לבני שאיננו
שחר מוקדם ואני יושבת ליד קברך רואה את הפרחים הצהובים פרחי השמש . נפתחים אט אט אל בוקר של חג במקום עיניך . הנמלים העמלניות מטיילות על קברך הן התחילו במטלות היום במקום רגליך . השיחים הירוקים ששתלתי משתרגים ביופם . ענפים הם שולחים במקום ידיך . רק פרחי השושנה האדומים נושרים אט אט הן דמעות הדם הנוטפות כול העת מליבי . מתוך יגוני . אמא לדורון ילד סערה שלי . חלה לפתע בלוקמיה ונעלם .
שחר מוקדם ואני יושבת ליד קברך רואה את הפרחים הצהובים פרחי השמש . נפתחים אט אט אל בוקר של חג במקום עיניך . הנמלים העמלניות מטיילות על קברך הן התחילו במטלות היום במקום רגליך . השיחים הירוקים ששתלתי משתרגים ביופם . ענפים הם שולחים במקום ידיך . רק פרחי השושנה האדומים נושרים אט אט הן דמעות הדם הנוטפות כול העת מליבי . מתוך יגוני . אמא לדורון ילד סערה שלי . חלה לפתע בלוקמיה ונעלם .