לגבי השפעת סכר אסואן - הבהרה

[ערן לוי 001]

לגבי השפעת סכר אסואן - הבהרה

אורי בץ התכוון במאמר שלו שסכר אסואן מצמצם מאוד את כמות המים "הטרופיים" החמים אשר מגיעים אל ים תיכון, ומאז הקמתו ובמשך 30 השנים האחרונות פחות מים חמים נמהלים עם מי ים תיכון ולכן ככל שמתרחקים מהדלתא של הנילוס לכיוון חופי דרום טורקיה הרי שהמים נעשים יותר קרים בהשוואה למים בפינה הדרומית מזרחית של ים תיכון (מהדלתא עד ת"א). כלומר בצפון מזרח הים התיכון חלה התקררות של SST (טמפ´ פני הים) ואז גדל הגרדיינט התרמלי בין פני המים בצפון מזרח ים תיכון לבין דרום מזרח ים תיכון ולכן מרכזם של שקעים ברומטריים ומסלולם הדרים ב25 השנים האחרונות והתוצאה בגדול יותר גשם למישור החוף הדרומי, השפלה ומרכז הארץ וצפון הנגב והפחתה מסוימת בכמות הגשם בצפון . הבהרה זו היא כדי "ליישב" את הסתירה לכאורה שהועלתה לפני כמה ימים ע"י עידן סופר - איך טמפ´ המים נעשתה חמה יותר למרות עצירת המים החמים. אז כאמר - לא ממש חלה התחממות בדרום אלא דומיננטית יותר ההתקררות של פני המים בצפון מזרח ים תיכון והגדלת גרדיינט תרמלי בין צפון לדרום והתרכזות אנרגייה תרמלית רבה יותר בדרום מזרח ים תיכון

 

[א ס ף ב]

זה פחות או יותר מה שחשבתי

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/sp/Viewmsg.asp?id=442&msgid=7235379

 

[ערן לוי 001]

בהחלט אחי

 

[בועז ד]

אין כלל השפעה על הגשמים-מאמר../images/Emo62.gif

לחברים שלום: אין שום קשר בין סכר אסוואן לגשמים בישראל הסבר מפורט ניתן במאמר הבא בועז

 

[ערן לוי 001]

בדקת 30 שנה כמו שבץ בדק? אל תקשקש

 

[א ס ף ב]

לתשומת ליבך בועז

- הסיכום שלך מלא תיאוריות והשערות שאינן מבוססות כלל (שוב אתה חוזר על אפקט החממה כמנטרה). - הדוגמאות הניתנות בו הינן מיקריות לחלוטין ואינן מספיקות לשמש כסטיסטיקה (שנה אחת לא יכולה לייצג מגמה). - שלא לדבר על מלא בשגיאות כתיב ("כמויות הגשם הם" ?! או "יחלק" במקום אחלק). לגבי אמיתות הנתונים, לא בדקתי אבל גם אם נניח ודייקת עדיין אין להשוות מחקר מדעי לסיכום שלך שהוא לכל היותר מספר השגות לא מאורגנות במיוחד. מקווה שתקח את הערותי כהצעות לשיפור בעתיד.

 

[idansof]

זה נשמע הגיוני יותר

אבל אני לא בטוח שזה קשור להדרמת מסלולי השקעים, בשנים האחרונות שמתי לב שגם כאשר מדובר בשקעים קפריסאיים נורמליים, פלמחים/נגבה נוטות לקבל את כמויות המשקעים הגבוהות ביותר. לעומת זאת אני לא בטוח שכך היה בחורף האחרון - דווקא כמויות הגשמים הגדולות ירדו בחיפה ואיזור מישור החוף הצפוני, זאת בהתבסס על זיכרוני לא בהכרח על סמך הנתונים בשטח.

 

[אורי בץ]

גם בחורףהאחרון וגם לפניו

תשאל את אנשי נגבה למשל הם לא הפסיקו לצלצל אלינו ושאלו מי שכח לסגור את הברז

 

[idansof]

ובאיזה שלב של המערכת יורדים

עיקר המשקעים? זאת אומרת האם עיקר המשקעים בנגבה ירדו בשלבי החלשות השקע ותנועתו מזרחה, או שמדובר בשלבים בהם הרוח עדיין בעלת רכיב מערבי מובהק?

 

[idansof]

ובאיזה שלב של המערכת יורדים

עיקר המשקעים? זאת אומרת האם עיקר המשקעים בנגבה ירדו בשלבי החלשות השקע ותנועתו מזרחה, או שמדובר בשלבים בהם הרוח עדיין בעלת רכיב מערבי מובהק?

 

[יריב71]

הסגותי לגבי:המודל/תאוריה של אורי בץ

לגבי השפעת סכר אסואן על פיזור הגשמים בישראל: 1. סכר אסואן יצר אגם ענק (אגם נאסר) שמהווה בופר לגאות האדירה של הנילוס בתקופת הקיץ והסתיו. לפני הקמת הסכר הנילוס היה גואה החל מיוני עד נובמבר, כתוצאה מהגאות היתה עולה ספיקת נהר וכמויות אדירות של מים מתוקים (קרירים, כנראה בטמפ´ של 25-26 מע´) היו מציפים את הדלתא בכל קיץ וסתיו. 2. כיוון שמי הנילוס מתוקים (קלים ממי הים) השפעתם על טמפ´ פני הים רבה. לפני הקמת הסכר הגאות העונתית של הדלתא גרמה לצינון מי הים בפינה הדרום מזרחית של הים התיכון (דלתא עד חופי סיני ועזה) ומיתנו את ההתחממות הקרינתית של דרום-מזרח הים התיכון בתקופת הקיץ. כיום עם הקמת הסכר הגאות העונתית כמעט ולא קיימת, ולכן האפקט המצנן של הדלתא הצטמצם מאוד. 3. מאז הקמת הסכר עלתה טמפ´ הים באזור הדלתא ובחופים הדרומיים של מזרח הים התיכון, במיוחד בעונת הקיץ אז נמדדים באזור טמפ´ ים של 29-30 מע´ ובחופי סיני אפילו 30-31 מע´. השפעת ההתחממות ניכרת גם בחודשים נובמבר-דצמבר, אז טמפ´ הים בחופים הדרומיים עדיין גבוהה יחסית ליבשה 20-24 מע´. 4. עלייה של טמפ´ האוויר בים התיכון לעומת טמפ´ האוויר ביבשה (צפון מצרים וצפ´ סיני, יצרה שני אפקטים: א. יצירת מוקד ציקלוגנטי (הגברת הפוטנציאל לשקעים) בחופים הדרומיים של מזרח הים התיכון. ב. הגדלת שטף הלחות ואי היציבות התרמאלית. 5. כתוצאה מכך חלה הדרמה של השפעת השקעים הקפריסאיים. כלומר אם בעבר השפעת השקע היתה על הצפון והמרכז ובאזור הדרום היתה השפעה של רכס ממצרים, כיום, כתוצאה מהגברת הציקלוגנטיות בדרום-מזרח הים התיכון, הרכס ממצרים נדחק דרומה ונוצר מוקד ציקלוני נוסף מול חופי הדרום, צפ´ סיני והדלתא (מעין אפיק משוך לאחור-מערבה מתוך השקע הקפריסאי). האפיקיות יוצרת קו התכנסות של ענני גשם בהם גם ענני CB שנכנסת לשפלה הדרומית וצפ´-הנגב ומורידה שם כמויות גשם משמעותיות. 6. התופעה משמעותית במיוחד בחודש דצמבר, אז הפרש הטמפ´ בין חופי הדלתא וצפ´ סיני לטמפ´ היבשה מגיעה לשיאה (5-10 מע´) במהלך ינואר הים מתקרר והאפקט קטן מאוד, בפברואר היבשה התחילה להתחמם (במיוחד בצהרים בגלל התחזקות הקרינה) והאפקט נעלם. לסיכום: בניית סכר אסואן גרמה להתחממות של הים התיכון בחופי סיני ומצרים ולאפקט ציקלוגנטי שמגביר את גשמי הדרום בתחילת עונת החורף. כתוצאה מכך עלו ב-30 השנה האחרונות כמויות הגשם בשפלה הדרומית ובדרום מישור החוף.

 

[idansof]

האם לחוטית הנודדת יש רגישות

לריכוזי מלח? סביר ביותר שבעקבות אי הזרמת מי הנילוס חלה בוודאי גם עלייה במליחות מי הים התיכון.

 

[יריב71]

סביר מאוד,לפני כמה שנים הייתי ביוון

והייתי המום ממליחותם הנמוכה (לפחות מתחושה סובייקטיבית) של מי הים התיכון בחופים שם. פה אם אתה צולל בלי משקפת ואחרי זמן קצר אתה מרגיש צריבת מלח בעיניים, בעוד ששם אין כל צריבה ואתה מרגיש כאילו אתה שוחה בכנרת. אגב המליחות הגבוהה ביותר נמדדת בסבחת ברדוויל (צפון סיני). הסבחה אינה סגורה לגמרי למי הים התיכון, אך תחלופת המים בה נמוכה וכתוצאה מכך מתרחשים בה תהליכי אידוי שגורמים לעליה משמעותית במליחות המים.

 

[א ס ף ב]

מאטמוספירה לביוספירה

השערה הגיונית. בכל אופן החוטית נמצאת בריכוזים הגדולים ביותר באזור מפרץ חיפה. היא הופיעה לראשונה בארץ בסוף שנות השמונים כשבעשר השנים האחרונות נרשמה עליה בריבוי הטיבעי שלה, הנובעת כנראה מהעובדה שבמערכת האקולוגית של הים התיכון אין לה אויבים. כיוון שכאמור החוטית היא תופעה חדשה בארץ, המחקר העוסק בה הוא עדיין בחיתוליו. אני אנסה לחפש מחקר הבודק את רגישותה של החוטית למליחות.

 

[ערן לוי 001]

יריב, זה בגדול מה שבץ אומר, כלומר

מים חמים יותר בפינה הדרומית מזרחית של ים תיכון והעתקת מוקד הציקלוגנטיות דרומה = יותר גשם בדרום (נכון שבמיוחד בראשית עונת הגשם שאז אי היציבות רבה יותר והמפל התרמלי והקונבקציה חזקים יותר - בדומה למה שהוצג ע"י עבודתה של ד"ר תהילה בן גיא מאונ´ ת"א - הגברת גשמי אוקטובר בצפון הנגב

 

[יריב71]

נכון. המודל הזה יכול להסביר את...

הגברת גשמי אוקטובר בצפון הנגב (כפי שתהילה מצאה). אפשר לראות את המודל הזה בפעולה במערכות הגשם בנובמבר ובמיוחד בדצמבר, אז רואים מעין קו התכנסות בדרום מזרח הים התיכון מקביל לחופי סיני והדלתא שנכנס לאזור עזה והשפלה הדרומית. עוד דוגמא היא תפרוסת הגשמים בעונת 1991-1992: כמויות הגשם הגבוהות ביותר נמדדו בצפון הארץ (הרי הגליל ורמה"ג), אך גם בשפלה (אזור רחובות עם מעל 1500 מ"מ). זה לא מקרה בשנים גשומות אפקט ההתכנסות הזה גורם לכמויות גשם גדולות ב-50 ולפעמים ב-100 מ"מ ויותר בשפלה (יבנה, רחובות, אשדוד) מבאזור מישור החוף המרכזי (ת"א) או אפילו הצפוני (חיפה).