לגאיה-ולמעשה לכל מען דבעי
גאיה היקרה. הרבה זמן ואולי בכלל נמנעתי מלהשתתף בפורום בכל מה שנוגע לירידות או עליות כאלו ואחרות בכל מה שנוגע לזאב אחינו "בדם ובנפש" אני מטופל אצל פרופסור שקרוב לוודאי שלא שמעתם עליו היות והוא "בשוק" רק 4 שנים. שמו אסף קימל.התפישה שלו ודרכי הטיפול שלו קצת שונות ולא בהכרח יכולות להיות מקובלות על כולם ולכן רק אני מתייעץ איתו. בכל אופן כשסיפרתי לו עלייך ועל השינוי שחל במצבך. שאל אותי הפרופסור אם אני יודע על שינויים שחלו אצלך באחרונה סיפרתי לו שעד כמה שאני יודע את עדיין באותו מקום עבודה.באותו בית.ובכלל עד כמה שאני יודע בחיים האישיים לא היה שינוי גדול (ואולי אני לא יודע...) "מה לגבי תופעות שונות שחלו אם חלו אצלך בתקופה האחרונה" שאל עניתי וסיפרתי לו על הנקודות האדומות שסיפרת לנו עליהן ושכרגע זה כמעט ונעלם. לבסוף לאחר מחשבה ענה הפרופסור כי יתכן.ואני חוזר שוב יתכן כי אחד מהתכשירים שהשתמשת הוא הגורם לשינוי שחל במצבך. לא אני ולא הפרופסור שלי יודעים הרבה על הלופוס.אבל לאחר רומן קצר שקרוב לוודאי שימשך עוד כמה שנים בנינו לעצמנו פילוסופיה משלנו. החוק הראשון של הפילוסופיה אומר כך: אתה ורק אתה יודע מה טוב בשבילך כשגרתי בשדות.היה יותר מחכם אחד שאמר לי "הכלב לא טוב בשבילך.הוא יכול להביא קרציות ופרעושים ואולי חלק מהשינויים הפנימיים שתעבור יהיו מבלי שתדע כתוצאה מהשערות שלו..." הקשבתי וחשבתי.היו לפני שתי ברירות.הראשונה-לסלק אותו.השנייה לנסות ולהיווכח אם אכן כך.בחרתי בשנייה עם ידיעה על "הסיכון" הכרוך בכך.ואני מאושר על כך כמו כל אחד אחר כאן בפורום (כולל אותך) שמחזיק כלב/כלבה. גם לי היו לא מזמן נקודות אדומות.וכמו שהן באו כך הן הלכו. השאלה המתבקשת היא למה לא הלכתי לרופא כמובן. ובכן זה כבר נוגע בחוק השני. הרופא הוא לא אלוהים צר לי על דברי הכפירה אשר לא ינעמו לחלק מן החברים אבל. לאחר כמה שנים שבהם ראיתי ונפגשתי עם ראומטולוגים שונים.דרך הקופת חולים ובדרך פרטית גיבשתי הבנה כזאת: הרופא הוא אדם מקצועי בכל הנוגע לבעייה הרפואית באופן תאורטי אך כאשר הדבר בא לידי ביטוי באופן המעשי ישנה בעייה אצלנו בלופוס. אצלנו לא מדובר בעוד שפעת או כאב בטן או ראש שמייד הרופא על סמך מה שלמד מתקין מירשם והכל מסתדר (בדרך כלל) אצלנו קיים מה שנקרא: רב הניסתר על הגלוי. הרופאים שלנו לצערי אך בכורח המציאות אינם עוסקים רק בלופוס כי אם בשורה של מחלות בעלי סממנים/סימטומים שונים אשר משתיכים ל "משפחה" אחת.המשפחה הראומטולוגית. כמו כן המציאות היומיומית איננה מאפשרת להם לשבת כל היום ולהקדיש את עצמם רק ללופוס. והדבר האחרון הוא
גאיה היקרה. הרבה זמן ואולי בכלל נמנעתי מלהשתתף בפורום בכל מה שנוגע לירידות או עליות כאלו ואחרות בכל מה שנוגע לזאב אחינו "בדם ובנפש" אני מטופל אצל פרופסור שקרוב לוודאי שלא שמעתם עליו היות והוא "בשוק" רק 4 שנים. שמו אסף קימל.התפישה שלו ודרכי הטיפול שלו קצת שונות ולא בהכרח יכולות להיות מקובלות על כולם ולכן רק אני מתייעץ איתו. בכל אופן כשסיפרתי לו עלייך ועל השינוי שחל במצבך. שאל אותי הפרופסור אם אני יודע על שינויים שחלו אצלך באחרונה סיפרתי לו שעד כמה שאני יודע את עדיין באותו מקום עבודה.באותו בית.ובכלל עד כמה שאני יודע בחיים האישיים לא היה שינוי גדול (ואולי אני לא יודע...) "מה לגבי תופעות שונות שחלו אם חלו אצלך בתקופה האחרונה" שאל עניתי וסיפרתי לו על הנקודות האדומות שסיפרת לנו עליהן ושכרגע זה כמעט ונעלם. לבסוף לאחר מחשבה ענה הפרופסור כי יתכן.ואני חוזר שוב יתכן כי אחד מהתכשירים שהשתמשת הוא הגורם לשינוי שחל במצבך. לא אני ולא הפרופסור שלי יודעים הרבה על הלופוס.אבל לאחר רומן קצר שקרוב לוודאי שימשך עוד כמה שנים בנינו לעצמנו פילוסופיה משלנו. החוק הראשון של הפילוסופיה אומר כך: אתה ורק אתה יודע מה טוב בשבילך כשגרתי בשדות.היה יותר מחכם אחד שאמר לי "הכלב לא טוב בשבילך.הוא יכול להביא קרציות ופרעושים ואולי חלק מהשינויים הפנימיים שתעבור יהיו מבלי שתדע כתוצאה מהשערות שלו..." הקשבתי וחשבתי.היו לפני שתי ברירות.הראשונה-לסלק אותו.השנייה לנסות ולהיווכח אם אכן כך.בחרתי בשנייה עם ידיעה על "הסיכון" הכרוך בכך.ואני מאושר על כך כמו כל אחד אחר כאן בפורום (כולל אותך) שמחזיק כלב/כלבה. גם לי היו לא מזמן נקודות אדומות.וכמו שהן באו כך הן הלכו. השאלה המתבקשת היא למה לא הלכתי לרופא כמובן. ובכן זה כבר נוגע בחוק השני. הרופא הוא לא אלוהים צר לי על דברי הכפירה אשר לא ינעמו לחלק מן החברים אבל. לאחר כמה שנים שבהם ראיתי ונפגשתי עם ראומטולוגים שונים.דרך הקופת חולים ובדרך פרטית גיבשתי הבנה כזאת: הרופא הוא אדם מקצועי בכל הנוגע לבעייה הרפואית באופן תאורטי אך כאשר הדבר בא לידי ביטוי באופן המעשי ישנה בעייה אצלנו בלופוס. אצלנו לא מדובר בעוד שפעת או כאב בטן או ראש שמייד הרופא על סמך מה שלמד מתקין מירשם והכל מסתדר (בדרך כלל) אצלנו קיים מה שנקרא: רב הניסתר על הגלוי. הרופאים שלנו לצערי אך בכורח המציאות אינם עוסקים רק בלופוס כי אם בשורה של מחלות בעלי סממנים/סימטומים שונים אשר משתיכים ל "משפחה" אחת.המשפחה הראומטולוגית. כמו כן המציאות היומיומית איננה מאפשרת להם לשבת כל היום ולהקדיש את עצמם רק ללופוס. והדבר האחרון הוא
