לגמוע

streetball

New member
לגמוע

היעדתם שהפועל גָמַע, יכול להתייחס גם לשתייה וגם לדברי מאכל? בערבית השורש ג'.מ.ע מתייחס לקבוצתיות, יום שישי(יום האסיפה) מורכב מאותיות השורש האילו, כך גם מקום התפילה(בו מתקבצים), המילה אוניברסיטה וכמובן המילה-קבוצה. זו הסיבה שיש בעברית להשתמש בפועל רק כאשר המדובר הוא בארוחה מלאה, עם מספר מאכלים או סוגי שתייה שונים, בכדי שיהיו פרטים שונים וזה יתיחס לאכילת\שתיית הפרטים כקבוצה.
 

streetball

New member
עוד דבר מעניין

בעברית המילה:"שמה"מתייחסת למקום בעוד בערבית המילה ת'מ, הנהגית באופן קצת שונא מתייחסת לזמן ולכן משמעותה-אחר כך. קראתי לפני זמן מה שהמילה "שמה" לתיאור מקום היא מילה נכונה מבחינת העברית אך אין לאמר:"לשמה" או להוסיף לה כל מילית יחס אחרת. רציתי לבדוק אתכם את נכונות העניין? התוכלו לאשר צדקתו?
 

Yuvalenko

New member
זה בדיוק מה שרשמתי באחד השרשורים...

שמה = לשם. הה"א בסוף המילה היא ה"א של יעד, זה מחליף את ה"אל" ששמים לרוב לפני המילה. כמו במילים - העירה, הביתה, נגבה, קדמה, צפונה וכו... כמו שציינתי אז, אין זה נכון להכפיל את ה"אל" גם בתחילה וגם בסוף. אני צופה שאסופית תקום ותגיד עכשיו שאני טועה. אז קומי!
 

or99

New member
קודם כול...

לא תמיד אותן אותיות שורש מוכיחות שיש קשר. במקרה זה לא בדקתי. בכל מקרה לא ראיתי שישנה בעברית ההגבלה שציינת על השורש ג-מ-ע. לדוגמה: "תניא אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני ר"ע ותשעה באב שחל להיות בע"ש היה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח ולא שהיה תאב לה אלא להראות לתלמידים הלכה ורבי יוסי אומר מתענה ומשלים אמר להן ר' יוסי אי אתם" (בבלי עירובין מ"א ע"א).
 
למעלה