לגדל ילדים שנולדו בחו"ל

לגדל ילדים שנולדו בחו"ל

אני בטוחה שזה נשאל מיליארד פעמים אבל מעניין אותי לשמוע מה דעתכן ודעתכם. בינואר המשפחה שלנו צפויה להתרחב. מאוד; עם תאומות.
שני הילדים שלנו נולדו בישראל - עברנו כשהקטנה היתה בת שלוש וחצי - אז זאת הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם שאלות בסיסיות כאלה. איך מגדלים ילדים בסביבה תרבותית אחרת? אני מתכוונת לדבר איתן עברית ולקרוא להן סיפורים בעברית, אבל ברור לי שזה יקשה עליהן ללמוד אנגלית. מצד שני, אעפ"י שאנחנו מדברים עברית, הבת שלי מדברת בבית רק אנגלית ואין לי ספק שהיא תנחיל להן שירים וסיפורים מקומיים.
אבל זה לא רק השפה, הכל נראה לי שונה. הבת שלי גדלה בתל אביב החמימה, היינו בחוץ חצי מהיום. באנגליה קר נורא וגשום, איך להתמודד עם זה? הבת שלי היתה בלי חיתולים רוב הזמן, פה הכל לא רק קר אלא גם מכוסה בשטיחים, ולא ראיתי שילדים "משקים עצים" בפארק כמו שעושים בכל הגינות בתל אביב. אהבתי להשתמש במנשא, אבל בקור הזה אולי עדיף לשאת תינוקות בתוך עגלה מלאה בשמיכות. וכו' וכו'.
מה תאמרו?
 

alphadelta

New member
מזל טוב. מרגש
מוצץ||

דבר ראשון - מזל טוב :) לא גידלתי ילדים בישראל, כך שאני לא יכולה להשוות. אבל אנחנו מגדלים אותם בארצות הברית והנה כמה תובנות שאני חולקת איתך. דבר ראשון, כמו שאת יודעת, אין נכון ולא נכון בגידול ילדים (כל עוד כמובן לא פוגעים בהם, באחרים וכולי) . לכל משפחה מה שנכון לה.
אנחנו מדברים רק עברית בבית. והצפיות מהילדים - לדבר רק עברית איתנו. וזה עובד נהדר. הם מדברים בינהם אנגלית ואיתנו עברית. שיחות משפחתיות הן בעברית. אין להם שום עיכובים בשפה. להפך, הם נבחנו באנגלית כשעברנו למדינה הנוכחית (לדעת אם בית הספר צריך לתגבר באנגלית ) והתוצאות היו שהרמה שלהם הרבה מעל הממוצע.
בקשר לשונות תרבותית, אימצנו מה שנכון לנו. הילדים שלי אמריקאים. אני לא מתווכחת עם זה. אבל הם דוברי עברית, חשופים לתרבות יהודית וישראלית.
כשהגדולה הייתה תינוקת גרנו במדינה מושלגת, והשתמשתי במנשא. היה לי מעיל גדול שפשוט רכסתי כשהיא בתוכו והראש החמוד והקירח שלה היה חבוש בכובע. הכל היה כל כך מחומם בחנויות , בתים , ובמכונית כך שזה היה רק במעברים בין לבין.
את הגמילה מחיתולים עברנו במדינה שטופת שמש כך שאין לי מה לחלוק חוץ מזה שהשקינו עצים…
 
תודה


מעודד לשמוע! הילדים הדו-לשוניים שאני מכירה בדר"כ התחילו לדבר מאוחר ולקח להם הרבה זמן להגיע לרמה גבוהה באחת או שתי השפות, לרוב על חשבון אחת מהן.
&nbsp
אני חושבת שקשה לי עם העובדה שהמטען התרבותי שאני נותנת לילדי לא "עובר הלאה" כשאנחנו כאן, כלומר הוא יישאר איתם אבל הם לא יוכלו להשתמש בו מחוץ לבית. ומטריד אותי שהם יהיו בעמדת זרות כלפי התרבות הכללית עד שיתאקלמו, למרות שייוולדו פה. הילדים שלנו שנולדו בישראל קיבלו מאתנו שפע של דברים שעזרו להם לפעול בעולם סביבם, ואני חוששת מגורלם של הילדים שייוולדו לנו כמהגרים...
 
כשאנחנו חוששים זה עובר לילדים, אז...

Easy said than done

אולי תראי את זה מנקודה אחרת. לילדים שלך יש את התרבות הבריטית כמו לכולם ובנוסף, בונוס נפלא של התרבות הישראלית
איזה כייף זה???????

הן ידברו שתי שפות
הן חוגגות יותר חגים
וכו, וכו'
 

alphadelta

New member
זה תלוי בכם כהורים

איזה מסר אתם נותנים לילדים. עמדת זרות כלפי התרבות הכללית או בעלי שתי תרבויות עשירות.
 
ועוד נקודה:

השפה גם משפיעה על הדינמיקה בין ההורים לילדים. אם שפת האם של ההורים היא שפת התקשורת במשפחה, והילדים מקבלים את המסר שהשפה הנוספת היא מקור לגאווה ולא לבושה, יש סיכוי טוב שזה יסייע גם לשימור הסמכות ההורית (במיוחד בגיל ההתבגרות, שבו לעתים קרובות יש גם כך בעיות תקשורת בין-דוריות ונטיה טבעית לשבירת גבולות) וגם ללכידות התא המשפחתי.
&nbsp
שיעבור בקלות, קוף!
 
מעניין, אצלנו זה כמעט הפוך!

אנחנו פונים לילדים אך ורק בעברית, אבל הבן המתבגר שמדבר אתנו בעברית מתנהג כמו מתבגר טיפוסי, ודווקא הילדה שעונה לנו רק באנגלית נענית לסמכותנו הרבה יותר. כלומר היחס שלהם אלינו יותר קשור לגיל ולאופי מאשר לשפה.
שניהם די גאים בעובדה שהם דוברים שפה נוספת אבל אני לא בטוחה שיש לזה תרומה משמעותית ללכידות המשפחתית שלנו. כל משפחה שונה.
 
המון המון המון מזל טוב


מכמה שאני "מכירה" אותך, את אחת שזורמת ותזרמי גם עם זה. את הדאגות תשאירי לאחרים


הבת שלי נולדה בארץ ועברה לסקוטלנד בגיל 3 אז לא מדברת מנסיון, אבל היא דו לשונית מתמיד, כי בעלי סקוטי ולא דובר עברית. זה ממש לא עיכב אצלה את השפה והיא כבר דיברה בגיל שנה. אז כמו שכבר נכתב, זה מאוד אינדיבידואלי. אל תוותרי על השפה העברית וגם אם הן לא ידברו עברית, וזה תלוי בך ומה שנכון לכם, הן יבינו את השפה ודרכה גם את התרבות הישראלית.

אני חיה בצפון סקוטלנד. כאן תמיד יותר קר מאצלכם, ועדין מוציאים את קטנטנים החוצה בלי בעיה. עם תאומות לא תוכלי להיות עם מנשא לאורך זמן בכל מקרה, אז הסוגיה הזאת לא ממש רלוונטית. אם את לוקחת רק אחת מהן, את יכולה לקנות מעיל שגדול אליך בכמה מספרים ולשים מעל המנשא, ראיתי שעושים את זה. כמו כן יש לקנות מעילים מיוחדים, אבל זה לא נראה לי השקעה כדאית בגלל שהן תאומות.

לגבי החיתולים, אין מה לעשות!!! אולי רק לעבור לבית עם חימום ריצפה בלי שטיחים, אבל זה כנראה לא ראלי. באמת לא נהוג שהילדים פה משקים עצים, אבל בתור אמא לילדה שהיתה בת 3 כשהגעתם לכאן, את בטח מכירה איפה יש בתי שימוש, ובכל מקרה, יש לך עוד זמן ואת תראי לבד איך מתמודדים עם זה אחרים. אין לי נסיון.

המון המון בהצלחה
 
מזל טוב- איזו בשורה משמחת


אני יכולה להשוות רק להורים אחרים שנתקלתי בהם מתוקף היותי גננת גם בארץ אבל בגדול אני חושבת שמתרגלים די מהר לגידול ילדים ואולי החלק הכי קשה זה המרחק מהמשפחה שסבא וסבתא הם בעיקר של ה"סקייפ" ולא דמות קבועה בחייהם שהם רואים כל הזמן אבל זה הצד השלילי של הבחירה שלנו לגור בחו"ל ואישית אני מאוד מקפידה לדבר עם 2 המשפחות בסקייפ לפחות פעם בשבוע ושיראו אותה והיא אותם ועם זה שהיא קטנה ורק בת 5 חודשים היא ממש מזהה ומגיבה בהתלהבות כשרואה אותם בסקייפ. סבא וסבתא מהצד של בעלי מגיעים מחר בלילה אז נראה מחרתיים איך היא תגיב אליהם כשתראה אותם בפעם הראשונה בלייב.
 
אנחנו מתכננים לדבר רק עברית עם הקטנה, אבל כן חושפת אותה כבר

עכשיו להרבה חוגים דרך הפעילויות שלוקחת אותה ושרה לה גם בעברית אבל גם באנגלית לפעמים. יש לה צעצועים דוברי עברית לצד צעצועים באנגלית בלבד.
&nbsp
בגדול עוד לא החלטתי אם אכניס אותה לגן שבין היתר דובר עברית או בגן אמריקאי לגמרי. לשמחתי יש לי עוד כמה חודשים לחשוב על זה.
 
להעדר הסבים נראה לי שכבר התרגלנו

בכל זאת אנחנו פה כבר יותר משש שנים...
תודה על התגובה, מקווה שיהיה בסדר :)
 

שיגרמ

New member
בשעה טובה!!!

אז שיהיה בבריאות ובשעה טובה. כל אחת "בוחרת" על מה לדאוג. אבל רוצה לנסות להאיר צד שונה: המזל הוא שאנחנו גדלים עם הילדים שלנו, ומקווה שכשיגיע זמן הגמילה את תיהיי בשלה לזה ותמצאי את הפתרונות שנוחים ומתאימים לך. לפחות בלונדון יש המון ילדים דוברי שפות שונות וכאלו שהולכים לבית ספר ליוונית, סינית, יפנית, איראנית ועוד בסופי שבוע. מה שכן הייתי מאד ממליצה זה לארגן תמיכה סביב הלידה והחודשים הראשונים. זה לא הולך להיות פשוט עם תאומות ועם עוד שתיים לא כל כך גדולות. האם את מלונדון? כי אז אוכל להמליץ לך על ארגונים שיכולים לעזור. אם לא, ממליצה להתחיל לברר עם ההלת' ויזיטור מה נגיש באיזור שלך. שיהיה המון בהצלחה!
 
תודה! :)

הילדים הגדולים שלנו מאוד גדולים - כשהתאומות יגיעו הם יהיו בני 18 ו-10, אז אני לא דואגת לטיפול בהם באופן מיוחד.
חוץ מזה, אמא שלי תבוא לעזור בחודשיים הראשונים.
ולתאומים יש מערך תמיכה שנראה די מרשים - יש צוות תאומים בבית החולים שמעניק ליווי סופר צמוד, קבוצות תמיכה לתאומים ועוד כהנה וכהנה.
אנחנו גרים בעיר מאוד רב תרבותית וסובלנית, באמת לא ברור למה אני כל כך מודאגת.
&nbsp
 

forglemmigej

New member
מזל טוב כפול

תראי אנחנו חיים היום בעולם גלובלי אין כמעט מקום בעולם (המערבי כמובן שאליו רובם מהגרים) שאין דיברסיטי , מלה מכובסת לרקע אתני אחר..התקופה שברחובות העיר הסתובבו אנשים בעלי מראה אחיד פסה מו העולם, אמנם באיזור שלי רובם בעיקר נראים כמו קופי-פייסט אבל זה איזור כפרי בערים הגדולות יש מכל הצבעים והמינים והשפות, האמת שאפילו בכפר הקטן שלי יש מרכז פליטים ורואים הרבה אנשים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון, להם הררררררבה יותר קשה כי התרבות שלהם באמת שונה לגמרי הם לא מבינים מלה באנגלית אז גם להסביר להם עד שיתפסו את השפה זו כמעט משימה בלתי אפשרית אבל הם שורדים מתברר, אפילו אלו שמגיעים ממזרח אירופהכמו פולין או רומניה לא יודעים מלה באנגלית אבל מתגברים.מורשת זו עבודה סיזיפית ויומיומית ומצד שני המדינה שעזבת אותה משתנה גם כן אני לא יודעת כמה שנים את בחול אבל אם את חוזרת היום לארץ אפילו לביקור תתפלאי כמה דברים השתנו שם, אנחנו מקובעים על הזמן שעזבנו והוא די קפוא במקום, השפה גם משתנה וסלנג צריך עידכונים .ילדים הם כמו פלסטלינה אפשר לעשות איתם מה שרוצים אם החלטתם להעביר את מרכז החיים למקום אחר כמו שאומרים במס הכנסה אז הכל כלול, גם הפסד של החיים הראשונים, הגירה זה טרטור נפשי לא קטן .
 

rona73

New member
מזל טוב

גם אני גידלתי את התאומים רק כאן בבולגריה.אין לי אפשרות להשוות לארץ. שפה- אני דיברתי ומדברת רק עברית האיש בולגרי ויודע עברית .הילדים בינהם מדברים בבולגרית. על החגים היהודים הם לומדים בבית הספר. יש לילדים קשר מצויין עם סבא וסבתא בארץ,כל שנה מבקרים בארץ. בקשר לגמילה- אני גמלתי שני בנים.זה קצת שונה,אני חיכיתי שיהיו מוכנים.ניסיתי ביחד וקרה שאחד נגמל מהר מאוד והמשכתי רק עם השני..את תמצאי את הדרך הנכונה!!
 

Midriff

New member
רק לגבי השפה

אמרת שזה ברור לך שזה יקשה עליהן ללמוד אנגלית...אז זהו שלא נכון. יש לא מעט מחקרים בנושא.
הגברת הלא מייצגת בבית, התחילה לדבר מאוד מוקדם, הרבה יותר מוקדם מהילד שהתחיל כחד לשוני, אבל זה פשוט כי היא הייתה יותר וורבלית והוא היה יותר מוטורי.
לגבי השקיית העצים, אכן מאוד לא מקובל ולא עשינו את זה עם אף אחד מהילדים. החזקתי סיר באוטו בתקופת הגמילה.
קרה פעם אחת שהיינו בטרגט ופתאום הילדה הייתה חייבת פיפי - לקחתי אותה למיניואן שבו היה הסיר. אה מה, באותה תקופה היא התחילה לבקש גם פרטיות בזמן המעשה. אז סגרתי את האחורה, אישה אחת ראתה אותי ובזעזוע שאלה אותי אם אני מתכוונת לנסוע ככה
 
תודה, זה מעודד!

משמח לשמוע שאפשר לרכוש שתי שפות במהירות. כל הילדים הדו לשוניים שאני מכירה התחילו לדבר מאוחר, ואולי בגלל זה זכרתי יותר את המחקרים שתמכו בניסיון שלי...
הסיפור על הסיר במיניוואן גדול! :)
 
למעלה