לג בעומר מתקרב...

[msch]

לג בעומר מתקרב...

זה מצווה להדליק מדורה ? מה הקטע של מדורות ? חג של נקיון פסולת עץ? ואיך קשור בר כוכבא והחיצים של הילדים לעסק ? זה נקרא חג דתי?

 

[יהדות בשבילך]

קצת תשובות

ל"ג בעומר - הרב אליעזר מלמד מה השמחה הגדולה? טעם השמחה בל"ג בעומר, מפני שמסורת ביד הראשונים, שבל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות (מאירי יבמות סב, ב; שו"ע תצג, ב). ויש מפרשים, שבאמת מתו התלמידים גם אחר ל"ג בעומר, אלא שבל"ג בעומר החל רבי עקיבא ללמד תלמידים חדשים ובתוכם רבי שמעון בר יוחאי, והם כבר לא מתו באותה מגפה, ומהם נתפשטה התורה בעם ישראל, על כך שמחים בל"ג בעומר (פר"ח תצג, ב). ויש אומרים, שבל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו שהמשיכו אחריו את מסורת התורה, וביניהם רבי שמעון בר יוחאי (כה"ח תצג, כו, עפ"י שער הכוונות). ועוד טעם לשמחה בל"ג בעומר, לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי שנפטר באותו יום. מנהגי הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון יש נוהגים לילך בל"ג בעומר למירון, לקברותיהם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר, ועורכים שם שמחה גדולה, ומדליקים מדורה, ורוקדים ומזמרים. ובין הנוהגים כך גם צדיקים ותלמידי חכמים. ורבים נוהגים לשמוח שם שמחה של מצווה, ובתוכם גדולים וצדיקים. ואף שבדרך כלל יום פטירת צדיק הוא יום של צער, מכל מקום מסרו המקובלים בשם רבי שמעון בר יוחאי שרצה שישמחו ביום פטירתו. ובזוהר נקרא יום הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי "הילולא", שהוא כשמחת נישואין. שההידבקות בשכינה בעולם הזה היא בבחינת אירוסין, וההידבקות שבעולם הבא היא בבחינת נישואין. וכפי הנראה המוות בעולם הזה נתפש באופן שונה בעולם הבא. שכאן המוות נתפס כדבר העצוב ביותר, וחסרון הצדיק מורגש מאוד, והעם מתאבל על אובדנו. אולם בעליונים מובן כי הכל לטובה, ולהפך, אחר הסתלקותו של הצדיק מכבלי העולם הזה, זוכה הוא לקלוט את מלא אורה של התורה. ובמיוחד צדיקים שעוסקים בתורת הסוד, שעיקר עניינם ועיסוקם באור הפנימי והנסתר של הנשמה, כשהם מסתלקים מן העולם הזה, ומתעלים אל מעבר למחיצות החומריות עומדים הם על עומק הסודות שעסקו בהם בימי חייהם, ונפתחים בפניהם שערי האורה והחכמה הפנימית. וזה שכרם הגדול, כמו שאמרו חז"ל שבעולם הבא יושבים הצדיקים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ועל כן יום פטירת צדיק מן העולם דומה לנישואין, ונעשה מתורתו אור גדול בעולמות העליונים, ומתוך כך אף תלמידיו וממשיכיו שבעולם הזה יכולים להתקשר יותר אל אותם הסודות שגילה. ועל כן נהגו התלמידים העומדים על עומק העניין הזה לערוך הילולא ביום פטירת רבם הצדיק שגילה סודות התורה. נתייחד רבי שמעון בר יוחאי שר הזוהר, שאת יום הסתלקותו מציינים גם יהודים שאינם עומדים על סודות תורתו. וכך נעשה ל"ג בעומר ליום שמחתה של תורת הנסתר, ורבים נוהגים לעלות למירון להילולת רבי שמעון בר יוחאי. הגדולים שבהם שמחים על הסודות שנתגלו להם בזכותו ובזכות תלמידיו וממשיכי דרכו. והמוני העם המשתתפים בהילולה, אף שאינם מבינים בסודות התורה, מכל מקום יש להם שמחה על שהתורה עמוקה מיני ים, ויש גדולים וצדיקים שמתקשרים לעמקי סודותיה, שעל ידי כך כל העולם הזה החשוך מתבשם. ועוד, שעצם ההכרה שיש סודות עמוקים שהם מעבר להשגת האדם הרגיל, יש בה ענווה וחכמה, ועל ידי הכרה זו אף פשוטי עם זוכים להתעלות. וגם רבי עקיבא קשור... בהילולת ל"ג בעומר גנוז גם יום הזכרון לגדול התורה שבעל פה, התנא המופלא רבי עקיבא, שהיה רבו המובהק של רבי שמעון בר יוחאי. ואף רבי שמעון כשרצה לעודד את תלמידיו לחזור על דבריו, היה אומר להם שתורתו היא תמצית מתורת רבי עקיבא (גיטין סז, א). גם את מסירות הנפש על כבוד ישראל למד רבי שמעון בר יוחאי מרבו, שרבי עקיבא היה זה שתמך ועודד את מרד בר כוכבא כנגד הרומאים. אכן טעם השמחה בל"ג בעומר המופיע בדברי הראשונים ובשולחן ערוך (תצג, ב) הוא שביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות. וכבר תמהו על כך, שהרי למנהג ספרדים נמשכת האבלות עד ל"ד בעומר שאז נפסקה המגפה, והיאך אפשר לומר שפסקו מלמות בל"ג בעומר. ולמסורת אשכנזים מתו במשך כל ימות החול שבספירת העומר, ושוב לא מובן מה טעם השמחה בל"ג בעומר. והיו שבארו שבל"ג בעומר הצטרפו לרבי עקיבא תלמידים חדשים, ועליהם כבר לא חלה המגפה (פרי חדש), ויש שבארו שבל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו הצעירים, שלא מתו במגפה, והם: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע, ומהם נמשכה מסורת התורה בישראל (שער הכוונות). נמצא איפוא שיסוד השמחה בל"ג בעומר הוא על תלמידי רבי עקיבא שהמשיכו את תורתו. ולמה מדורות? כבר מאות שנים נוהגים במירון להדליק מדורה גדולה לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי. ואף בשאר מקומות נוהגים חסידים להדליק מדורות בל"ג בעומר. ויש שנהגו להדליק נרות בבית הכנסת לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי. הנר והאור רומזים לתורה ולמצוות, כמו שנאמר (משלי ו, כג): "כי נר מצוה ותורה אור". אכן האש היא דבר פלא, שמתוך עצים ושמן קרים ודוממים יוצאת פתאום להבה בעלת כוחות אדירים להאיר, לחמם ולשרוף. ולכן התורה והמצוות נמשלו לאש ולהבה, שעל ידי התורה והמצוות הנעשים בתוך עולם הזה החשוך והקר, זוכה האדם לאור חיי עולם. ונהגו החסידים להדליק מדורות בל"ג בעומר, לרמז לאור הגדול של סודות התורה שנתגלו על ידי רבי שמעון בר יוחאי. וכן מסופר בזוהר (ח"ג רצא, ב) שביום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי גילה סודות התורה (האידרא זוטא) ונתמלא הבית אור ואש, עד שלא יכלו התלמידים לגשת ולהסתכל ברבי שמעון בר יוחאי. ויש שנהגו להשליך לתוך המדורה שבמירון בגדים יקרים, ואמרו שזה לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. ורבים פקפקו על מנהגם, ואמרו שאין בזה שום טעם, ואדרבה הדבר אסור משום "בל תשחית" (שואל ומשיב מ"ה לט, חקרי לב מה"ב יו"ד יא). ויש שלימדו עליהם זכות, ואמרו שרק כאשר מאבדים דבר לחינם עוברים על "בל תשחית" אך כשעושים זאת לסיבה מסוימת, כמו לכבודו של רשב"י אין בזה איסור. ומכל מקום נראה שעדיף לתרום דמי אותם בגדים לצדקה מאשר לאבדם באש. יש עוד הלכות? נהגו לשמוח מעט בל"ג בעומר. ואף שבימי ספירת העומר נוהגים מקצת מנהגי אבלות, בל"ג בעומר מותר לשיר ולרקוד לפי מנהג אשכנז מותר להתחתן ולהסתפר בל"ג בעומר ביום, ויש מקילים להתחתן ולהסתפר אף בליל ל"ג בעומר. ואחר ל"ג בעומר ישנם חילוקי מנהגים בקרב יוצאי אשכנז, יש נוהגים לסיים את כל מנהגי האבלות בל"ג בעומר, ויש נוהגים להמשיך מנהגי אבלות גם אחר כך, אלא שבל"ג בעומר עצמו בטלים מנהגי האבלות. למנהג הספרדים מנהגי האבלות, נמשכים עד יום ל"ד בעומר, ועד אז אסור להסתפר ולהתחתן, ורק לעניין שירה, ריקודים וניגון בכלי זמר הקלו בל"ג בעומר. ואחר כך בליל ל"ד בעומר חוזרים כל מנהגי האבלות לקדמותם עד ל"ד בעומר בבוקר, וכיון שהגיע בוקר ל"ד בעומר הותרו כל איסורי האבלות. וכשחל ל"ג בעומר בערב שבת, גם למנהג הספרדים מותר להסתפר (שו"ע תצג, ב). ויש מן הספרדים שנהגו תמיד להפסיק את מנהגי האבלות בל"ג בעומר כמנהג אשכנזים.

 

[אופירA]

לא חג

המונח חג ביהדות זה יום טוב - יום שבתון ממלאכה. ל"ג בעומר אינו חג. אבל הוא מנהג יהודי עם משמעות יהודית. אין מצווה לא להדליק מדורה ולא להיות נוכח בהדלקתה. עם זאת יש עניין גדול בתאריך הזה ובמנהגיו. הקטע של המדורות הוא אור - ואין אור אלא תורת ישראל. (הקטע של העצים הוא תופעת לוואי של העובדה שעצים מזינים בעירת אש, ולהבת אש עושה אור גדול). בל"ג בעומר זרח אור גדול בחשיכה נוראה. מנהגי האבלות של ספירת העומר לא נקבעו עקב מותם של 24,000 יהודים חשובים בנסיבות מצערות, אלא עקב הסיבה שבגללה מתו ותוצאות פטירתם. הסיבה שהם מתו היתה שלא נהגו כבוד במידה מספקת איש ברעהו, ובכך עברו במשהו על הכלל "ואהבת לרעך כמוך". זה כלל גדול בתורה, והוא הבסיס לתורה כולה. לכן לא ייתכן שמנהיגי הדור - אלו שאמורים להעביר את התורה לדור הבא, יהיו בלתי מושלמים בכלל הבסיסי ביותר שלה - האהבה לזולת, הפרגון לזולת (המדרש אומר שהיתה עיניהם צרה איש ברעהו), הלחיות את הזולת. מעבירי התורה בכל דור ודור הם בחינת משה רבינו, שקיבל תורה מסיני. ישירות מהקב"ה. כל רב שמעביר לתלמידו את התורה צריך להיות מעין תכונתו של משה רבינו. מי שמקבל תורה מסיני ישירות מהקב"ה הוא אדם שאין בו שום מקום לעצמו - וכולו כלי להשכנת השכינה. משה רבינו לא היה לו שום נגיעה לעצמו, שום נטייה אישית ושום עניין שאינו שייך לזולתו. משה רבינו ביטל את האני שלו לחלוטין ועשה את תוכו מקום ריק מ"אני" באופן שלם - לקבל את התורה האלוקית. (עוד לפני שהיה מנהיג עם ישראל, ראינו מתולדותיו שלא התעניין כלל בעצמו, במעמד שהיה לו כנסיך מצרים וכמנכ"ל של הממלכה, אלא ירד לעמו לראות בסבלותם, התערב בצרתם, ואפילו כאשר ברח למדיין - לא יכול לשאת את סבלן של בנות יתרו והושיען מן הרועים. כל כולו היה איכפתיות לזולת. בכך ביטל לחלוטין את האני שלו). היות שתלמידי רבי עקיבא לקו במידה שהיא ההיפך הגמור מתכונתו של משה רבינו, הם לא היו מתאימים ככלי להעברת התורה לדורות הבאים, הם אבדו. ועימם אבדה כל התורה כולה, והיה העולם שמם מתורה. זה אסון בקנה מידה בלתי אפשרי, משום שהתורה אינה תחביב נחמד לדוסים, אלא כל התבנית שעליה מושתת העולם ולשמה הוא נברא. הקב"ה אומר: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי - בלי תורה ללא הפסקה הוא מחריב מיד את העולם כי אין סיבה לקיומו. מי שהציל את המצב זה 5 התלמידים שלא נפטרו במגיפה, ושהאירו את כל העולם כולו בתורתם, ובפרט רבי שמעון בר יוחאי, שיום פטירתו חל גם הוא ביום זה. המגיפה נעצרה ביום הזה, ו-5 התלמידים חיו, היו ראויים, קיבלו את התורה והעבירוה. תורתו של רבי שמעון בר יוחאי היתה תורת הסוד. בתורת הסוד יש משמעות לנושא החיצים והקשת, אבל הדברים האלו באו מעניין מרד בר-כוכבא ברומאים שהיה באותה תקופה. רבי עקיבא חשב בתחילה שבר כוכבא הוא המשיח.

 

[msch]

תודה אבל תכלס ...

לא הבנתי מה היחוס של היום הזה ולמה דווקא מדורות וחץ וקשת .... חוץ מזה מעניין מאוד לקראו את החומרים שלכם.. אם זה במוצאי שבת יש חוקים ,סליחה הלכות אחרות ....? יש אוכל מיוחד ללג בעומר ?

 

[יהדות בשבילך]

הלכות לג בעומר שחל במוצאי שבת

לל"ג בעומר אין הלכות בכלל, אבל כשמקיימים את המנהגים של ל"ג בעומר בהחלט כדאי להקפיד על ההלכות הרגילות. הדבר החשוב ביותר בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת הוא שצריך להיזהר שלא לעשות שום דבר שקשור למדורה לפני מוצאי שבת (לא רק לא להדליק אותה אלא גם לא להכין את העצים וכו'). עצתי למי שזה יוצא להם מאוחר מדי - להדליק את המדורות עם הילדים ביום ראשון אחר הצהריים - זה עדיין ל"ג בעומר ואין חשש חילול שבת.. לגבי האוכל - אין אף מנהג רשמי, אבל תפו"א בנייר כסף בתוך המדורה מומלצים מאד

בתיאבון!

 

[arriy80]

הרבה אור וגם קשת

כמו שכתבו קודמי, רשב"י הוריד הרבה אור לעולם - תורת הנסתר, שלימדה לתלמידיו, וכמדומני שכתוב בזוהר - יסוד תורתו של רשב"י - שביום פטירתו גילה לתלמידיו סודות נפלאים, וגם ביקש מהם שיעשו את יום פטירתו "הילולא" - שמחה. ענין הקשת: מצינו שאמרו חז"ל שבימיו של רשב"י לא נראתה הקשת בשמים. היינו, שזכותו גדולה היתה להגן על כל העולם מפני הפורענות ולא היה העולם צריך "לאות קשת" לבלתי היות המים למבול על הארץ. [ע"פ ספר "טעמי המנהגים]