לא מציאות אצלנו.
כשהילדים היו קטנים ובקליפורניה - זה היה נכון שהיה צורך ביותר תיאומים והילדים לא הסתובבו לבד (אבל כן ראיתי ילדים שגרים קרוב שהולכים וחוזרים לבד מבית הספר), אך פה, לפחות בעיר שנבחרה לעיר הבטוחה ביותר בוושינגטון ושגם כיכבה בין 50 הערים שהכי טוב לגור בהן בארה"ב ב-USA Today (ואני אישית באופן סובייקטיבי לגמרי ועל סמך חוויות החיים שלי פה עד כה בהחלט לא חושבת שאין בסיס לבחירה הזאת), אפשר לראות ילדים לבד ברחובות ובפארקים מגיל ממש קטן, וגם יש ביקורים חופשי בבתי חברים, בלי שום תיאומים מראש. אולי כשהילדים קטנים אז בפעם הראשונה לרוב כן רוצים להכיר את ההורים, אבל אנחנו התנהלנו ככה גם בארץ וזה נראה לי נכון וטבעי, אך לא מעבר לזה. ואגב, אצלנו בארץ הייתה לא פחות הקפדה על איסוף הילדים הקטנים מבית הספר, ובעיניי זה מצוין. אך החל מהחטיבה זה כבר לא קיים לא שם ולא פה.
בקיצור, לא צריך להכליל ולהגזים כדי להצדיק את בחירת מקום המגורים, לא על הארץ ולא על ארה"ב. בסופו של דבר, כדאי לזכור שרוב החוויות סובייקטיביות ותלויות במידה רבה במקום שאליו מגיעים, בסביבת המגורים הספציפית, באופי המשפחה וכל הפרטים בה ובהשקפת עולמו ואישיותו של הכותב.