מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
בדר"כ לא בלהות...
לגדול בשנות ה 70 - חלום
- פותח הנושא מומחה לקנונית הסדר העולמי
- פורסם בתאריך
בדר"כ לא בלהות...
אבא חזר מבית כנסת בצהריים בבהלה
הפתיע אותי לראות את אבא אוכל ביום כיפור
אחר כך הקיא ולבש מדי צבא ורץ החוצה .
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
מלחמה בכל תקופה...
שנות ה70
1. מי שחי בויאטנם לא יסכים איתך
היה לו סיכוי טוב למות, מלחמה נוראה הרסה את הכל,
כ 1.5 מיליון איש מתו במלחמה באופן ישיר.
2. גם בקוריאה המצב היה נוראי, גם בצפון וגם בדרום לא היה מה לאכול
דרום קוריאה העשירה היום, היתה המדינה הכי עניה בעולם, הצבא האמריקאי העביר להם מנות קרב כדי שלא ימותו ברעב.
3. במערב, בארצות הברית ובישראל כולם עישנו, היתה מגיפה, גברים מתו סביב גיל 40 מהתקפי לב,
בלי שידעו מה הורג אותם
ארצות הברית חשבה שהיא המדינה הכי מתקדמת בעולם, עם מערכת הרפואה הכי מתקדמת
אבל אף אחד לא ידע שעישון גורם להתקפי לב, מה שגילו רק בתחילת שנות ה80.
לגברים היה אורך חיים של 40 שנה.
אם לא מתו במלחמה
4 . בנו בינינים בכל המערב עם אסבסט, מה שגרם לסרטנים, הם מתו עשור אחר כך.
5. באירן היתה מהפכה, ומאות אנשים מערבים היו בני ערובה
6. במינכן היתה אולימפיאדה, טרוריסטים נכנסו לכפר האולימפי ורצחו את רוב הישראלים.
7. המלחמה הקרה בן רוסיה לארצות הברית היתה בשיאה,
כולם בנו טילים גרעינים, וכולם חשבו שכולם הולכים למות.
8. משבר האנרגיה, משבר זהב, משברים כלכלים, מיתון, מפולת בבורסות
9. אנשים נסעו במכוניות בלי חגורת בטיחות ומתו בכל תאונה
אנשים האכילו ילדים עם ממתקים, מלפפונים חמוצים, נקניקיות, חמאת בוטנים
ושאר דברים שהרגו תינוקות
מיתות ילדים היה דבר נפוץ ורגיל
וזה רק בקטנה...
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
דיברתי על לגדול בתור ילד בישראל/ארה"ב.
איפה שהיה טוב יחסית להיום שזה הרבה פחות טוב.
אני חייתי אז - לא מתו בכל תאונה.
הייתה גם פחות צפיפות על הכביש,המכוניות היו קטנות יותר ולא "טנקים"
שמוחצים אותך.
היו פחות בטיחותי זה נכון - בגלל המכוניות עצמן שהגיעו לשיא רק בשנות ה 90
מבחינת הבטיחות והאיכות שלהם.
אבל תראה את הסרט אתה סתם נכנס לפחדים - זה הכל עידן של חופש והרפתקה.
לא כמו היום אנשים קפוצי תחת.
לא היתה רגישות לחמאת בוטנים זה התפתח עם השנים בגלל שנמנעים מבוטנים ואולי עוד סיבות.
בשנות ה70 ישראל היתה מדינה עניה, מאד
והישראלים היו עניים... מאד
היה חרם ערבי ואפריקאי על ישראל
אנשים נסעו עם מכוניות בנות 30
לנסוע לחול זה היה מטרה של פעם בחיים
וגם אז קיבלת הקצבה כמה מטח אתה יכול לקבל
גם היית צריך לקבל מראש אישור מהצבא שייתן לך לצאת
לקנות טלויזיה או לקבל טלפון, היית צריך להיות עשיר ועם קשרים,
ואם קנית טלויזיה, זה היה לכל החיים,
אני גרתי במושב "עשיר", אבל הייתי הילד היחיד שהיה לו אדידס ומותגים מערבים
כל השאר הלכו עם המגפר, וקורדרוי מאתא.
המקררים היו ריקים, וקופסאות שימורי פטריות נחשבו של עשירים.
וסטייק היתה חתיכה דקיקה ויבשה.
הרגשת מיוחד כשההורים לקחו אותך לסטקיה, כשהגישו בה סטייק שרוף
עם סלט פטריות עם מיונז ושמיר.
או בכלל חלום זה היה סלט מבושל של פטריות מקופסא עם בצל מטוגן,
זה הבעיה עם נוסטלגיה, שנות ה70 היו חרא
אבל אנשים זוכרים כאילו זה היה טוב.
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
הסרט מדבר על ארה"ב - שם היתה תקופת של מעמד הביניים - כמו שאתה יכול לראות.
לגבי ישראל - אתה צודק חלקית.
קודם כל לילדים פחות חשוב כסף,שנית הבילויים אז היו יותר זולים,שלישית הסטנדרט היה יותר נמוך
אז לא הרגשת רע לגביו...
אנחנו באופן אישי היינו בעשירון העליון אז היה די חלום.
אבל גם ליותר עניים היה המון חופש וכיף לגדול.(למעט כמובן מקרים של עוני ורעב שבשנות ה 70 היו פחות נפוצים לפחות במרכז. )
לא כמו היום. הייתה גם תקופה פחות חומרנית.
החומרנות התחילה יותר באמצע שנות ה 80
מתי שאתה נולדת.
דגלמנגל
Well-known member
זה היה טוב מהרבה היבטים.
נכון שלא טסו לחו"ל כמה פעמים בשנה, או אפילו פעם בכמה שנים, אבל לא ידעו שאפשר ולכן זה לא חסר כמו היום, שמסתכלים על השכנים ועורכים השוואות. אני ראיתי חו"ל בעזרתו האדיבה של צה"ל, בסיני ובסוריה. הטיסה הראשונה שלי בחיים היתה במילואים, משארם ללוד, בארקיע קטן, עם זוג פרופלורים וכנפיים על הגג.
אנשים עבדו קשה, אבל גם יכלו לחסוך. אני לא זוכר שהיתה אובססיה למותגים בלבוש.
טלוויזיה היתה שכלול יוצא מן הכלל. אלינו הביתה נכנס מכשיר כזה, בשחור/לבן והתמונות הראשונות שראיתי בו, היו ספינות שרבורג נכנסות לנמל חיפה.
הייתי אז נער בתיכון. בימי שישי אחרי ביה"ס, נדדתי קילומטרים ביערות ליד הבית, בלוויית כלבי וחזרתי הביתה אחרי רדת החשיכה. איש לא חשב שיש בזה משום סכנה כלשהי. היום לא הייתי מציג כף רגל באותם מקומות, ללא נשק וללא חבר אחד לפחות, חמוש גם הוא.
אנשים הלכו לקניות בכפרים ערביים ובערים, כמו בית לחם, רמאללה, חברון וכד'. וגם בעזה!!! איש לא העלה בדעתו שעלולה להיות סכנה בדבר.
סטייקים ומסעדות לא היו בתרבות שלנו, כך שלא היתה דילמה אם הפטריות בסלט שם, הגיעו מקופסה או נקטפו ביער. אוכל רחוב היה פלאפל בפיתה ובילוי מחוץ לבית היה בית קפה או קולנוע. אתה כנראה גדלת אצל מיליונרים.
נכון, החיים היו קשים, אבל המלחמות היו אז רק בין צבאות, הרחק מהבית.
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
אולי אוטונומיה פתוחה כמו אז היא הפיתרון.
איזה ערבי מעזה או ירדן "פעם ב"השתגע והלך להרוג יהודים אבל עקרונית היה שקט.
ההנהגה אצלנו ניסתה לעזור ולהגביר את הביטחון עשתה מחסום לבדוק נשק וכד'
ובעצם רק עשתה נזק בטווח הארוך כי זה צמצם את המסחר ואת העובדים משם.
כל כך קשקוש...
בשנות ה-70 היה חרם ערבי ואפריקאי על ישראל, ולא היה ניתן למצוא בכלל מוצרים כאלה ואחרים. אנשים קראו לזה "מותרות". אבל באותם ימים ראית כבר מקררים חשמליים, ומקררי קוביות הקרח נעלמו להם. רדיו, פטיפון ותקליטים היו כמעט בכל בית וטלוויזיות שחור לבן החלו לרצד בסלונים רבים. נכון שמי שקנה טלוויזיה, נטה להחזיק אותה עד שהמסך התיישן והיו גם כאלה ששיפצו מסכים... אבל בסוף, בתחילת שנות ה-80 כבר נרכשו טלוויזיות צבעוניות ועידן השחור לבן החל להיעלם. אז תגיד שהקידמה איחרה קצת להגיע לארץ, אבל אז לא היו פלאפונים וילדים לא ראו אז נוף מרובע. ילדים שיחקו בחוץ ונשמו אוויר נקי, כך שרע במיוחד זה בטח לא היה.
אנשים נסעו עם מכוניות בנות 30 אבל כמות הרכבים לא הייתה עצומה כמו היום ולכן היו הרבה פחות תאונות והרוגים על הכביש. מהירויות הנסיעה היו מתונות יותר אבל זה לא הורגש כי זה מה שהיה אז.
לנסוע לחו"ל זה היה מטרה של פעם בחיים... ואם כבר נסעו, נסעו לקפריסין. אדם שביקר פעמיים בקפריסין כונה בכינוי גנאי "צ'יפרוסי" (כפועל יוצא מהמילה "צ'ייפרוס").
וגם אז קיבלת הקצבה כמה מטח אתה יכול לקבל
גם היית צריך לקבל מראש אישור מהצבא שייתן לך לצאת ובכ"ז אנשים נסעו ובאותה תקופה זה היה ונחשב לפחות כ"מענג מאד".
כדי לקבל טלפון, היית צריך להיות עשיר, או אדם מבוגר עם בעיות רפואיות, וגם אז היה תור של שנה בערך. קשרים עזרו למי שהיו כאלה וזה אכן נכון.
אני גרתי במושב "עשיר", אבל הייתי הילד היחיד שהיה לו אדידס ומותגים מערבים
כל השאר הלכו עם המגפר, וקורדרוי מאתא. אז נעלי "המגפר" היו חרא נעלי ספורט, אבל היו להם גם כמה דגמים יקרים יותר שהיו לא ממש רעים. וכשהם החלו לייצר (החל משנת 68) את נעלי ה"יגואר" הם הכניסו אופנה חדשה לארץ ואנשים נהנו מאד לרכוש את הנעליים הללו, שהיו יחסית זולות ודי אלגנטיות "לאז". וקורדורוי של אתא? זה היה סמל ל"יוקרה" ובד מחמם ונעים. עד היום אני נהנה ללבוש מעילי קורדורוי ואיני מתבייש בכך. רק לפני כחודש קניתי אחד כזה חדש. אז נכון: לקראת סוף שנות ה-70, אתא החלה להכניס לחנויותיה גם ג'ינסים של ליווייס ובחנויות אחרות יכולת כבר להשיג גם ג'ינסים של LEE.
המקררים היו ריקים, וקופסאות שימורי פטריות נחשבו של עשירים.
וסטייק היתה חתיכה דקיקה ויבשה. אבל היו ירקות טריים בעונתם וזה היה כיף. לעגבניות היה ניחוח שלא תמצא כזה היום ובוא ונגיד? שגם היום נחמד לאכול מאכלים עם פטריות, אבל זו לא כמיהה כל כך גדולה לפחות עבורי...
הרגשת מיוחד כשההורים לקחו אותך לסטקיה, כשהגישו בה סטייק שרוף
עם סלט פטריות עם מיונז ושמיר. וזו הייתה התקופה שבה החלו להיכנס ההמבורגרים, שאותם לא נאלצת ללעוס וללעוד עד שנהרסה לך הלסת. נו. שויין. אבל פלאפל יכולת לקנות בכל פינת והיו כבר פיצריות שמכרו לך רימיני וכאלה... אז לא היה רע כל כך.
זה הבעיה עם נוסטלגיה, שנות ה70 היו חרא
אבל אנשים זוכרים כאילו זה היה טוב. וכן. ככה "בערך" חיינו וכשאתה חי בתוך זה, אתה לא חש רע כל כך. חוצמזה? בוא ותהיה כן עם עצמך ועם כולנו: אתה מערבב קצת את שנות ה-60 עם שנות ה-70. בשנת 71 הייתה לנו כבר טלוויזיה ש.ל. ובשנת 78 הייתה לי כבר טלווזיה צבעונית, גם אם נחשבתי אז בין חלוצי הרוכשים. אז עובדה: זה לא היה "כזה בשמיים".
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
יש לציין שדיברתי על לגדול בתור ילד בשנות ה 70 שהיה חלום יחסית להיום,
אבל אולי אתה צודק וזה נוסטלגיה ולמעט זמני מלחמה "כל תקופה" היא טובה לילדים.
אז מה היה לנו
כל אלו שהגיבו
אתם מסכימים שישראל היתה עניה בשנות ה70
היו מלחמות נוראיות בישראל ובעולם
לא היו מותרות, ואנשים חיו מהיד לפה
אבל היי... הפלסטינאים עוד לא הבינו שישראל הולכת להמשיך לדרוס אותם ולא לתת להם שום זכויות
אז הם עוד לא התקוממו, זה לקח להם עוד עשור, תמימים היו,
ואנשים יכלו ללכת בשדות ולאכול עגבניות,
תעברו למדינות עולם שלישי ,זה עדיין ככה.
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
אז לא היה צריך הרבה כסף בשביל לחיות בצורה סבירה.
מי שהלך לצבא זה מי שהיה לו להפסיד - נלחם על הבית.
מי שלא היה לו בית ברור שלא הלך להילחם.
לא סיפרת שורה תחתונה כמה טוב יותר במאוריציוס יותר מהרצליה.
נגיד באחוזים.
במאוריציוס
1. יש אין סוף חופי ים, זה אי גדול
במרינה בהרצליה יש מעט חופים, וגם הם רוב הזמן מלאים באנשים
ולהגיע אליהם צריך ללכת, גם אם אתה גר במרינה, יש כמה מאות מטרים עד הים
במאוריציוס זה לצאת מהחצר שלי
2. לגבי מחירים, הכל יותר זול וזמין במאוריציוס
3. המיסים הרבה יותר נמוכים
4. אין סכנות ממלחמות, טילים, טרור.
5. אני גר בבית פרטי, על החוף, מה שלא אפשרי בהרצליה
ועדיין זה בתוך קומפלקס די דומה לקומפלקסים בהרצליה
גם באלו וגם באלו יש בריכות שחיה, חדר כושר, אבטחה.
רק שהכל יותר מרווח, כי יותר זול, וגרים בבית פרטי ולא בדירה ,
החיים ביום יום לא ממש שונים
רק הכל יותר שלו, שקט, בטוח, בלי חשש תמידי מאיומים מבית ומחוץ.
והנה המלצה
אם יום אחד תהיה לך זוגיות
מאוריציוס נבחרה על ידי גופים שונים כיעד מס. 1 בעולם לירח דבש ולזוגות אוהבים
8 reasons Mauritius is the next big destination
Mauritius offers stunning beaches, lively reefs, and a unique cultural blend. Discover your peaceful wellness escape. Read more.
www.internationaltraveller.com
Why Mauritius is the perfect couples' destination
Take it from me, I got engaged there.
נערך לאחרונה ב:
נוסטלגיה טרום קורונה
Well-known member
שם יש ביוב בשדות.
למרות הכל החיים היו הרבה יותר פשוטים ומהנים יחסי שכנות
וחברות שהנוער של היום לא מכיר .
טלויזיה בשחור לבן ורק ערוץ 1.
חו"ל מי חשב על זה
ולמי לא היה תמונה בבית של הילד הבוכה
משחקי רחוב שהיינו משחקים 5 אבנים ,מחניים ,
זורקים כדור לקצה המדרכה לא זוכר איך קראנו לזה
גוגואים (החרצן של המשמש ) גולות ועוד ..
הדלתות היו פתוחות לא נעולות כמו היום .
הכל היה פשוט
דגלמנגל
Well-known member
אתה מתכוון אולי לסְטַנְגָּה...?
לא ... זורקים את הכדור מנסים לפגוע בשפה של המדרכה ואז הכדור היה חוזר אלייך
קראנו לזה מדרכות בכל אזור זה נקרא אחרת
דיברגנט חדש
Well-known member
סטנגה זה קטרגל בנגיעה אחת, לרוב משחקים אחד מול אחד ולעתים נדירות 2 מול 2.
די עם ההתקפות שלך על ישראל.
ההשוואה של ישראל למדינות אחרות במערב בשנות השבעים היא לא רק מטעה אלא מרושעת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.