאתי - זוכר שנתת לי את המשימה הזו? - לפני מספר שיעורים. העבודה ברצף היא כמו טראנס כזה). לבסוף, שלוש צורות העבודה הפנימית. חתיכת וואוו רציני! העבודה על נקודת המבט הנוספת (ההמצאות בעוד מקום) עבדה עלי יותר מהשתיים האחרות. זה היה מאד חזק ומאד התחברתי לזה. "תוצאת לוואי" נהדרת של העבודה הזו היתה קשורה מבחינתי לאילוף האגו. כוונתי למחשבה הדי אוטומטית על כך שאני במרכז. כשהייתי על הגג והסתכלתי למטה על הרחבה, הדבר היחיד שראיתי היה את עצמי. רק בהמשך ההדרכה שלך הפנמתי את העובדה שבעצם לא רק אני שם אלא עוד אנשים ועוד הרבה "תפאורה". לאט לאט התחלתי לראות את כל הסביבה, ולהזכיר לעצמי שאני לא בהכרח במרכזה!!! איזה אנרגיות נפלאות. תודה על הכל, פיני
הי בן (אני משאיר לך את אותה הודעה גם בפורום אומנויות לחימה. מקווה שזה בסדר), לפני הכל תודה על התגובה שלך לתרגול המדיטציה. השמחה שחשתי מהחיזוק שקיבלתי ממך אינה פחותה ולו בגרם אחד מהשמחה שחשתי בסיום המדיטציה. כמובן שאני ממשיך לתרגל, ומחכה (בהתרגשות) להמשך הקורס. אתה כל כך צודק לגבי הציפיות, ואני יודע שלא תהיינה לי בעיות בנושא. אשמח עם כל חוויה בין אם תהיה זהה למדיטציה הקודמת ובין אם תהיה שונה בכל דרך שהיא. חוץ מזה השיעור הבוקר היה פשוט נפלא. עוד ועוד גילויים חדשים בכל פעם - זה פשוט מדהים. העבודה עם היריב "הוירטואלי" היתה מדהימה. גיליתי שאני יכול להתרכז במה שאני עושה יותר מאשר בעבודה עם פרטנר אמיתי. זאת משום שאני עובד לגמרי בקצב שלי מבלי צורך "להתחשב" בפרטנר ו/או לשמור עליו. העובדה שמולי יש אוויר אילצה אותי לחשוב יותר על כל תנועה, ובעצם להפנים אותה ביתר הצלחה. אני מניח שזו הסיבה שהצלחתי לזכור את כל הטכניקה, ולחזור עליה במלואה בבית (מה שאף פעם לא עשיתי עם טכניקות אחרות). כמו בהרבה פעולות אחרות שאנו עושים בשיעורים, גם בטכניקה הזו יש משהו מדיטטיבי. משהו בחזרה על התנועות ובנסיון להגיע לאט לאט לזרימה מלאה יותר. אני רוצה להמשיך לעבוד על הטכניקה הזו בבית בימים הקרובים כדי להמשיך ולשפר את התנועה שלי. זה ממש עשה לי טוב. העבודה על הבעיטה, בצורותיה השונות (פעמיים רצוף, עם קפיצה, דגש על יציבות בזמן הבעיטה) היתה מרתקת. עבורי זהו שוב תהליך של זיקוק התנועה ונסיון לחתור לקראת שלמות בביצוע (נסיון שכנראה אף פעם לא נגמר, אני מניח). זה מתחבר לי לכל עניין היציבות בתנועה, בעיקר כפי שהוא מתבטא כרגע בקפיצה תוך כדי סיבוב של 360 מעלות. אני עדיין לא חי בשלום עם הקפיצה, ואני לא מדבר על איכות הביצוע (עוד הדרך רחוקה רחוקה), אלא על עצם הנסיון לבצע את הקפיצה. משהו בניתוק מהקרקע תוך כדי סיבוב מאד קשה לי לעומת, למשל, בעיטת מספריים (ניתוק מהקרקע ללא סיבוב) שאני עושה בקלות יחסית. מעניין למה. אני מקווה שנוכל לדבר על זה בהזדמנות, זה די מעסיק אותי. שתי צורות העבודה על הגמישות - חבל"ז. קודם כל הנושא של ההקשבה. מדהים לגלות עד כמה אנו עושים דברים אוטומטית בלי לחשוב או בלי לפרש את הסימנים שאנו מקבלים, כמו למשל בדוגמה של היום בה הגוף התנגד לחלק מתנועת הסיבוב שלנו. אתה אומר שההתנגדות הזו היא לא סוג של הגנה. אם כך, האם התפקיד שלה הוא לסמן לנו שאפשר להגיע לתנוחה בה אנו מעוניינים בדרך אחרת (כפי שהראית לנו בהמשך)? כך או כך, אני חש שהעבודה על ההקשבה מאד מתאימה לי ויכולה לשמש גם כעזרה נהדרת באימון שריר הסבלנות. צורת העבודה השניה, של להגיע לתנוחה פשוט בדרך אחרת מהדרך אליה אנו מורגלים, מדהימה לא פחות. זה היה מאיר עיניים לגלות שלפחות בתרגיל גמישות אחד שאני עושה בבית, אני משתמש בצורת העבודה הזו מבלי להיות מודע לכך. שמחתי לגלות שאני כבר מרגיש די חופשי בביצוע שתי הפורמות הראשונות. אני מרגיש שזה כבר די זורם לי, כלומר, אני לא צריך לחשוב כל הזמן על מהי התנועה הבאה. זה יאפשר לי להתמקד הרבה יותר בשיפור איכות התנועה. שמחתי גם שעשית לי סדר בפורמה השלישית, כך שעכשיו אני "יודע" אותה (ברמת סוג וסדר התנועות), ויכול להתחיל לעבוד עליה לעומק. אני צריך את אותו חיזוק גם לגבי הפורמה הרביעית, ואז אוכל לעבוד על ארבעתן ברצף (ניסיתי את זה לפני כמה ימים בבית והוספתי לרצץ גם את הפורמה שהמצאתי - זוכר שנתת לי את המשימה הזו? - לפני מספר שיעורים. העבודה ברצף היא כמו טראנס כזה). לבסוף, שלוש צורות העבודה הפנימית. חתיכת וואוו רציני! העבודה על נקודת המבט הנוספת (ההמצאות בעוד מקום) עבדה עלי יותר מהשתיים האחרות. זה היה מאד חזק ומאד התחברתי לזה. "תוצאת לוואי" נהדרת של העבודה הזו היתה קשורה מבחינתי לאילוף האגו. כוונתי למחשבה הדי אוטומטית על כך שאני במרכז. כשהייתי על הגג והסתכלתי למטה על הרחבה, הדבר היחיד שראיתי היה את עצמי. רק בהמשך ההדרכה שלך הפנמתי את העובדה שבעצם לא רק אני שם אלא עוד אנשים ועוד הרבה "תפאורה". לאט לאט התחלתי לראות את כל הסביבה, ולהזכיר לעצמי שאני לא בהכרח במרכזה!!! איזה אנרגיות נפלאות. תודה על הכל, פיני