לבנון 2006 - הגדרת יעדים
100 רקטות ו-2 הרוגים ביום בישראל, פי עשרה מכך בלבנון, שם חמישית מהתושבים הפכו לפליטים, שימצאו חצי ממדינתם הרוסה לכשיחזרו לבתיהם. ערב השבוע השלישי למבצע, זהו זמן לנסות ולהבין עד כמה, אם בכלל, ישראל קרובה ליעדיה ולהגדיר מה ייחשב ככישלון ומה כהצלחה. מעת לעת לאורך הלחימה מגדירה הממשלה יעדים שונים. בסקירה להלן ייבדקו שישה יעדים מרכזיים, המהווים שישה מעגלים שונים של פעילות, בכדי לבדוק בצורה פרטנית את התקדמותה של ישראל הסכסוך הנוכחי. החטופים שני חיילי צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, אשר חטיפתם היוותה את העילה המרכזית להסלמה, מוחזקים נכון לעכשיו במקום לא ידוע, אולם קיימת ודאות קרובה שהם עדיין בתוך תחומי לבנון. הודעת שר החוץ הלבנוני ביום ה-23.7 על כך ששניהם מצויים במצב בריאותי טוב גרמה לא רק לאנחת רווחה בקרב משפחותיהם, אלא אף פתחה אופציה חדשה שלא עמדה על הפרק קודם לכן. מדיניותם של ראש הממשלה ושר הביטחון באשר לסוגיית החיילים החטופים – כולל גלעד שליט שנחטף לעזה - קבעה מההתחלה כי לא נושאים ונותנים עם המחבלים וכי על החיילים להיות משוחררים ללא תנאי, אחרת תפעל ישראל בכוח לשחרורם. אולם הצהרתו של שר החוץ הלבנוני מבשרת כי עניין הטיפול בסוגיה עובר לידי ממשלת לבנון ובכך מאפשר לממשלת ישראל חבל, אם תרצה, בכדי לרדת מהדרישות ההתחלתיות. ניתן גם להסיק כי החיזבאללה עצמו מוותר על השליטה המוחלטת על שני קלפי המיקוח בכדי לנסות ולהציל משהו מהמצב- באם תצא לפועל עסקת האסירים, הרי שהחיזבאללה עדיין עמד בדיבורו. בנוסף, עסקה שכזו תקדם את הסיכויים להפסקת אש, עניין שהחיזבאללה יכול למנף לטובתו, הן מבחינה הסברתית והן מבחינה אופרטיבית של התארגנות מחדש. ההסתברות לכך שישראל תשחרר את השניים במבצע צבאי קלושה ביותר, אך כמובן תלויה בפריסת כוחות צה"ל בכל רגע נתון ובמודיעין, שבינתיים לא מספק את כל התמונה בלבנון. השבת ההרתעה זו לא הייתה המטרה המוצהרת של ממשלת ישראל, אולם פעולותיה של הממשלה היו לא מעט בכדי להוכיח כי ישראל אינה מפחדת מעימות צבאי באם ייכפה עליה וכי היא יודעת להשיב מלחמה שערה. נכון לעכשיו, ניתן לומר כי ההרתעה הוחזרה במידה רבה מאוד לישראל. כל מי שמלין על כך שההרתעה עודנה רעועה לאור הירי הבלתי נפסק של הטילים ולאור הקרבות הקשים בגזרת אביבים, מתעלם ככל הנראה מהתמונה הכוללת- גם אם מחר מסתיימת הלחימה, מוכרזת הפסקת אש, ישראל נסוגה ומבוצעת עסקת שבויים, תושבי לבנון יצטרכו להקדיש את כל מרצם בשנים הקרובות בכדי לשקם פעם נוספת את המדינה שלהם. ההרתעה הפעם ברורה יותר- תושבי לבנון מבינים את המחיר שישלמו על סיבוב נוסף וכעת, בהיעדר מטוסים ישראלים מעל לראשם, יוכלו לעשות את שיקוליהם מחדש. למרות הדברים, ברור כי אם ישראל תשקע בבוץ הלבנוני או שתספוג אבדות קשות ביותר בעורף, ייבחן הדבר מחדש. אחת המשימות החשובות אם כן, הן לדרג הצבאי והן לדרג המדיני, היא לוודא כי ישראל עומדת במשימותיה במהירות, מחזירה את השקט לגבולותיה ואת שגרת החיים לאזרחיה. לכתבה המלאה
100 רקטות ו-2 הרוגים ביום בישראל, פי עשרה מכך בלבנון, שם חמישית מהתושבים הפכו לפליטים, שימצאו חצי ממדינתם הרוסה לכשיחזרו לבתיהם. ערב השבוע השלישי למבצע, זהו זמן לנסות ולהבין עד כמה, אם בכלל, ישראל קרובה ליעדיה ולהגדיר מה ייחשב ככישלון ומה כהצלחה. מעת לעת לאורך הלחימה מגדירה הממשלה יעדים שונים. בסקירה להלן ייבדקו שישה יעדים מרכזיים, המהווים שישה מעגלים שונים של פעילות, בכדי לבדוק בצורה פרטנית את התקדמותה של ישראל הסכסוך הנוכחי. החטופים שני חיילי צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, אשר חטיפתם היוותה את העילה המרכזית להסלמה, מוחזקים נכון לעכשיו במקום לא ידוע, אולם קיימת ודאות קרובה שהם עדיין בתוך תחומי לבנון. הודעת שר החוץ הלבנוני ביום ה-23.7 על כך ששניהם מצויים במצב בריאותי טוב גרמה לא רק לאנחת רווחה בקרב משפחותיהם, אלא אף פתחה אופציה חדשה שלא עמדה על הפרק קודם לכן. מדיניותם של ראש הממשלה ושר הביטחון באשר לסוגיית החיילים החטופים – כולל גלעד שליט שנחטף לעזה - קבעה מההתחלה כי לא נושאים ונותנים עם המחבלים וכי על החיילים להיות משוחררים ללא תנאי, אחרת תפעל ישראל בכוח לשחרורם. אולם הצהרתו של שר החוץ הלבנוני מבשרת כי עניין הטיפול בסוגיה עובר לידי ממשלת לבנון ובכך מאפשר לממשלת ישראל חבל, אם תרצה, בכדי לרדת מהדרישות ההתחלתיות. ניתן גם להסיק כי החיזבאללה עצמו מוותר על השליטה המוחלטת על שני קלפי המיקוח בכדי לנסות ולהציל משהו מהמצב- באם תצא לפועל עסקת האסירים, הרי שהחיזבאללה עדיין עמד בדיבורו. בנוסף, עסקה שכזו תקדם את הסיכויים להפסקת אש, עניין שהחיזבאללה יכול למנף לטובתו, הן מבחינה הסברתית והן מבחינה אופרטיבית של התארגנות מחדש. ההסתברות לכך שישראל תשחרר את השניים במבצע צבאי קלושה ביותר, אך כמובן תלויה בפריסת כוחות צה"ל בכל רגע נתון ובמודיעין, שבינתיים לא מספק את כל התמונה בלבנון. השבת ההרתעה זו לא הייתה המטרה המוצהרת של ממשלת ישראל, אולם פעולותיה של הממשלה היו לא מעט בכדי להוכיח כי ישראל אינה מפחדת מעימות צבאי באם ייכפה עליה וכי היא יודעת להשיב מלחמה שערה. נכון לעכשיו, ניתן לומר כי ההרתעה הוחזרה במידה רבה מאוד לישראל. כל מי שמלין על כך שההרתעה עודנה רעועה לאור הירי הבלתי נפסק של הטילים ולאור הקרבות הקשים בגזרת אביבים, מתעלם ככל הנראה מהתמונה הכוללת- גם אם מחר מסתיימת הלחימה, מוכרזת הפסקת אש, ישראל נסוגה ומבוצעת עסקת שבויים, תושבי לבנון יצטרכו להקדיש את כל מרצם בשנים הקרובות בכדי לשקם פעם נוספת את המדינה שלהם. ההרתעה הפעם ברורה יותר- תושבי לבנון מבינים את המחיר שישלמו על סיבוב נוסף וכעת, בהיעדר מטוסים ישראלים מעל לראשם, יוכלו לעשות את שיקוליהם מחדש. למרות הדברים, ברור כי אם ישראל תשקע בבוץ הלבנוני או שתספוג אבדות קשות ביותר בעורף, ייבחן הדבר מחדש. אחת המשימות החשובות אם כן, הן לדרג הצבאי והן לדרג המדיני, היא לוודא כי ישראל עומדת במשימותיה במהירות, מחזירה את השקט לגבולותיה ואת שגרת החיים לאזרחיה. לכתבה המלאה