ganbarimasu
New member
לגבי רוצח אשתו בותו בנהריה... ../images/Emo201.gif
אני הומניסט. כך אני תמיד מגדיר את עצמי. חשובים לי אידיאלים כמו שוויון, כמו הזכות להיות חופשי, כמו הזכות לחיות. לרוב, אם תשאלו אותי אני נגד עונש מוות. בלי קשר לכך שבכל העולם נבדק והוכח סטטיסטית שעונש המוות אינו מרתיע, אני סבור שאין זכות למדינה לרצוח אדם משום שיש לה כוח לכך (בין אם מספרי ובין אם לגיטימציה שכתובה בחוק). אבל לפעמים יש בקיעים בחומה הבצורה של אמונותיי. לעתים אני מזדהה עם הצד החייתי שיש גם בי כמו בכולנו ושמזדעק לנקמה כואבת במי ששבר את כל המוסכמות האנושיות. כך אני מוצא את עצמי קרוע גם במקרה של העולה החדש שרצח את בתו ואשתו במרכז הקליטה בנהריה לפני כחודש והיום הסביר שעשה זאת משום שאשתו לא איפשרה לו לקנות ג'ינס משום הבעיות הכלכליות בהן המשפחה הייתה שרוייה. מפלצת כזו (לא חיה!!! חיות אינן כה אכזריות במודע) פוגעת בכל מה שאנו מאמינים בו כאקסיומטי - הורים יעשו הכל על-מנת לשמור על ילדיהם ולא יפגעו בהם. זו התחושה הבטוחה שיש לכל עולל מרגע היוולדו כנישא בידי אמו ומקבל עליו את חום גופה ואת מגעו הבטוח של אביו. ואדם כזה שמרטש אמונה בסיסית כזו של ביטחון ילדים בהוריהם, כמואלי פימשטיין בשעתו, מעורר בי את הזעקה הפנימית "הובילוהו לגיליוטינה בכיכר העיר!" אני רוצה לראות איש כזה מומת ולא חי בקרבי כי הוא מפחיד אותי בעצם קיומו. האם גם אבי שלי יכל היה לעשות דבר כזה? האם אני? האם האב של החברה הכי טובה של בתי? זה מאיים עליי וזה מרעיד את אמות הסיפים של אמונתי בהיותנו אנושיים. זה כואב לי ומבלבל אותי כל-כך!!!
אני הומניסט. כך אני תמיד מגדיר את עצמי. חשובים לי אידיאלים כמו שוויון, כמו הזכות להיות חופשי, כמו הזכות לחיות. לרוב, אם תשאלו אותי אני נגד עונש מוות. בלי קשר לכך שבכל העולם נבדק והוכח סטטיסטית שעונש המוות אינו מרתיע, אני סבור שאין זכות למדינה לרצוח אדם משום שיש לה כוח לכך (בין אם מספרי ובין אם לגיטימציה שכתובה בחוק). אבל לפעמים יש בקיעים בחומה הבצורה של אמונותיי. לעתים אני מזדהה עם הצד החייתי שיש גם בי כמו בכולנו ושמזדעק לנקמה כואבת במי ששבר את כל המוסכמות האנושיות. כך אני מוצא את עצמי קרוע גם במקרה של העולה החדש שרצח את בתו ואשתו במרכז הקליטה בנהריה לפני כחודש והיום הסביר שעשה זאת משום שאשתו לא איפשרה לו לקנות ג'ינס משום הבעיות הכלכליות בהן המשפחה הייתה שרוייה. מפלצת כזו (לא חיה!!! חיות אינן כה אכזריות במודע) פוגעת בכל מה שאנו מאמינים בו כאקסיומטי - הורים יעשו הכל על-מנת לשמור על ילדיהם ולא יפגעו בהם. זו התחושה הבטוחה שיש לכל עולל מרגע היוולדו כנישא בידי אמו ומקבל עליו את חום גופה ואת מגעו הבטוח של אביו. ואדם כזה שמרטש אמונה בסיסית כזו של ביטחון ילדים בהוריהם, כמואלי פימשטיין בשעתו, מעורר בי את הזעקה הפנימית "הובילוהו לגיליוטינה בכיכר העיר!" אני רוצה לראות איש כזה מומת ולא חי בקרבי כי הוא מפחיד אותי בעצם קיומו. האם גם אבי שלי יכל היה לעשות דבר כזה? האם אני? האם האב של החברה הכי טובה של בתי? זה מאיים עליי וזה מרעיד את אמות הסיפים של אמונתי בהיותנו אנושיים. זה כואב לי ומבלבל אותי כל-כך!!!