לגבי סכר אסואן וכל השאר
ראשית אני שמח שיש כאן שאלות תהיות הסכמות ואי הסכמות, שנית אני לא בא לארגן התלהמות בנוסח "אין קשר בכלל " איך אתם רואים לו עבדול עזיז וכ´ ולנושא גופו: לגבי אורכה של העבודה, בבטאון אמי ובמים בישראל היקצו לי 4-5 עמודים אז צריך לצמצם וזה מה שיוצא הנושא אינו מסובך רק צריך להסבירו היטב ואז כולם מבינים סכר אסואן הגבוה הוקם בסוף שנות ה60 והטע האחרון בתחילת ה70 כידוע גואה היה הנילוס בעונת הקיץ שלנו עד נובמבר ,תקופה בה מזרים הנילוס את מרבית מימיו לאחר שגשמי עוז יורדים ברמת חבש,גם על הנושא הזה יש הרבה עבודות והרבה סיפורים. לפני הקמת הסכר הגבוה באסואן הזרים הנילוס לים כ40מיליארד מ"ק המצרים לא השכילו לאגור את כל מי השטפונות ולכן מה שהם אגרו והשתמשו היה יופי וןהשאר זרם חופשי לים. מי הנילוס הם מים חמים ביחס למי הים התיכון,אפשר לראות זאת ממדידות בנילוס ואו מלויטנים שמבצעים אנליזה טרמלית. ועכשיו מספר עובדות שכידוע אתם אין להתווכח: מי הנילוס חמים ממי הים התיכון, מי הנילוס הזרימו לפני הקמת הסכר 40 מיליארד ולאחריו רק 3 מיליאד, מי הנילוס נאגרים באגם נאצר שהוא בעל קיבולת מקסימלית של 160מיליארד מ"ק, מאגם נאצר מתאדים בשנה כ9 מיליארד!!מ"ק לשנה שזה פי 3 מתצרוכת המים הכוללת של מדינתנו הקטנה. לפני היות הסכר זרמו המים החמים יחסית והגיעו למרחב של הים התיכון בחופי לבנון וקפריסין מים חמים מעודדים היטטצרות שקע-זהו עובדה שכולם מודעים לה אבל לאחר הקמת הסכר לא הגיעו מים חמים לצרחב שמצפון לנהריה +- דבר שגרם להתקררות ניכרת של מי הים במרחב קפריסין ומזרחה לו. מים קרים לא מעודדים שקע וזה מה שהתרחש. השקע הקפריסאי הידוע נדד פשוט דרומה וכאילו חיפש אאת הגרדיינט של המים החמים עובדה השקעים לפני היות סכר אסואן שונים בכמותם ובמיקומם מאשר ב30 השנים שלאחר הקמתו. תקראו עד כאן ואח"כ נמשיך בהנחה שקראתם את העבודה
ראשית אני שמח שיש כאן שאלות תהיות הסכמות ואי הסכמות, שנית אני לא בא לארגן התלהמות בנוסח "אין קשר בכלל " איך אתם רואים לו עבדול עזיז וכ´ ולנושא גופו: לגבי אורכה של העבודה, בבטאון אמי ובמים בישראל היקצו לי 4-5 עמודים אז צריך לצמצם וזה מה שיוצא הנושא אינו מסובך רק צריך להסבירו היטב ואז כולם מבינים סכר אסואן הגבוה הוקם בסוף שנות ה60 והטע האחרון בתחילת ה70 כידוע גואה היה הנילוס בעונת הקיץ שלנו עד נובמבר ,תקופה בה מזרים הנילוס את מרבית מימיו לאחר שגשמי עוז יורדים ברמת חבש,גם על הנושא הזה יש הרבה עבודות והרבה סיפורים. לפני הקמת הסכר הגבוה באסואן הזרים הנילוס לים כ40מיליארד מ"ק המצרים לא השכילו לאגור את כל מי השטפונות ולכן מה שהם אגרו והשתמשו היה יופי וןהשאר זרם חופשי לים. מי הנילוס הם מים חמים ביחס למי הים התיכון,אפשר לראות זאת ממדידות בנילוס ואו מלויטנים שמבצעים אנליזה טרמלית. ועכשיו מספר עובדות שכידוע אתם אין להתווכח: מי הנילוס חמים ממי הים התיכון, מי הנילוס הזרימו לפני הקמת הסכר 40 מיליארד ולאחריו רק 3 מיליאד, מי הנילוס נאגרים באגם נאצר שהוא בעל קיבולת מקסימלית של 160מיליארד מ"ק, מאגם נאצר מתאדים בשנה כ9 מיליארד!!מ"ק לשנה שזה פי 3 מתצרוכת המים הכוללת של מדינתנו הקטנה. לפני היות הסכר זרמו המים החמים יחסית והגיעו למרחב של הים התיכון בחופי לבנון וקפריסין מים חמים מעודדים היטטצרות שקע-זהו עובדה שכולם מודעים לה אבל לאחר הקמת הסכר לא הגיעו מים חמים לצרחב שמצפון לנהריה +- דבר שגרם להתקררות ניכרת של מי הים במרחב קפריסין ומזרחה לו. מים קרים לא מעודדים שקע וזה מה שהתרחש. השקע הקפריסאי הידוע נדד פשוט דרומה וכאילו חיפש אאת הגרדיינט של המים החמים עובדה השקעים לפני היות סכר אסואן שונים בכמותם ובמיקומם מאשר ב30 השנים שלאחר הקמתו. תקראו עד כאן ואח"כ נמשיך בהנחה שקראתם את העבודה