תרגילים להזזת נקודת התפישה...
במקרה של נקודת התפישה, הבנה חייבת להיות קודמת לתרגילים וזאת משני טעמים חשובים מאוד: 1. הזזת נקודת התפישה זה לא משחק ילדים. זה יכול אפילו להסתיים במוות או בשגעון. 2. עצם ההבנה של נקודת התפישה, כבר מסיטה אותה מעט לעמדה חדשה, שממנה הרבה הרבה יותר קל להזיז אותה. ועכשיו, אחרי שהקדמה זו נקראה והופנמה (!), הרי שנוכל לעבור ל: 1. שיפור ההבנה ביחס ל"מהי נקודת התפישה"; 2. תרגילים להזזת נקודת התפישה, מתוך העמדה שתושג כתוצאה מסעיף מספר 1. *** שיפור ההבנה ביחס לנקודת התפישה: * כל שאנחנו נובע ממקומה של נקודת התפישה שלנו. האופי שלנו, הרגשות שלנו, המחשבות שלנו, ה"אני" שלנו, הזכרונות שלנו. הזזה בלתי-מבוקרת של נקודת התפישה משמעותה שגעון בלתי-מבוקר. מובן שיש כאן פוטנציאל עצום של למידה והתפתחות (ע"ע השאלה של מיכל אודות ההילר שלה), אך גם פוטנציאל גדול אף יותר של חידלון, שגעון, טמטום ואיבוד מוחלט של עצמנו. * מה שאנחנו רואים סביבנו, כרגע (המחשב, החדר וכולי), איננו קיים שם באמת, אלא שהוא תיאור מסויים שנוצר במוחנו. תיאור זה אמור להיות הקשר שלנו אל המציאות, שהינה... (איש איננו יודע). תיאור זה נובע כתוצאה ממקומה של נקודת התפישה שלנו. המחשב שמולנו יתפוגג כבועת סבון אם נסיט את נקודת התפישה שלנו באופן מסויים. * נקודת התפישה איננה זווית ראיה. בכל נקודת תפישה יש אינסוף זוויות ראיה. נקודת התפישה ממשית יותר מזווית ראיה. * כאשר אנחנו לומדים משהו חדש, נקודת התפישה שלנו זזה מעדנות, בהדרגה, עד שהיא מגיעה למקום שבו אנחנו שולטים באותו דבר. במקרה של לימוד פשוט, זה יכול לקחת רגע. במקרים אחרים, זה יכול לקחת שנים רבות או אפילו חיים שלמים. * כאשר אנחנו מתפתחים ומשתנים, נקודת התפישה שלנו זזה בהדרגה. שינוי מיקומה של נקודת התפישה הוא-הוא ההתפתחות וההשתנות. * שינוי גופני הוא שינוי של נקודת התפישה, לא פחות מאשר שינוי רגשי או מנטלי. * הדברים הבאים מתאפשרים באמצעות הסטות זעירות של נקודת התפישה ובלתי אפשריים בלעדי הסטות אלו: - דיבור - חשיבה - תנועה - רגש - תחושה - הבנה - בלבול במלים אחרות, אנחנו מסיטים את נקודת התפישה שלנו ללא הרף. * נקודת התפישה שרויה בתוך מרחב שאיננו תלת-מימדי, אלא רב-מימדים. היא יכולה לזוז במימד מסויים, אך להישאר מקובעת לחלוטין במימד אחר. לדוגמא, היא זזה ללא הרף במימד המאפשר את הדיבור, אך מקובעת כמעט לחלוטין במימד שהינו "האופי" שלנו ו"הכשרונות" שלנו. * מדי יממה אנחנו עוברים למצב של תנועה כאוטית לחלוטין של נקודת התפישה. במצב זה הגוף נכנס לשיתוק מלא, כדי שלא נפגע בעצמנו. ה"אני" נעלם בממלכת השגעון; התפישה שלנו הופכת להיות בלתי-מוגבלת, אך ללא "אני" היכול לכוון אותה ולעשות בה שימוש. מצב זה מכונה "שינה". * ה"אני" שלנו אף הוא איננו אלא אחד ממאפייני מיקומה הנוכחי של נקודת התפישה שלנו. כל שינוי במיקומה של נקודת התפישה עשוי לשנות את ה"אני". ויתכן שיהיו מקומות שבהם לא יהיה כלל "אני" כלשהו. * ההבנה החשובה ביותר: נקודת התפישה שלנו בשניה זו נמצאת במקומה ה"רגיל", המקובע, ממנו היא תשתחרר בתוך פחות מיממה (כשנלך לישון) ותעבור לתנועה כאוטית, עד שהיא שוב תחזור למקום הרגיל שלה ותתקבע - ואנחנו "נתעורר". * קיימים שני מצבים או תרגילים או כיוונים עיקריים לשיפור השליטה שלנו בנקודת התפישה: 1. מתוך העמדה הרגילה שלה (המקובעת) 2. מתוך העמדה המשתוללת שלה (כלומר, בעת השינה) תרגילים הקשורים למצב 1 מאפשרים לנו, בהדרגה, להגמיש את מיקומה המקובע של נקודת התפישה שלנו ביומיום. אנחנו נעשים גמישים יותר, זורמים יותר, נזילים יותר. דברים שהיו מבחינתנו "עובדה מוצקה" (כגון האופי שלנו, הכשרונות שלנו, הרגשות שלנו, התכונות שלנו וכולי) הופכים להיות נזילים וניתנים לשינוי באמצעות כוח רצוננו או משאלותינו. תרגילים הקשורים למצב 2 מאפשרים לנו, בהדרגה, לקבע את מיקומה הכאוטי של נקודת התפישה שלנו בשינה. אנחנו מאפשרים לה לנוע אל תוך תחום השינה - ואז עוצרים אותה בפתאומיות באחת הנקודות שאליה היא הגיעה. מאותו רגע אנחנו מתחילים לתפוס ברציפות באותה נקודה ויכולים לנצל את המצב המיוחד לצורך השגתם של דברים הנשגבים מבינתנו. המשך יבוא!!! אם יש שאלות עד כאן - בבקשה.......... באהבה, בן
