לגילה ומיכל

גנדלאף

New member
לגילה ומיכל

אין לי בעייה לספר מה שאירע לי,לפני שנתיים וחצי עברתי תקיפה מינית (אונס) על ידי שני גברים לא מוכרים ,הומלסים באזור של תל אביב בדרך לבית ספר.מאז חיי השתנו לגמריי .התסמינים שיש לי.פחד מוות,שהמקרה יחזור אליו,שיפגעו בי,לא יכול לישון לבד,סיוטים בלילה לא נרדם,קוצר נשימה ...
 

כתומית

New member
גנדאלף ../images/Emo23.gif

צר לי שחווית דבר נורא כ"כ, אני לא יודעת אם יש בזה כדי לעזור אך אומר לך לפחות איך אני התמודדתי עם האונס שעברתי - במאמץ גדול פירקתי את ההרגשה לחוויה פיזית בלבד הוצאתי משם (לא הדחקתי אלא החלטתי שזה לא רלוונטי) את הרגשת ההשפלה, רגשות האשם על חוסר זהירות, את המחשבה שזה עלול לקרות שוב סילקתי לתוך ההחלטה שאם זה יקרה שוב אני אמצא דרך לפגוע פיזית באותו אדם גם אם אמות בשביל זה - לא חוק ולא בטיח - רק הידיעה שגם לי יש את היכולת להחזיר בפגיעה פיזית מחזקת אותי (ולכולנו יש יכולת זו - או כמו שאמר הפילוסוף הובס - כל בני האדם שווים - ביכולת שלהם להרוג זה את זה) אני מזכירה לעצמי שאני לא הבחורה הצעירה והמבוהלת שהייתי, אני זהירה אומנם הרבה יותר אבל ההרגשה שאני אהיה מסוגלת להגן על עצמי או לנקום ברגע הנדרש מסייעת לי. אני ממליצה לך בחום רב, במידה ולא עשית זאת, להירשם לקורס להגנה עצמית, או טוב מזה להתחיל ללמוד איזושהי אומנות לחימה - יש באלה בכדי להשקיט מעט את הנפש וליצור איזה איזון של עוצמה.
 
../images/Emo46.gif מכעיס שאנשים מעוללים דברים כאלה

מכעיס ומכאיב והנה אתה עכשיו צריך להתמודד עם זה 3 שנים אחרי... אני חושבת שהעצות שכתומית נותנת לך מנסיונה האישי חשובות ויקרות מאין כמוהן. להתמודד עם רגשות האשם וחוסר הערך ולנסות להשיב אליך את התחושה שאתה שולט על גורלך ויכול למנוע מצבים כאלו בעתיד- הם אבני הדרך להתמודדות מוצלחת. אל תאשים את עצמךֱ! קורס הגנה עצמית נשמע לי רעיון טוב כמו גם נשיאת כלי (חוקי!) כלשהו להגנה עצמית כמו תרסיס פלפל. אולי כלב שמירה (מאולף ולא תוקפן) יוכל לעזור לך להרגיש יותר בטוח. ניסית תרופות שלא עזרו, אולי שווה לחזור לפסכאטר ולנסות תרופות אחרות? האם ניסית טפול פסיכולוגי? אולי להשתתף בקבוצה של אנשים שעברו תקיפה מנית ויכולים להזדהות עם מה שעובר עליך ולתמוך אחד בשני? (יש פורום לתקיפה מנית, הקישור מצוי בפורום זה). עברת חוויה מאד קשה. אל תשאר בזה לבד ואל תתן לזה להשבית את חייך. חפש עזרה ושתף אותנו אם תרצה במה שעובר עליך. ליבי איתך.
 
גנדלאף יקר ועצוב

גם אני חושבת שהעצות שנתנה לך כתומית הן יקרות מפז. אני חושבת שאסור לך לוותר. החיים שלך השתנו אבל אם תרצה, תוכל להפוך את הגלגל חזרה. אנחנו צריכים להחליט לא להפוך לקורבן של הנסיבות של חיינו אלא להפך, להפוך למנצחים בגלל נסיבות חיינו ואתה יכול להיות ווינר (winner) אמיתי אם תצליח בכך. אתה צריך למצוא בכל דרך מישהו שמתמחה בעניין ויכול לעזור לך. גם קבוצת תמיכה לנפגעי תקיפה מינית וכל דבר דומה. עליך לדבר עם אנשים שעברו חוויה דומה ויצאו מזה ובעיקר להיעזר באיש מקצוע. אנחנו כאן כדי לתמוך אבל אתה, ורק אתה, תוכל לצאת מזה בכוחות הגדולים שמצוים בך, ואני מאמינה שהם מצויים בתוך תוכך. אתה מסוגל, האמן לי. מאמינה בך, מיכל
 

גנדלאף

New member
תודה

תודה כתומית על העצות הייתי בקפוארה וכל הזמן הרגשתי שם רע תחושת מחנק והתעלפיות בקורס.הייתי שם דיי הרבה זמן והיו פעמים שבכלל לא הלכתי בגלל ההתקפי חרדה.נרשמתי למכון כושר הפסיכולגית המליצה לי הלכתי חודש ולא הלכתי חודש
 

גנדלאף

New member
לגילה ומיכל המשך

תודה מיכל ,גילה כן השתתפתי בפורום לא אציין היכן .הייתי כמה חודשים בפורום וזה מאוד עזר לי לא יכלתי לכתוב מה שרציתי לכתוב מכיוון שזה לא התאים להם בפורום כתבתי שאני נגד כדורים ועוד כמה דברים והם לא נתנו לי להתבטאות
 

גנדלאף

New member
.

מחקו את ההודעות שרשמתי שלא התאימו לפורום.לקחתי כדורים במשך 6 חודשים וזה לא עשה לי טוב.(ניסיתי שני סוגים).רוצה מאוד לגדל כלב אבל אמא שלי לא מסכימה.נמצא בטיפול פסיכולגי (שיחות) .לוקח פרמולה שמבוססת על צמחי מרפא.
 

כתומית

New member
אולי...

אני לא יודעת עם זו עצה טובה, אבל אולי זה משהו שיכול לעשות לך טוב... כוונתי לרעיון ללכת להתנדב באחד המקומות שמחזיקים כלבים לפני אימוץ (ברח לי מהראש הש המגדיר את המיקום הזה) של תנו לחיות לחיות למשל, אם יש לך זמן לזה, זה יכול להיות תחליף לכמה שעות לכלב... החשש הוא כשנקשרים אם אתה יכול להיפרד מהם בידיעה שהם מצאו בית ושיש עוד רבים שצמאים לחיבה וליטוף... אולי שווה לחשוב על זה?
 

גנדלאף

New member
לכתומית

אמא שלי לא מסכימה לי לגדל כלב לצערי.בנוגע להתנדבות אני רוצה אבל לא מסוגל אני הולך למקומות ויש לי חרדות .
 
למעלה