בiדהי שiלה
New member
לבקשת ברי המשך..
מנהיג שושלת הידו,המלך שורסנה, משל בארץ מתהורא (מחוז מתהורא של היום) כמו גם במחוז שוורסנה. ממשלו האדיר את העיר מתהורא והפך אותה לבירת מלכי הידו כולם. אלה שקיבלו אותה כבירה גם בגלל שהיו כולם מלכים צדיקים ידעו כי ממש כמו דואקרקא, גם היא הינה מקום משכנו הנצחי של שרי קרישנה. פעם אחת מיד אחרי נישואיו לדוקי, עלה וסודוה, בנו של שורסנה, עם אשתו על מרכבה ועמד לצאת לעבר ביתו. דוקה, אבי הכלה, נידב ברוב אהבתו לבת נדוניה רבה, ובה מאות מרכבות מעוטרות כליל בזהב. קמסה(די כבר עם השמות האלה),בנו של אוגרסנה(אוףףף!!!), אחז אז במושכות המרכבה, כדי לשמח את אחותו דוקי.(בספר זה מנוקד...)בתרבות הוודית נהוג שאחיה של הנערה הנישאת מביא אותה עם בעלה לביתם. זאת כדי להקל על כאב פרידתה ממשפחת אביה. בשעה שהחתן והכלה עברו עם מרכבתם,כלי זמר הנעימו בנגינתם לכבוד המאורע המבורך. נשמעו בסך תקיעות קונכיות ושופרים והלמות תופים ותופי דוד. התהלוכה התנהלה בנעימים וקמסה נהג במרכבה. אולם לפתע פתאום נשמעה בת קול פלאים משמים, פונה במיוחד אל קמסה : "קמסה ,טיפש שכמותך! אתה נוהג במרכבת אחותך וגיסך ואינך יודע שבנה השמיני של האחות הזאת יהרוג אותך". קמסה היה בנו של אוגרסנה משושלת הבהוג´ה. ונאמר עליו שלא היה רשע כמותו בכל מלכי הבהוג´ה. מיד למשמע הנבואה השמימית, הוא תפס בשערה של דוקי, והניף את חרבו להרוג אותה. וסודוה, נרעש מהתנהגותו, ניסה אז לפייס את גיסו האכזר וחסר הבושה במילות הגיון ודעת. הוא אמר : "קמסה גיסי היקר, בכל מלכי הבהוג´ה אתה המהולל ביותר, גם ידוע אתה כגדול הלוחמים ומלך אמיץ לב. כיצד נמלאת כעס שכזה עד כדי נכון להרוג אשה, את אחותך שלך, ברגע המבורך של נישואיה? מדוע אתה מפחד כ"כ מן המוות? המוות כבר נולד עם לידתך, שהרי מרגע לידתך התחלת כבר למות. אם הנך למשל בן 25, הרי שמת כבר 25 שנה. אתה מת בכל רגע בכל שניה; מדוע איפוא, לחשוש כ"כ מהמוות? המוות הסופי הינו בלתי נמנע. אפשר שתמות היום, ואפשר שבעוד מאה שנה; אולם לא תוכל להתחמק מהמוות. מדוע איפוא, לפחד כ"כ? מוות פירושו למעשה, כיליון הגוף הנוכחי. אלא שעם זה חדל לתפקד ומתערב בחמשת יסודות הטבע החומרי, ישות החיים שבגוף עוטה גוף אחר, בהתאם למעשיה העכשוויים ולתגובות להם. זה דומה לאדם שצועד ברחוב; הוא שולח רגלו ומציבה על הקרקע, ורק אז מרים רגלו השניה. בדרך זה עוברת הנשמה מגוף לגוף. ראה כיצד נזהרת התולעת בעוברה מענף לענף! כמותה, גם ישות החיים עוקרת מגופה רק אחרי שההשגחה העליונה קבעה את גופה הבא. כל עוד מונית ישות החיים לעולם החומרי, היא ממשיכה ועוברת מגוף לגוף. חוקי הטבע קובעים את גופה הבא בהתאם למעשיה בחיים אלה ולתגובות להם". גוף זה כמוהו כאחד הגופים שאנו רואים בחלום. בשעה שאנו ישנים אנו יוצרים בחלומותינו גופים רבים בכוח הדימיון. ראינו זהב, ראינו גם הר, והנה בחלום אלה מצטרפים יחדיו ויוצרים הר של זהב. לעתים בחלום, אנחנו מצויים בגוף שמעופף בשמים, ושוכחים אאז כליל את גופנו הזה. באופן דומה גם גוף זה ישתנה. בעודך בגוף אחד, אתה שוכח את גופך הקודם. בחלום אפשר שנתקשר לגופים שונים ומשונים, אולם כאשר אנו מתעוררים אנו שוכחים אותם כולם. כל הגופים החומריים הללו, אף שכרגע איננו זוכרים את גופינו הקודמים, הנך בסה"כ יציר הפעלויותיה של המחשבה". לילה טוב....
מנהיג שושלת הידו,המלך שורסנה, משל בארץ מתהורא (מחוז מתהורא של היום) כמו גם במחוז שוורסנה. ממשלו האדיר את העיר מתהורא והפך אותה לבירת מלכי הידו כולם. אלה שקיבלו אותה כבירה גם בגלל שהיו כולם מלכים צדיקים ידעו כי ממש כמו דואקרקא, גם היא הינה מקום משכנו הנצחי של שרי קרישנה. פעם אחת מיד אחרי נישואיו לדוקי, עלה וסודוה, בנו של שורסנה, עם אשתו על מרכבה ועמד לצאת לעבר ביתו. דוקה, אבי הכלה, נידב ברוב אהבתו לבת נדוניה רבה, ובה מאות מרכבות מעוטרות כליל בזהב. קמסה(די כבר עם השמות האלה),בנו של אוגרסנה(אוףףף!!!), אחז אז במושכות המרכבה, כדי לשמח את אחותו דוקי.(בספר זה מנוקד...)בתרבות הוודית נהוג שאחיה של הנערה הנישאת מביא אותה עם בעלה לביתם. זאת כדי להקל על כאב פרידתה ממשפחת אביה. בשעה שהחתן והכלה עברו עם מרכבתם,כלי זמר הנעימו בנגינתם לכבוד המאורע המבורך. נשמעו בסך תקיעות קונכיות ושופרים והלמות תופים ותופי דוד. התהלוכה התנהלה בנעימים וקמסה נהג במרכבה. אולם לפתע פתאום נשמעה בת קול פלאים משמים, פונה במיוחד אל קמסה : "קמסה ,טיפש שכמותך! אתה נוהג במרכבת אחותך וגיסך ואינך יודע שבנה השמיני של האחות הזאת יהרוג אותך". קמסה היה בנו של אוגרסנה משושלת הבהוג´ה. ונאמר עליו שלא היה רשע כמותו בכל מלכי הבהוג´ה. מיד למשמע הנבואה השמימית, הוא תפס בשערה של דוקי, והניף את חרבו להרוג אותה. וסודוה, נרעש מהתנהגותו, ניסה אז לפייס את גיסו האכזר וחסר הבושה במילות הגיון ודעת. הוא אמר : "קמסה גיסי היקר, בכל מלכי הבהוג´ה אתה המהולל ביותר, גם ידוע אתה כגדול הלוחמים ומלך אמיץ לב. כיצד נמלאת כעס שכזה עד כדי נכון להרוג אשה, את אחותך שלך, ברגע המבורך של נישואיה? מדוע אתה מפחד כ"כ מן המוות? המוות כבר נולד עם לידתך, שהרי מרגע לידתך התחלת כבר למות. אם הנך למשל בן 25, הרי שמת כבר 25 שנה. אתה מת בכל רגע בכל שניה; מדוע איפוא, לחשוש כ"כ מהמוות? המוות הסופי הינו בלתי נמנע. אפשר שתמות היום, ואפשר שבעוד מאה שנה; אולם לא תוכל להתחמק מהמוות. מדוע איפוא, לפחד כ"כ? מוות פירושו למעשה, כיליון הגוף הנוכחי. אלא שעם זה חדל לתפקד ומתערב בחמשת יסודות הטבע החומרי, ישות החיים שבגוף עוטה גוף אחר, בהתאם למעשיה העכשוויים ולתגובות להם. זה דומה לאדם שצועד ברחוב; הוא שולח רגלו ומציבה על הקרקע, ורק אז מרים רגלו השניה. בדרך זה עוברת הנשמה מגוף לגוף. ראה כיצד נזהרת התולעת בעוברה מענף לענף! כמותה, גם ישות החיים עוקרת מגופה רק אחרי שההשגחה העליונה קבעה את גופה הבא. כל עוד מונית ישות החיים לעולם החומרי, היא ממשיכה ועוברת מגוף לגוף. חוקי הטבע קובעים את גופה הבא בהתאם למעשיה בחיים אלה ולתגובות להם". גוף זה כמוהו כאחד הגופים שאנו רואים בחלום. בשעה שאנו ישנים אנו יוצרים בחלומותינו גופים רבים בכוח הדימיון. ראינו זהב, ראינו גם הר, והנה בחלום אלה מצטרפים יחדיו ויוצרים הר של זהב. לעתים בחלום, אנחנו מצויים בגוף שמעופף בשמים, ושוכחים אאז כליל את גופנו הזה. באופן דומה גם גוף זה ישתנה. בעודך בגוף אחד, אתה שוכח את גופך הקודם. בחלום אפשר שנתקשר לגופים שונים ומשונים, אולם כאשר אנו מתעוררים אנו שוכחים אותם כולם. כל הגופים החומריים הללו, אף שכרגע איננו זוכרים את גופינו הקודמים, הנך בסה"כ יציר הפעלויותיה של המחשבה". לילה טוב....
