לגמרי

[ElyC]

לגמרי

לא ברור לי למה אני כותבת שורות אלו, אולי מפני שאני רוצה להודות ל"אלכסנדר" הנפלא? אבל מדובר בפורום פומבי, ואת התודה שלי, אני אביע בפרטיות. אני אכתוב כאן כמה שורות על עצמי, זו תהיה התרומה שלי לטרנסיות אחרות, כמו שגם אני נעזרתי בביאוגרפיות של טרנסיות אחרות ברשת מזמן "גילוי" האינטרנט (ביליתי את היסודי שלי בשנות ה70). אני נשואה לאישה נפלאה ואבא (יוצא דופן) לילדים, זוגתי תמכה ותומכת בי דרך כל המשברים ו"ההתרסקויות" בנושאי הזהות וגם בנושאים אחרים. תמיד ברור היה לי סדר העדיפויות שלי, המשפחה תמיד ראשונה. את הנשיות שלי הייתי יכולה לבטא בפרטיות עם זוגתי התומכת, גם למצבים של פמניזם חלקי (הורמונים) הצלחתי להגיע בתמיכתה, לתקופות לא ארוכות. הקרובים אלי מבינים שאני שונה, חלק מהם מכירים את הבעיה, אבל מכוון שבעית הזהות היא רק חלק מחיי וחלק מאישיות שלי הנושא לא תופס מקום מהותי ביחסי עם הסובבים אותי. (ואת זה הבנתי רק לאחר שאלכס הסביר לי..). ברור היה לי שאיני משנה את מיני, שיקול המחיר למשפחה היה גבוה מדי ואולי גם פחד מהדרך הזועתית (חברתית) שטרנסית עוברת. אולי העובדה שהקרובים אלי קיבלו אותי תמיד, ולא הסתרתי את עצמי מהם, מטים את הכף לכוון השארות ב"שידה" (זה לא לגמרי ארון, נכון?) כתוצאה ממשברון נפשי, מתוך רצון להוכיח לעצמי שאני מושכת גברים כאישה, הכרתי את אלכסנדר, והתאהבתי בו כמו בת 16, עם הרבה כינורות וספרות. ואנחנו כבר לא ילדים, (תמיד אמרתי שיש לי הרבה מזל 5

), כנראה שגם זה היה צריך להתרחש, בדיוק כמו השיר המדובר. הרומן ממלא את הנשיות שבי לשיא שלא חויתי כמותו בחיי. השורה התחתונה שלי, היא שעד היום (אי אפשר לדעת מה יקרה עוד 10 שנים) הצלחתי לחיות חיים שאני רואה אותם כמאושרים 555

ללא שבירת כלים חברתית. כמובן שזה מקרה פרטי שלי, אבל כמו שאני מצאתי אור בכמה ביאוגרפיות דומות לשלי, אולי מישהי תראה אור מהביאוגרפיה שלי. בהצלחה לכל חברי הפורום

 

[ליטל ו]

היי אלי

שמחתי לשמוע ממך, ברוכה הבאה תודה על הסיפור, אני מאחלת לך ולכם המון טוב, ושפע כינורות וספרות!

 

[Lizz]

ברוכה הבאה, אלי

אני שמח שבאת.

 

[ElyC]

אני קוראת שוב מה שכתבתי,.

אוי, כמה שגיאים... כנראה בגלל האהבה.. סליחה למגיני השפה..

 

[ElyC]

וכמובן, תודה לכולם....

 

[ק ל א ו]

לא מתכוון להיות

הורס-מסיבות, אבל אשתך יודעת על הרומן עם אלכסנדר? וברוכה הבאה, גם

 

[יסמין 28]

תהיה בריא

זה ב-ד-י-ו-ק מה שאני רציתי לשאול אותה, אבל התביישתי... צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים

 

[ElyC]

כן,

בטפטוף עדין, בהסכמתה, וכולם יפגשו בקרוב לארוחה משפחתית, אין לי מושג מה יקרה שם. נראה לי שאני ואלכסנדר לא נכנס לשום דבר פיזי מול זוגתי. אלכסנדר אדם נפלא (כפי שכולכם כנראה הבנתם) ושם עצמו ככנור שני, הוא לא מתמודד על הזמן שלי עם המשפחה, למרות שאני מרגישה שאני פוגעת בו כאן, אני משערת שכל טרנסית או אישה אחרת היתה "רוצחת" לקבל בן זוג כזה, ל24 שעות, 7 ימים בשבוע, עד המוות. והוא עדיין "נגרר" אתי. הוא עוזר לי בצורה מפתיעה לחיות ב"שביתת נשק" עם גופי. ומתרחשים אצלי דברים נפלאים. זוגתי יודעת תמיד מתי אני נפגשת עם אלכסנדר, וזה יכול להיות לכמה מטרות. אני מדברת איתה על אלכסנדר עם חיוך גדול ומטומטם שמרוח לי על הפרצוף, ומנסה לשדר שיש בי מקום לכולם, וזה לגמרי נכון!!

 

[ElyC]

ואני מודה שזה נשמע מטורלל..

 

[ק ל א ו]

לא הייתי אומר מטורלל

אולי רק ביחס לטקטיקת אי-שבירת כלים חברתיים שלך

וגם

זה נשמע מקסים ונעים וטוב! אני משתתף באושרך

 

[ElyC]

מדוע אי-שבירת

כלים חברתית?, כנראה מכוון שיש משפחה ברקע, ואני מרגישה קצת זקנה לצאת לקרב, ואני מודה שאולי אני קצת אנוכית ביחס לתרומה לקבוצה שאולי אני צריכה להיות חלק ממנה. אבל כמו שכתבתי, הסתכלתי גם על המחיר... תודה!!

 

[ק ל א ו]

"תרומה לקבוצה" זו תחבולה

זה כדי להכשיל את רגלייך בדרכך למקום שיתאים לך. אל תאמיני להם.

הפתרון שמצאת טוב לילדייך, טוב לאשתך, טוב לך וטוב לאלכסנדר. וזו הקבוצה האמיתית ביותר שאת לוקחת חלק בה. כפי שאני רואה את זה, יש אינסוף דרכים לחיות. את מציגה דרך אחת, אפשרות, שאולי אחרים ימצאו בה השראה לניתוב הדרכים הפרטיות שלהם, בקבוצות שלהם. אני מצאתי.

 

[ElyC]

ממצה, יפה

ובוגר מאוד, הפנמתי, תודה!!

 

[Alexander l]

רק אחרי שבחרתי בניק

שמתי לב שזה שמו של סבי שהיה עבורי אבא שאבא לא היה בסופו של דבר יש פחות מיקריות ממה שנוח לחשוב, לפחות אצלי כשאני מסתכל אחורה על חיי, אני שוהה הרבה בנט למעשה אפשר להגיד שאני מנהל סוג של בולוג בנט הפכתי את חיי למיצג אינטרנטי, כולל המונח הזה "יחסים" עם אלי זה אחרת. רמת והיקף הקומינקציה הפרטית היא כזאת שלמעשה אין מקום או זמן לנהל דיאלוג בפורום, זה לא טוב וזה לא רע. זה פשוט ככה. אני חווה דרך ויחד עם אלי עולם חדש של של מצבים אפשריים, אפשריים אם רק מוכנים לא להשוות או לחפש בהם הגדרות למה ש"יודעים", שזה טיבעה של התפתחות, ללכת אל הלא נודע. זה דורש אומץ, אומץ לא מהמקום של מחירים אלא אומץ מהמקום של הלא נודע, ויתר מכך זה דורש את ההחלטה ללכת. לכשעצמי אני מרגיש שההחלטה כבר אחרי, או שבעצם ניטלה מימני זה כבר , אני נישא על גל ריגשי. גל רגישי שמבוקר בשכל מהמקום של רגישות לאנשים אחרים חשובים בחיים של שנינו. קצת מזכיר לי דיבורים על תוכנית החלל, שחוץ ממה שמקבלים מהחלל הרבה המצאות מצאו שימוש בתחמים אחרים. אלי מביא לחיי דברים שמשפעים ומזינים במעגל שהולך וגדל זהו לעכישו אני מקווה שלא היו יותר מידי כינורות קורא מהצד לא ימצא קשר לעניין ה"טרנסיות" ובעיני זה מה שיפה. אלי, }{

 

[אורי 0]

כל כך יפה!

להגיד שאני מתקשה להאמין שזה קיים במציאות - האמת שאני מאמין בכל ליבי. ובקשר ל"תרומה לקבוצה", אני לא חושב שהתחושות שלך לגבי עצמך הגיעו במעטפה חומה - אין לאן להתייצב, יש רק להיות... ובכל זאת לא אתאפק ואוסיף, שמבחינת ה"תרומה לקבוצה" (כלומר לשבירת הכלוב ההכרתי שבוא אנחנו כלואים) הרעיון של ריבוי אהובים (כל עוד זה מתאים לכולם, כמובן) לא פחות "מהפכני" מהפתרון הנפוץ (גם אצל הסטרייטים) של "שבירת הכלים". אז

וזה כמובן -

 

[Alexander l]

פרט

מפספס גבולות הנושא הם לא גבולות הפספס פספס בלי גבולות

 

[FreakOnALeash]

זו שירה מודרנית?

או שרק אני לא הבנתי?

 

[Alexander l]

The Women

בתוך המהומה של יום למען הפטרון מתוך מצאי והעדר , ריח של נשיות מפתה מתוכי את צורך לצלם אותה, לצלם את המילים שנוצרים בי, ממנה The Women צריך לחדד את הרזולוציה לאמץ את השפה ולהמשיך לנסות לאין סוף לכתוב אישה אישה אחת אישה מיוחדת חוםמיניותרגישותבאחריותאימהיתבגוןעורהבקימוריגופהבמגעהעינייםבמסירותבהתמסרותבאופןשהיאקולטתאותיבאופןשהיאקולטתאותיאלתוכהבשפתיההנושקותלשפתיבחדותהמחשבה,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, כי הפרוק למילים בדידות משאיר אותי בודד מול מילים מילים מילים והיא לא מילים היא אישה.

 

[Alexander l]

ממש לא שירה מודרנית

רק השטויות שלי, השתרללות מילולית קלה

 

[FreakOnALeash]

אני מחבב את הקטע השני ../images/Emo127.gif

ותודה על הביטוי 'השתרללות מילולית', לא אכפת לך אם גם אני אאמץ אותו?