לגילה זילברמן - שאלה על בני בן ה-5
בני יהיה בן 5 בקרוב. יש לו כמה מצבי חרדה שאינני יודעת מה לעשות איתם? בערב יום העצמאות הלכנו לבמת בידור (עם בעלי והילד בן ה2.5) וכאשר התיישבנו והחלה מוסיקה מהבמה, עוד לפני זיקוקי הדינור, הוא נכנס לרעדות בגופו ובשפתיים, לא בכה, היה משותק ורועד וביקש ללכת לבית, אמר "אני לא יודע מה יש לי בואו נלך הביתה, בואו נלך" ניסינו להרגיע להסביר לחבק לעשות סיבוב ו-שום דבר לא עזר. בסוף נכנענו והלכנו לבית. במיטה הוא אמר שבאוזניים הוא שומע חזק חזק את הרעש הזה (והרעש מהמוסיקה לא היה כ"כ נוראי). דוגמא אחרת: כאשר נכנסים למעלית הוא תמיד נכנס אחרון, ועומד בפתח עד שכולם ייכנו שהוא יוכל להיכנס אחרון ע"מ שלא תיסגר הדלת, החשש שלו זה לא רק על עצמו אלא גם על אחיו שמתמהמה עד שהוא נכנס או עד שהוא יוצא. כאשר אני נכנסת לאוטו הוא בחשש כי הוא נכנס לפני והדלת נסגרה הרי, אם רק לרקע קל אתעכב עד שאגיע למושבי, הוא כבר יחשוש שהוא תקוע בתוך האוטו ולא יוכל לצאת. כמובן בבית אם יש חושך הוא לא יעבור באזורים חשוכים - מפחד. אם אנו שולחים אותו לעונש בשירותים (דבר שאנו מתכוונים להפסיק, כיוון שהבנו שזה לא בסדר. בכל אופן זה לא קרה הרבה פעמים), בכל אופן כשהכנסנו לשירותים לעונש הוא תמיד חושש שנכבה האור או שננעל הדלת, למרות שתמיד האור דולק והדלת חצי פתוחה. כשהיה יותר קטן אם שמע רעש של אופנוע מתקרב, גם כן היה פוחד, היום פחות או שבכלל לא. הכי מטריד אותי זה נושא ערב יום העצמאות והקושי שלא להנות עקב הרעשים החזקים. יש גם מצבים שאנו במקום קצאת הומה והוא רוצה לחזור הביתה ושואל מתי נחזור או בואו נחזור. ומתרץ זאת בכך שהשריטה כואבת לו או משהו אחר. אם אנו נוסעים ברכב, הוא שואל, עשית תאונה? לא תעשי תאונה, אני פוחד שנעשה תאונה (ואף פעם לא עשינו תאונה) מי צפצף? מה קרה פה? - מאוד עירני לגבי הנהיגה. בבית - אם לכמה רגעים אינו יודע היכן אני ומה אני עושה מיד הוא מחפש אותי או קורא לי לוודא שלא הלכתי. תודה על עזרתך אמא מודאגת.
בני יהיה בן 5 בקרוב. יש לו כמה מצבי חרדה שאינני יודעת מה לעשות איתם? בערב יום העצמאות הלכנו לבמת בידור (עם בעלי והילד בן ה2.5) וכאשר התיישבנו והחלה מוסיקה מהבמה, עוד לפני זיקוקי הדינור, הוא נכנס לרעדות בגופו ובשפתיים, לא בכה, היה משותק ורועד וביקש ללכת לבית, אמר "אני לא יודע מה יש לי בואו נלך הביתה, בואו נלך" ניסינו להרגיע להסביר לחבק לעשות סיבוב ו-שום דבר לא עזר. בסוף נכנענו והלכנו לבית. במיטה הוא אמר שבאוזניים הוא שומע חזק חזק את הרעש הזה (והרעש מהמוסיקה לא היה כ"כ נוראי). דוגמא אחרת: כאשר נכנסים למעלית הוא תמיד נכנס אחרון, ועומד בפתח עד שכולם ייכנו שהוא יוכל להיכנס אחרון ע"מ שלא תיסגר הדלת, החשש שלו זה לא רק על עצמו אלא גם על אחיו שמתמהמה עד שהוא נכנס או עד שהוא יוצא. כאשר אני נכנסת לאוטו הוא בחשש כי הוא נכנס לפני והדלת נסגרה הרי, אם רק לרקע קל אתעכב עד שאגיע למושבי, הוא כבר יחשוש שהוא תקוע בתוך האוטו ולא יוכל לצאת. כמובן בבית אם יש חושך הוא לא יעבור באזורים חשוכים - מפחד. אם אנו שולחים אותו לעונש בשירותים (דבר שאנו מתכוונים להפסיק, כיוון שהבנו שזה לא בסדר. בכל אופן זה לא קרה הרבה פעמים), בכל אופן כשהכנסנו לשירותים לעונש הוא תמיד חושש שנכבה האור או שננעל הדלת, למרות שתמיד האור דולק והדלת חצי פתוחה. כשהיה יותר קטן אם שמע רעש של אופנוע מתקרב, גם כן היה פוחד, היום פחות או שבכלל לא. הכי מטריד אותי זה נושא ערב יום העצמאות והקושי שלא להנות עקב הרעשים החזקים. יש גם מצבים שאנו במקום קצאת הומה והוא רוצה לחזור הביתה ושואל מתי נחזור או בואו נחזור. ומתרץ זאת בכך שהשריטה כואבת לו או משהו אחר. אם אנו נוסעים ברכב, הוא שואל, עשית תאונה? לא תעשי תאונה, אני פוחד שנעשה תאונה (ואף פעם לא עשינו תאונה) מי צפצף? מה קרה פה? - מאוד עירני לגבי הנהיגה. בבית - אם לכמה רגעים אינו יודע היכן אני ומה אני עושה מיד הוא מחפש אותי או קורא לי לוודא שלא הלכתי. תודה על עזרתך אמא מודאגת.
