לגבי לשון הרע

לגבי לשון הרע

האם כשחברה מתאוננת בפני על עוול שנעשה לה, או לכל הפחות לדעתה, ע"י חברה אחרת, ולא על מנת ליצור סכסוך אלא רק כדי לבכות ולהשתחרר, האם זה נקרא לשון הרע? והבנתי, אם אני לא טועה, שאסור לי אפילו לשמוע ולא רק להשמיע לשון הרע, אז איך נמנעים? הרי אם אומר לה שאני לא רוצה לשמוע כשכואב לה זה יפגע בחברות בינינו.
 
אסור לך לקבל את הדברים

אבל, אם החברה שלך מחפשת רק לפרוק מהלב אין שום בעיה להקשיב לה אבל צריך לזכור תמיד שלנו, למרות שאנחנו מקשיבים לדברים, אסור לנו בשום פנים ואופן לקבל את הדברים. תיכף אני אחפש בחפץ חיים את הנוסח המדויק ואקליד אותו, בעזרת השם בלי נדר, לפורום.
 
כן

מדובר אך ורק על לפרוק מהלב, אבל לא הבנתי. מה זאת אומרת שאסור לי לקבל את הדברים? את יכולה בבקשה להסביר?
 

giingiit

New member
שמותר לשמוע כדי לעזור לחברתך, אבל

לא לקבל אותם כאמת, אלא לראות בזה פריקת לחצים. לפעמים אדם נוטה להגזים בתיאורו מצב מסויים, כשהוא נמצא במערבולת רגשית. צריך תמיד לזכור זאת ולא לשנות דיעה על אדם בגלל משהו שנשמע מפי אדם שנמצא בלחץ רגשי.
 
הנה הדברים המדויקים:

בספר החפץ חיים השלם עמוד קכ"ה בסעיף ד' נאמר: "ולפעמים מצוה לשמוע מה שאחד מספר דברי גנות על חברו, כגון שהו משער שעל-ידי שמיעתו את הענין בשלמות יהיה אחר-כך בכוחו להראות לפני המספר או שאר השומעים שאין המעשה כן כמו שנאמר עליו או שאר עניני זכות (*) ועוד יש אופן אחר גם כן דמצוה לשמוע, כגון אם בא אחד לפניו לקבול על חברו מאיזה דבר שעשה נגדו, והוא מכיר במספר שבזה שיתן אוזן לדבריו יהיה יכולת בידו להשקיט את אפו מעליו ולא ישוב עוד לספר לאנשים אחרים (כי אולי האחרים יאמינו לדבריו ויהיו מקבלי לשון הרע) ובזה יתרבה השלום בישראל. אך בכל ההתרים שאמרו בענין השמיעה יזהר בנפשו מאוד שלא יאמין בעת השמיעה בהחלט, רק לחוש לזה בלבד, כדי שלא ילכד גם הוא ברשת עון קבלת לשון הרע. * (וזה גם-כן באמת עצה היעוצה בענין שאם נכשל באיסור שמיעת לשון הרע תכף יחפש עליו בכל כוחותיו זכות בפני המספר וישתדל להוציא מה שיש בלבו עליו, ועל-ידי זה יתקן את האיסור למפרע [עין לקמן סעיף י"ב תקון למי שנכשל באסור קבלת לשון הרע] וכל זה בסתמא, אבל אם הוא מכיר את רע טבעו של המספר שכל מה שיכריעהו לכף זכות הוא יגנהו יותר, בודאי השתיקה בשעת מעשה טוב יותר בזה, ורק אחר-כך כשילך המספר מאת השומעים מצוה שיסביר אחד מהשומעים לפני שאר השומעים את כל ענין לזכות, ולהשתדל עבור זה להוציא מלבם הגנות שנאמר עליו, כדי שלא יתפסו הוא והם לעתיד לבוא בשם חבורה של אנשי רשע ובעלי לשון הרע". ובעברית קלה: יש מצבים שלא רק מותר אלא אפילו מצוה לשמוע מישהו מספר גנות על חברו במידה ויודעים שמי שמספר את הלשון הרע רוצה רק לפרוק מהלב ולא בזה שהוא יספר לנו את הדברים הוא לא ילך ויספר אותם הלאה. בכך אנחנו מונעים ממנו לספר לשון הרע לאחרים. עכשיו, אחרי שאנחנו שומעים את הדברים ישנם 2 דרכים לנהוג: אם אני יודעת שהמספר יקבל ממנו דברי זכות על הצד השני אני צריכה לספר על הצד השני דברי זכות כדי שהמספר ישתכנע שלא נעשתה לו עוולה. אם אני רואה שהבנאדם במצבו לא יקבל ממני דבר שבח על הצד השני והוא לא יתרצה אנחנו צריכים לתת לו לפרוק את מה שיש לו על הלב ולא להגיב מכיוון שכל דבר שבח יגרור אחרי זה יותר דברי גנאי מהמספר. אם החברה סיפרה לך את זה כשהיו עוד אנשים בסביבה את צריכה אחרי זה להסביר לאנשים שהיו איתך - בזמן שהחברה שלך לא בסביבה - שאסור לנו לקבל את הדברים ולהגיד על הצד השני דברי שבח כדי שהם לא יקבלו את הלשון הרע. בכל אופן, אנחנו צריכים תמיד לזכור שאסור לנו לקבל את הלשון הרע הזה.
 
למעלה