לגור הררי..

[ronybu]

לגור הררי..

שלום אני קורא פאסיבי בפורום אני די אוהב את כל מה שקורה פה (לעיתים זה הופך לממש דביק ורוחני מדי לטעמי, אבל זה רק אני) הדגש שלי הוא לא לעשות הנחות לעצמינו במטרות ובהישגים. מהצצה לרשימת היעדים שלך גורי, אני רואה שאתה כן עושה לעצמך הנחות (מסמן V, במשימות לא גמורות) להבין את הפיזיקה הקוונטית ולא להוציא 100 בקורס מתקדם באו"פ????? נו באמת. (כבוגר או"פ, להבין את הפיזיקה הקוונטית הרבה יותר קשה מלקבל 100 במתקדם!!!) אם המטרה שלך היא לטעום קצת מהפיזיקה הקוונטית ולהבין בצורה שיטחית, אז ככה גם צריכה להראות גם מטרת היעד שלך. (צריך לרשום: להבין בערך על מה הפיזיקה הקוונטית מדברת) אם אתה רוצה להיות עשיר?? תרשום כמה כסף אתה צריך בידיוק. וכן הלאה. הדגש העיקרי פה זה להציב לעצמינו רף כמה שיותר מדוייק. (לא לעשות הנחות) אני נחשפתי לסוד לפני כשנתיים זה עובד ובגדול. תתחילו מקטן, כשתראו שזה מצליח תעברו לגדול מבלי לשים לב. זה מתייחס כמעט לכל תחום בחיינו, חבל לא מבינים מה יש להם בידיים. בהצלחה לכולם

 

[שפי גור ארי]

הי רון

אני מסכים שלגור יש לפעמים ראיה קצת פסימית, או ביקורתית/צינית על חלק מהדברים, אני אפילו מסכים איתך בכל הנוגע לזה שלפעמים התגובות פה מרגישות קצת רוחניות ו"דביקות" מנקודת המבט שלי. אבל אלא הן נקודות המבט שלנו, אני לא חושב שאתה יכול לשפוט את ההתקדמות של גור לפי הרשימה שלו. או אפילו לפי כל מה שהוא רשם בפורום מאז שהוא פה. אני שמח שהדברים עובדים בשבילך, אבל קשה לדעת ולהבין מה האתגרים שעומדים מול אנשים אחרים. מהניסיון שלי אני יודע שכסף יכול להיות נושא בעיתי לאנשים מסויימים, בגלל סיבות שונות, אמונות מגבילות, מוכנות ועוד. מה שכן אני אשמח לשמוע עוד על ההתנסויות שלך. בברכה שפי

 

[ronybu]

לא היה בכוונתי...

לשפוט אף אחד או את התנהלותו של הפורום בסה"כ אמרתי את דעתי האישית, שלא מייצגת אף אחד מלבד עצמי. היה לי חשוב להבהיר שאסור לנו לוותר לעצמינו, ואם יש לנו מטרה אותה אנו רוצים להשיג לא לסמוך על "הסוד", אלא לקום ולעשות. המוח שלנו זה מכונה מדהימה, בעזרת התמקדות וחידוד מטרות המוח ידע לנווט את הפעולות שלנו לעשיה נכונה והגשמת המטרות. תקרא לזה סוד, אני יקרא לזה משה, מה זה בכלל משנה??? על מנת להגיע לאנשהו, צריך ללכת לשם. אם אתה רוצה נסוע לבאר שבע (אולי היום לא, אבל אחרי המלחמה) לא מספיק שהסוד יראה לך איך להגיע לחוצה ישראל, אלה אתה צריך להיכנס לאוטו ולנסוע. אני פשוט אומר : זה לא מגיע לבד, תלכו לקחת!!! אני לא אדם רוחני, ואישית לא רואה כל כך קשר בין הרוחניות הקלאסית לבין הסוד. אני אישית התחלתי להשיג את מטרותי כאשר , שיניתי קצת את נק' מבטי על העולם. הפסקתי לחיות כעדר, תנסו לראות את העולם כמשחק, אישתי הגדירה את זה יפה " תתחיל לחיות במופע של עצמך" כמו טרומן תראה שזה הרבה יותר כיף. תפסיקו לקחת את העולם כל כך ברצינות ותראו שזה ממש מגניב, ואז אין לך כמעט מחסומים כי אתה לא לוקח את הדברים קשה, אתה מבין שהכל משחק ומקסימום תצליח, כי את ה"אין לי", "לא יכול", "קשה מדי" יש לך היום. תנסו - אני מקווה שיצליח לכם לפחות כמו שלי הצליח.

 

[שפי גור ארי]

אני בטוח שהכוונות שלך היו טובות

אבל קשה לכתוב משפטים שמסתיימים בכמה סימני שאלה (ולפעמים מספיק 1) בלי לצאת שיפוטיים. בכל מקרה אני חושב, שחשוב שאנשים שכן מצליחים למשוך דברים לחיים שלהם ישתפו כאן בפורום, לכן ביקשתי שתספר קצת על זימונים שלך. אני יכול לספר על שניים שלי. לא מזמן חזרתי להתאמן בטקוונדו, אומנות לחימה קוראנית, שפעם הייתי מתאמן בה ולא התאמנתי בה יותר מ 13 שנה. בכל מקרה חזרתי להתאמן, ואין ספק שהדברים יותר קשים לי מפעם, יש לי עודף משקל, אני כבר לא כל כך גמיש, שלא לדבר על כושר. בכל זאת קבעתי לי מטרות להשנה בנוגע לטקוונדו. בין השאר להתקדם לקראת מבחן לחגורה שחורה, להגיע לשפגט בשתי הרגליים, להכנס לכושר, להוריד במשקל, ולהביא מדליה. עכשיו, בגלל שאני בן 32, אני למעשה שייך לשתי קטגוריות מבחינת גיל, מה שקרוי בוגרים (18-35) ווטרנים (במקרה שלי 30-40) . עכשיו כשהתחרתי לפני 3 שבועות בערך בבוגרים, יצא לי קרב ראשון עם מישהו ברמה מאוד גבוהה, ופרשתי מהקרב עוד לפני הסיבוב הראשון, מה שכן למדתי מהקרב, שהכושר שלי רחוק מלהיות מספיק טוב. ביום שישי האחרון היתה אליפות הוטרנים, בזמן שעבר בין האליפויות עבדתי די קשה על כושר וגמישות, ובסופו של דבר הצלחתי להשיג מדלית זהב באליפות הזאת. צריך לציין שההפרשי הרמה והדרישות בין האליפויות הם גדולים, ושהצלחתי לזכות למרות שאני מרגיש שעוד יש לי דרך ארוכה מאוד לעשות. אבל עדיין זה הישג לא קטן בשבילי, שאני מאוד גאה בו. הדבר השני, הוא שרציתי לצאת לחופשת סקי השנה לעשות סנובורד. והזמנתי חופה שכזאת לחודש מרץ, שאני אצא אליה עם אישתי. ואני מאוד מאושר מזה. עכשיו אתם יכולים, לשאול מה הקשר בין זה לבין זימונים. אחרי הכל על הראשון בעיקר עבדתי, והשני הוא עניין קטן של הזמנה טלפונית. ובכן, בראשון היתה הרבה עבודה של ויזואליזציה, במיוחד בקרבות עצמן. כמו כן, אני מתיחס לדברים שקרו בדרך לאליפויות האלה כרמזים מהיקום אם תרצו, לגבי מה אני צריך לעשות כדי להשיג את המטרה שלי. זה נושא שהרבה אנשים נתקעים בגללו, הם רוצים משהו, וכשהם לא מקבלים אותו הם מפספסים את השיעור, שאמור להביא אותם למצב של התאמה למה שהם רוצים. בנוגע לשני, זה דורש פתיחות מסוימת להחליט לשים כסף על משהו שאתה מאוד רוצה. זה גם היה תהליך של למשוך את העבודה והמצב הכלכלי הנוכחי שלי (שאפשר לומר שעבדתי על התהליך הזה לפחות ב3-4 שנים האחרונות) וזו אחת התוצאות היכולת לאפשר לעצמי את זה. שוב, היתה הרבה עשייה כמובן מאחורי זה.

 

[גור הררי]

אתה "מסכים"? אבל רון בכלל לא אמר את זה ../images/Emo6.gif

רון דיבר על זה שלדעתו אני עושה לעצמי הנחות. מה הקשר בין מה שהוא כתב לבין מה שאתה כתבת?

 

[גור הררי]

אתה מוזמן לבחון אותי בקוונטים, אם בא לך ../images/Emo8.gif

כשאני אומר "להבין את מכניקת הקוונטים" אני מתכוון בדיוק למה שאני כותב. ובהתחשב בעובדה שאני שואף לעבוד במחקר בתחום הפיזיקה הקוונטית (פיזיקת חלקיקים, ליתר דיוק) אז להציב לעצמי יעד כמו "לטעום קצת מתורת הקוונטים" זה לא יהיה ממש לעניין...

תזכור שהשאלה של "מה קשה יותר" זה עניין אינדיוידואלי. לי אישית הרבה יותר קשה לשמור על רמת הריכוז הדרושה כדי להוציא 100 במבחן וציונים גבוהים בכל המטלות במסגרת מגבלת הזמן של הסמסטר, מאשר ללמוד בניחותא נושא עיוני חדש - מורכב ומסובך ככל שיהיה. וחוץ מזה, איפה כתוב שאת הדברים הקלים חייבים להשלים לפני הדברים הקשים? מה שהחיים מספקים לך בכל רגע נתון, אתה לוקח.

 

[GMjoy]

אני מכיר את זה בצורה אחת:

כל הדברים הגדולים - הם הדברים הפשוטים אני יכול להסכים עם ronybu לגבי ה "בעזרת התמקדות וחידוד מטרות המוח ידע לנווט את הפעולות שלנו לעשיה נכונה והגשמת המטרות".

- הדבר הזה מזמן מונח אצלי ביד (בהבנה פשוטה לגמרי), ורק לפני כמה ימים התחלתי להשתמש ולהרגיש כמה כייף לי לחיות !!! אני לא מאמין שאלה שעושים שמיניות באוויר כדי להרוויח כסף, למצוא עבודה או לעשות מעצמם משהו - יעשו משהו ! אני לא ראיתי המון אנשים שהצליחו כתוצאה מעבודה קשה למען משהו. ואני מדבר על עבודה לא מכוונת, לא מותאמת עם רצון אישי ונפשי - שבא מתוך סיבה לא ברורה. העיקר לעשות-לפעול ! "בסוד" - כבר על חצי הומור מראים לך כמה אפשר "להשקיע" כהתחלה, רק ממשיכת קפה לעצמך בבוקר

מישהו פה עושה לעצמו "קפה עצבני" על הבוקר ? אולי עצבני במובן של קפה מוקצף-פצצה

ודבר שאני רואה בהודעה של ronybu באותה הנשימה, זה-זה "זה לא מגיע לבד, תלכו לקחת!!! - אז מה עשית? סתרת לגמרי את ההתחלה. הממ??

- אם מהכיבה שלי מגיע מסר למוח ולתועה שהוא רעב, אני אתעלם? אולי כן אם יש לי הפרעות אכילה-אנורקסיה-בולמיה, אבל ברגל ?! I DON'T THINK SO. אני בטוח שאף אחד פה לא יעיז להתעלם מקירקורי בטן, ואפילו ישמח לאכול איזה משהו-יאמיי

וגם כשאני מסדר לעצמי פרטי קניות, אני הרי לא אעמוד מול דוכן לחם-כשבפתק רשום - לחם

- ואלך בלעדיו

הכל בא בסיבוב - כל רצון. כל בקשה. הכל רשום. לא נעלם. אם אתה יודע מה אתה רוצה, רק תבקש - יום אחד תתעורר וזה יהיה שלך! וכשהזמן לפעול יגיע - אתה כבר תדע ותהיה מוכן לכל פעולה ! מאחל לכולכם לילה שקט ורגוע, וכמובן לכל אלה שקוראים זאת בבוקר, בוקר טוב !

 

[גור הררי]

מז"א "לא ראיתי אנשים שהצליחו ע"י עבודה קשה"?

ואנשים שהצליחו על-ידי זה שהם ישבו רגל על רגל וסמכו על "הסוד" שיעשה את העבודה בשבילם, ראית? המממ... הרשה לי לנחש שלא. אני מציע לך לקרוא ביוגרפיות של אנשים מצליחים, ולראות בעצמך איך הם הגשימו את החלומות שלהם והחזון שלהם. בלי עבודה קשה, לא תשיג שום דבר בעל ערך אמיתי. ואני לא מדבר פה על זוטות כמו זימון של מקומות חנייה או כוס קפה או אפילו טיול לחו"ל. אני מדבר על הדברים החשובים באמת בחיים. וזו לא סתם דעתי האישית, אלא עובדה היסטורית שאתה יכול לבדוק בעצמך. למד את חייהם של אנשים כמו תומס אדיסון, או האחים רייט, או וינסטון צ'רצ'יל, או אלברט אינשטיין, או מייקל ג'ורדן... ותגלה שכולם, ללא יוצא מן הכלל, עבדו מאוד קשה בשביל להשיג את מה שהם רצו. מאמן הכדורסל ריק פיטינו סיכם את העניין יפה, בספר שלו "הצלחה היא עניין של בחירה": "אתם רוצים להצליח? בסדר, תצליחו. היו ראויים לכך. איך? הצטיינו יותר מכל מי שנמצא בשטח. תזיעו על הפרטים הקטנים. תזיעו על הדברים הגדולים. לכו את המטר הנוסף. אבל תעשו מה שתעשו - תשקיעו את הלב ואת הנשמה בכל מה שתעשו. תנו את כל מה שיש לכם על המגרש." כמובן שאם יש לך "רשימת מכולת" מדוייקת של מה שאתה צריך לעשות כדי להשיג את הדבר שאתה רוצה, אז הדרך סלולה בפניך והכל נהיה קל ופשוט. אבל מה קורה אם אתה רוצה ארוחת צהריים טובה, ואין לך מושג איזה מצרכים אתה צריך כדי להכין אותה? אתה רוצה ללכת למכולת ולקנות את המצרכים, אבל אין לך מושג מאיפה להתחיל, אז מה תעשה? תתפלל לאלוהים שיזרוק עליך מתכון לצלי עוף? לא הייתי סומך על זה... האחריות לברר איך להשיג את הדבר שאתה רוצה מוטלת עליך. ולפעמים פירוש הדבר שתצטרך להתמודד עם תסכולים וקשיים, ולפעמים פירוש הדבר שתצטרך לעבוד קשה גם כשלא ממש "בא לך" לעשות את זה.

 

[GMjoy]

כנראה שלא הבנת את הכוונה

דיברתי על אנשים שפועלים מתוך לחצים: משפחה, סביבה, חברים, בילבול וכו'. ביוגרפיות של אנשים מצליחים? בעבר קראתי המון ביוגרפיות על שחקנים, זמרים ועוד... באמת אף פעם לא קראתי על אחד מהם שדרכו נסללה בדרך פשוטה ופתוחה לרוויה - מחכה לו שם למעלה. גור, נו באמת... אתה רוצה להגיד לי שאתה מאמין לכל מה שכתוב אצלם ב-BIO? גם אלה שהגיעו לתהילה דרך הורים מליינים או שחקנים ומוסיקאים מפורסמים במשפחה - גם להם כותבים ב-BIO על שנים של עלייה לפיסגה, וניסוח מעובד בצורה מקצועית תופס את הMIND ואת הHEART של הקוראים - פשוט נוגע ללב. לזה קוראים סוג של פי.אר-BIO ח

ח

ח

אני מעדיף לקרוא ספרים ודברים יותר מעניינים מביוגרפיות של אחרים, ולמצוא משהו שיתן לי חיוך להגיד: למדתי עוד משהו חדש ומעניין ! אני אגיד לך מה, אולי זה נראה לך כאילו אני מדבר על לשבת ולא לעשות כלום, אבל לא. אני מדבר על להיות מדוייק עם עצמך. מובן עם עצמך (כל אחד בזמנו ויכולתו), ולתת לדברים לקדם אותך. לקחת את הדוגמא של "פרטי קניות" למקום קיצוני מדי, וחבל. עוד משהו שכתבת "ולפעמים פירוש הדבר שתצטרך לעבוד קשה גם כשלא ממש "בא לך" לעשות את זה". - וזו בדיוק הנקודה: לדעת להינות, ולא לסבול! אני קראתי פעם סיפור אמיתי על אדם שעסק בתחום התוכנות והמחשבים, ושאף מאוד מאוד להצליח בזה! הוא לא חשב על משהו אחר, כי זה היה תחום מוכר לו כבר - למה לחשוב על משהו עוד. הסיפור הגיע ל20 ומשהו פרקים, בהם סיפרו על מאמציו הגדולים, על כישלוניו העוד יותר רבים. על נסיעותיו לחו"ל כדי להצליח ולא להישאר כעובד משנה למקצוען שכמוהו. תיארו כמה למד, יצר, תיכנן, עשה ועשה ועשה - ולסוף כל פרוייקט התרסק עד כדי ייאוש שהוביל אותו למשבר נפשי מאוד קשה. כשיצא ממנו בגיל 30 פלוס, הוא התחיל לצייר להנאתו בבית דברים מעניינים, ואישתו מהר מאוד גילתה שמדובר ביצירות אומנות בלתי רגילות! היא אספה כמה מהם, והציע לעוברים ברחוב. האנשים היו קונים, ויותר ויותר בכל פעם ! המחירים עלו על האומנות שלו, והיום הבחור חי במצב כלכלי מאוד טוב, עם משפחה ושלווה נפשית משחווה למשך שנים ארוכות של שאיפה, רצון, לימוד, עבודה קשה - למשהו שבכלל (מבחינה אלוהית) כנראה לא התאים לו בחיים - וזה מה שאני רציתי להבהיר על עניין העבודה הקשה

 

[גור הררי]

עזוב אותך מסלברטיז. אדיסון צריך יחסי ציבור?

האחים רייט צריכים יחסי ציבור? חבל שאתה מתעקש לבטל במחי יד כל דבר שסותר את תפיסת העולם שלך. אנשים עשו והצליחו במשך אלפי שנים, ואתה טוען שאין לך מה ללמוד מהם? תחשוב שוב. ולגבי הקטע של "עבודה קשה": אתה צודק בהחלט שיש אנשים שסובלים סתם בגלל שהם הולכים בדרך שלא מתאימה להם. אבל הנקודה שלי היא, שגם אחרי שמצאת את הדרך שמתאימה לך והחזון שמתאים לך, לפעמים תצטרך לבלוע צפרדע או שתיים ולעשות דברים שלא ממש בא לך לעשות. זה חלק מהחיים. ואת זה אני אומר לך בתור מישהו שעשה דבר או שניים בחיים שלו. אז אתה אומר שהחוכמה היא לא לסבול? האמת, אתה צודק. אבל מי אמר שעבודה קשה זה סבל? ומי אמר שהקרבת הנאות הרגע למען מטרות ארוכות טווח זה סבל? אין הנאה גדולה יותר מאשר להשקיע ולהתאמץ למען חזון שאתה מאמין בו. אתה יודע, אפילו אם היתה דרך קלה ומהירה להשיג את הדברים שהשגתי ביזע ודמעות, לא הייתי בוחר בה. זה הרבה יותר מתגמל להתמודד עם אתגר רציני בהצלחה, מאשר לקבל את הפתרון על מגש של כסף.

 

[GMjoy]

לא לא, גור

זה - לא מה שאני כתבתי בכלל

אתה הבנת את זה ככה. אני לא סותר כלום, אני פשוט לא מתעניין ולא מתחבר לזה. יש הבדל. תמיד יש לי מה ללמוד מאנשים אחרים, ואני עושה זאת עם אנשים שבאים לי בטוב, אחרת זה לא הולך ולגבי החלק ה2 של הודעתך: ללא ספק, גם בעלי החזון נאלצים להתמווד עם דברים שלא בא להם, אבל משם הם בעצם צומחים לאנשהו - לאן שהם קבעו לעצמם! ואני מאמין שדברייך מבוססות על ניסיון שלך בחיים. ולגבי החלק האחרון: כן - החכמה היא להפוך את היום למסיבה

גם אנחנו בדרום "(לפחות אני והמשפחה שלי), הופכים את הימים שלנו למסיבה בדברים מסויימים, גם לאור מה שקורה. זה מאפשר לנו לחייך. זה מאפשר לנו לחיות. זה מאפשר לנו לנתק את המחשבות לדברים טובים, ולהרחיק לרגע את האיום והנורא... גם זו סוג של התמודדות, וחיוכים מול האיומים

גם אני לא הייתי בוחר בהרבה דברים, שלמענם הזעתי ועבדתי - לא קשה - עבדתי למען הכייף בצורה פיזית (ככה אני מגדיר זאת), וגם ברגע המתאים יכולתי להכיל ולקבל את מה שהוגש לי בתמורה למה שעשיתי בשבילו

אני מבין שכולנו בעלי דעות שונות או לא, אבל גם כשאני לא מקבל או לא מתחבר למישהו/משהו, אני יודע שלכל מחשבה תמצא האוזן הנכונה והתומכת בדבריו. ערב טוב!