כן כן כן
תסלחי לי שאני קצת מתלהב. שנים אני מנסה למכור לכל הגולשים בפורומי האוכל את הפטנט המטורף הזה, שגורם לפיצה להיות אמיתית. שנים שאנשים מתקשים להבין, מה לבני שמוט? מעל התבנית, מתחת לתבנית. אז תקשיבי טוב, זה מאוד קל, מאוד פשוט ומביא תוצאות מצוינות (לפיצה, ולשאר המאפים - לחם, פיתות וכו`). פותחים דפי זהב ומחפשים תחת הערך לבני שמוט. מצלצלים לחנות ומוודאים כתובת. מגיעים אל החנות עם תבנית סטנדרטית של התנור (עדיף תבנית ישנה) ומישהו חזק (הסבר יגיע בסוף). מבקשים מהמוכר שיתן לנו לבני שמוט שטוחות. (בערך 3 ס``מ). מרצפים את כל התבנית בלבנים. *** הלבים די כבדות, אז צריך מישהו די חזק כדי שיסחוב את הלבנים עד האוטו. בבית מכינים את המתכון, ושעה וחצי לפני האפיה, מדליקים את התנור על החום הגבוה ביותר. מרצפים את התבנית עם הלבנים - הלבנים צריכות להיות צמודות, כדי שלא יהיו חריצים, והבצק לא יפול לתוכן. מכניסים את התבנית לתנור. אחרי שעה וחצי התנור צריך להיות חם מאוד. התהליך הזה מתרחש בשל תכונה נפלאה של הלבנים - אגירת חום. הלבנים פשוט אוגרות את החום ושומרות אותו בתוכן. כך שכשמניכים את הפיצה על הלבנים, מרוב חום, הבצק מקבל מכת חום והופך להיות פריך וקריספי, כמו בפיצריות. הבעיה מתחילה בשלב הכנסת הפיצה לתנור. אסור! להוציא את התבנית מהתנור לצורך הכנסת הפיצה. מה עושים? פשוט מאוד. קונים מטקה. כן, מטקה של ים. מקמחים אותה היטב, מרדדים את הבצק ומניכים אותו על המטקה, במהירות מוסיפים את הרוטב ואת הגבינה, ואח``כ מחליקים את הפיצה מהמטקה לתבנית. יש לעשות את זה בתנועות ניעור עדינות, תוך כדי משיכת המטקה אחורנית. אין צורך לאפות את הבצק לפני ששמים עליו רוטב, ומומלץ להכין את הפיצה דקה (סטייל ביג-מאמא). זה גם הרבה יותר דיאטטי, גם הרבה יותר טעים וגם פחות מכביד, ואפשר לאכול כמה פיצות עם כמה תוספות וכמה סוגי גבינות. דרך אגב, את צריכה גם מתכון?
