לבשל משבר

[עיין ערך]

לבשל משבר

אני מאוד נהנית מהפורום- הוא מאוד עזר לי בתקופה שהתחלתי בעבודתי הנוכחית- וכעת אני מבקשת להוועץ שוב- אמיר יקר, קראתי את דבריך אודות בישול משבר. אני מרגישה שבזמן האחרון התחלתי בכוח ליצור התנגשויות עם מעסיקיי והעובדים אתי- באיזה שהוא מקום הנחתי שזה בגלל שיש בי כעס על המקום ורצון לעזוב אך גם פחד לעזוב אותו בעצמי ורצון שזה יבוא מהמעסיק. בכל זאת- בימים האחרונים חל שינוי. הגעתי למסקנה שעל מנת להיאר במקום העבודה הנוכחי עלי להיות כמו שמצפים ממני ולא להביא את עצמי במאת האחוזים כמו שהייתי רוצה. להיות מה שצריכים בעבודה ולא להיות אני. כעת אני מבולבלת. אולי מסקנה זו היא מסוכנת ? איך אני יודעת אם להישמע לאינטואיציה שלי שאומרת לי לעזוב או ל"הגיון" שאומר שאוכל להישאר ולא לסבול אם אשנה את שאיפותי- האם להשאר ולתפקד כפועל מכני? האם לעזוב ולשאוף למצוא מקום אחר? האם להישמע לפחד האומר שבמקום אחר איש לא מבטיח שלא אתקל בקשיים אלה? עלי לציין שזוהי עבודה יצירתית שהביטוי האישי הוא מאוד חשוב. תודה מראש

 

[אמירדרור]

למה להקשיב

תהליך הלמידה שלנו לעצמנו הוא קסם שאין לו נוסחה. עם כל הרצון לעזור לך ולהציג דרך סדורה להתמודדות עם הדילמה, אין מודל, אין שלבים חד משמעיים - יש תהליך אישי - ייחודי. תהליך למידה שלפעמים יש בו רגע של הבזק, תובנה שפתאום מגיחה ומאירה את המשך הדרך, ופעמים רבות אנו הולכים יחפים בשבילי חצץ של אבנים חדות שגורמות לנו סבל. הדרך היא למידת כלים. מוכנות לסמוך יותר ויותר על ההקשבה ולדעת, שגם במחיר של שגיאות, היכולת לסמוך הולכת ומתפתחת. אם בחרת בדרך של מימוש היכולות הייחודיות שלך כנראה שההקשבה הזאת, שלך לעצמך, היא המסע שלך. שבוע מוצלח אמיר דרור