היפנוזת במה
היפנוזת במה שונה לחלוטין מהיפנוזה בטיפול. כל היפנוזה היא בהגדרה הפנוזה עצמית, גם כשיש מטפל או מהפטנט שכן אם המהופנט לא מעוניין להתהפנט ולא ישתף פעולה הוא לא יתהפנט בכלל. כדי שהפנוזת במה תעבוד יש צורך ב: א. מהופנט שהוא אדם יחסית מוחצן או שרוצה להיות מוחצן אבל מתבייש ב. אדם שרוצה להופיע ולהשטתות לפני המופע מהפנט הבמה עושה 3 טסטים עם הקהל. לדוגמה בדרמטיות מוחלטת המהפנט מבקש מהאנשים להצמיד את הידים אחת לשניה ואומר שהוא יספור מ 10 ל 1 וכשיגיע ל 1 אנשים יגלו שהם לא יכולים להפריד את הידים בכלל. אלו שמצליחים להפריד, מתישבים אלו שלא מצליחים להפריד נשארים לעמוד ואז יש טסט שני, שאני לא זוכר אותו כ"כ ונשארים מעט אנשים ואז בטסט השלישי הוא אומר להם שהם יתחילו לרעוד עם הספירה שלו. והוא בוחר באנשים שרועדים הכי הכי חזק. בכל טסט יורדים הרבה אנשים, וכאשר מגיעים לטסט השלישי נשארים רק כבין 5 ל 10 איש. וכך הוא מקבל קבוצה קטנה של אנשים אשר מאוד מאוד רוצים להופיע על הבמה, להשטתות ("זה לא אני, אני הייתי תחת היפנוזה, זה הוא אשם - אפקט השיכרות מהפידבק הסביבתי ולא מכוס הבירה היחידה) ומאוד אקסהביציוניסטי. ואז עימם הוא עובד. לכן מה שרואים בהיפנוזת במה עושה עוול למקצוע ההיפנוטראפיה בעולם כי אנשים חושבים ש "אני אהיה תחת שליטטו של המהפנט" "אני אעשה את כל מה שהוא יאמר לי ואני לא אוכל להתנגד" ועוד כהנה וכהנה אמונות שווא. מה גם שתעשיית הקולנוע לא עזרה במיוחד עם כל הסרטים המצוצים מהאצבע בנושא. רוח מדבר
